ביאור:מ"ג בראשית יט כב

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית יט · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח

מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה

מה מלמדנו? הרי תחילה אמרו שהם אלו שמשחיתים את העיר?

רש"י

כי לא אוכל לעשות. זהו עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמן לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן:

מדוע פיסקה זו כתובה בלשון יחיד?

רש"י

כי לא אוכל. לשון יחיד מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל שאין ב' מלאכים נשלחים לדבר אחד:

עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר:

למה מתייחס "על כן"?

רש"י

על כן קרא שם העיר צוער. על שם והיא מצער: