ביאור:מ"ג דברים לג י
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל
עריכהיורו משפטיך. ראוין אלו לכך:
יורו משפטיך ליעקב. שיפוצו בכל ישראל ללמוד תורה. וכן אמר יעקב (בראשית מט, ז) ואפיצם בישראל:
[מובא בפירושו לפסוק ט'] האומר וגו' יורו משפטיך וגו'. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ב ס':) במעשה שבאו לדון על אילן שהיה מזיק לדרך הרבים וכו' ואמר להם עד למחר וכו' ושלח וקץ וכו' ע"כ, והוא אומרו האומר וגו' אדם כזה ראוי להורות משפט וכו' כי אין מקום לומר לו טול קורה כו' וזה לך האות האומר לאביו ולאמו: עוד ירצה לפי שצוה (לעיל ט"ז י"ח) שופטים וגו' לשבטיך, ואמרו רז"ל (ספרי) שצריך שימנה דיינים לכל שבט, לזה אמר כי שבט לוי לצד מה שהוכחנו שלא נשאו פנים לאב ולאח ולבן ראוים הם להתמנות על כל שבטי ישראל, והוא אומרו יורו משפטיך ליעקב בדרך כלל, כי אין לחוש שישאו פנים לשבטם יותר משבט זולתם:
יורו משפטיך ליעקב. ומאחר שהוא שבט כשר, תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך, כאמרם ז"ל 'אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו' (מועד קטן יז, א).
[מובא בפירושו לפסוק ט'] האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. כי רז"ל אמרו (מגילה יז עיי"ש) כל העוסק בתורה פטור מן כיבוד או"א וראיה מיעקב שלא נענש על אותן י"ד שנים שהיה נטמן בבית שם ועבר שלא קיים בהם מצות כיבוד או"א, זה"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, שאינו צריך לראות אחריהם וכ"ש שגם את אחיו לא הכיר, אינו צריך לידע ממנו, ואת בניו לא ידע, כדאיתא במס' עירובין (כב) מ"ד שחורות כעורב רבא אמר במי אתה מוצא התורה במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא כי הוה אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקא מאי נעביד להו אמר לה איכא קרמי באגמא, זה"ש כאן ואת בניו לא ידע, שגם את בניו יעשה א"ע כלא יודע וכל כך למה כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב וגו', ר"ל מצד שהם צריכין לעסוק בתורה תמיד ע"כ גם את בניו לא ידע כאמור, ישימו קטורה באפיך וגו'. כי העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבם (מנחות קי), ברך ה' חילו, כחו כי התורה מתשת כחו של אדם ע"כ אמר ברך ה' חילו, היינו כחו, ופועל ידיו תרצה, שיעסוק בתורה כדי לשמור ולעשות, מחץ מתנים קמיו וגו', כי אם פגע בך מנוול זה השונא הפנימי שנקרא מנוול משכהו לבית המדרש (סוכה נב).
יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ:
עריכהישימו קטורה. הכהנים מהם:
וכליל. עולה:
וכליל. היא העולה:
[עיין בפירושו לפסוק הקודם, מובא גם בפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. האם זו הבטחה" וכו']
[מובא בפירושו לשמות פרק ל"ז פסוק א'] ויעש בצלאל את הארון. (...) ודע כי פרשיות אלו הסמוכות זו לזו ויעש בצלאל את הארון ואחריה ויעש את השלחן ואחריה ויעש את המנורה ואחריה ויעש את מזבח הקטורת כן היו במשכן ובמקדש כסדר, הארון לפני ולפנים מן הפרכת, והשלחן מחוץ לפרוכת בצפון, והמנורה בדרום, ומזבח הקטרת היה בין שלחן למנורה משוך קמעא כלפי חוץ עד שהכהן נכנס להיטיב את הנרות במזבח פוגע תחלה, ומזה אמרו דשון מזבח הקטורת קודם להטבת חמש נרות לפי שאין מעבירים על המצות. ועוד יש רמז בארבע פרשיות אלו בסמיכתם לארבע אותיות שבשם, כי קומת הארון עם הכפורת כנגד יו"ד שבשם, והשלחן שבצפון הוא סימן למלכות המקבלת שפע מן החמישית שהיא השמאל המקבלת מן הה"א הראשונה כנגד ה"א ראשונה שבשם, ולכן הקדים הכתוב שלחן למנורה, המנורה בששה קנים כנגד וא"ו שבשם, מזבח הקטרת שהיא מצופה זהב כנגד ה"א אחרונה שבשם, כי הקטרת למדת הדין ממ"ש (דברים לג) ישימו קטורה באפך: