ביאור:מ"ג בראשית מג לד
וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם עריכה
משאת. מנות:
וישא משאת. דורון:
וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת עריכה
ותרב. כמו ותרבה נתרבתה מתנתו. וכן ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. נשתלמה:
ידות. חלקים:
ממשאות כלם. מדורון כל א' מהם. כי רחוק לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק:
חמש ידות. שעם כל חלק שהיה שולח לכל שנים מהם, כמנהג, היה שולח חלק לבנימין, להראות חשיבותו על כלם.
ותרב משאת בנימין. לראות אם יקנאו בו.
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] כי אתי יאכלו. לראות ענינם עם בנימין ולנסות אם יקנאו בו כשירבה "משאת בנימן ממשאת כלם" (פסוק לד).
חמש ידות. חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:
חמש ידות. חלק בנימן עם אחיו, וחלקו של יוסף, וחלק אסנת, ומנשה ואפרים הרי חמשה:
וישא משאת מאת פניו וגו'. האחים סברו שלכך הוא נותן להם מתנות ומכבדם כדי לפייסם מה שחשדם במרגלים ואין בהם, ותרב משאת בנימין. לפי שע"י חשד זה הביאו בסכנת הדרך חנם. אבל האמת הוא שיש כאן רמז על העתיד כי כן פירש"י לקמן (מה יד) ויפול על צוארי בנימין שבכה על בית המקדש שיבנה בחלקו ועתיד ליחרב. ולפי מדרש זה נוכל לומר שלכך תרב משאת בנימין חמש ידות רמז לדורות שיבנה בית המקדש בחלקו, ויהיו בו חמשה דברים ביתר שאת והם. שכינה, וארון, ואורים ותומים, ונבואה, ואש מן השמים, והם חסרו בבית שני. רמז לדבר חמש פעמים יד עולה למספר ע רמז למקדש עין הארץ, ושם ישיבת ע' סנהדרין, ושם מקריבים ע' פרים, כנגד ע' אומות, ועל זה אמר אלהים יחנך בני, כי המקדש יש בו לוית חן כמ"ש (זכריה ד ז) והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה.
וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ: עריכה
וישכרו עמו. (ב"ר) ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו:
וישתו וישכרו עמו. באותו יום, כי מיום שמכרוהו לא שתו יין עד אותו יום וגם הוא לא שתה וכן תורה מלת עמו, וזה שכתוב (בראשית מט) נזיר אחיו:
וישכרו עמו. במיני יין מלכות רב שנתן לפניהם שלא היו מרגלים בהם, ולא השגיחו שלא לשתות כל צרכם מן הראשון, כאשר ראוי לעשות לכל סועד עם המלכים, כאמרו "כי תשב ללחום את מושל, בין תבין את אשר לפניך" (משלי כג, א).