ביאור:מ"ג ויקרא כו כו
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶםעריכה
מטה לחם. לשון משען כמו (ירמיה ח) מטה עוז: בשברי לכם מטה לחם. אשבור לכם כל מסעד אוכל והם חצי רעב:
וטעם השבר בעבור מטה לחם והוא דרך משל ובישעיה משען לחם כי הלחם לבב אנוש יסעד:
בשברי. שם הפעל ובא שבור כמו בשכבה ובקומה
וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָדעריכה
עשר נשים כלומר הרבה. כמו זה עשר פעמים תכלימוני:
ואפו עשר נשים. החשבון הזה נאמר על רבוי בהרבה מקומות בתורה, וכן (איוב יט) זה עשר פעמים תכלימוני, ועל שם שהוא סוף כל החשבון והכל נכלל בו על כן לוקח החשבון הזה להורות על הרבוי. וכן מצינו חשבון שבעה שהוא נאמר גם כן על הרבוי (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם, וכתיב ביעקב (בראשית לג) וישתחו ארצה שבע פעמים, וכתיב (שמואל א ב) עד עקרה ילדה שבעה, כלומר רבוי בנים. והטעם בשבעה שהוא נאמר על הרבוי, מפני שלא תמצא בכל אותיות א"ב זוג אותיות כסדר שיהו עולין שבעה אלא ג"ד, והפכו ד"ג שהוא מין הרבוי, כענין שכתוב (בראשית מח) וידגו לרוב, ועל כן לוקח חשבון השבעה לרבוי כחשבון העשרה:
ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד. מחוסר עצים:
בתנור אחד. כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת:
עשר נשים. כי הוא סך חשבון כי מנהג ישראל היה לאפות כל בית תנור לעצמו שיאכלו כל השבוע ומערכת השבת תוכיח:
וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָלעריכה
והשיבו לחמכם במשקל. שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולה ומשתברת בתנור והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם:
והשיבו לחמכם במשקל. כי במשקל הביאוהו לתנור ובמשקל השיבוהו להאכילו לבעלים ובמשקל ובצמצום לחם צר ומים לחץ. כדכתיב בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לדם במשקל ובדאגה ומים במשורה. אף כאן כתיב בשברי לכם מטה לחם יאפה ויאכל במשקל:
והשיבו לחמכם במשקל. בעבור שהיא מעט:
וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ:עריכה
ואכלתם ולא תשבעו. זה מארה בתוך המעים בלחם.
ואכלתם ולא תשבעו. כי במשקל ובצמצום יאכלהו. וגם יש לומר שאותו לחם אע"פ שאוכל ממנו הרבה לא ישביע מסעד האדם כי מארה תמצא בו:
ואכלתם ולא תשבעו. יש רעב וישבע האוכל ממעט ואתם מאוכל הרבה לא ישבעו:
הרי שבע פורעניות חרב. מצור. דבר. שבר מטה לחם. חוסר עצים. פת נפולה. מארה במעים. ונתתם אינה מן המנין שהיא החרב: