ביאור:מוסר אביך ג ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כמו שהמדען לומד על מהותו של חומר על-ידי פירוקו ליסודות המרכיבים אותו, כך גם אנו צריכים ללמוד על מהותה של כל מידה ממידות הנפש על-ידי פירוקה ליסודות הנפשיים המרכיבים אותה.
אמנם, אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שהגענו לפירוק מלא, כי גם את היסודות עצמם אפשר לפרק עוד ועוד עד אינסוף; כך הדבר גם בעולם החומר (שבו מגלים בכל פעם יסודות חדשים, בסיסיים יותר), וגם בעולם הנפש. רק הבורא לבדו הוא פשוט, כל שאר הדברים הם מורכבים. למרות זאת, יש טעם לחקור ולגלות את מרכיבי המידות כמיטב יכולתנו.
כדוגמה ניקח את מידת הגאוה. רגש הגאוה שיש באדם מורכב לפחות מארבעה יסודות:
- א' אהבה מופרזת לעצמו, עד שהוא רוצה שכל הדברים הנעימים בעולם יהיו שלו.
- ב' כח דמיון מטעה, המגדיל כל תכונה טובה שיש לו פי כמה וכמה מהמידה האמתית,
- ג' מחשבה מוטעית, שאם יהרהר בלבו ויחליט שהוא חשוב ומוצלח, יהיה באמת חשוב ומוצלח.
- ד' טיפשות בידיעה מה הן המידות הטובות האמיתיות.
ישנם כמובן עוד פרטים רבים במידת הגאוה, אבל ארבעת אלה הם הגורמים ההכרחיים לכך שמידת הגאוה תיכנס בלב האדם, והם הגורמים שיש לטפל ולתקן כדי לרפא את האדם מגאוותו.
הערה: לגבי הרעיון הכללי של הפרדת מידות רעות לגורמים, ראו ביאור:משלי כא ד