ביאור:מ"ג בראשית יט יב
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עריכה
והנה פה טענה על האומר כי האחד הלך להציל את לוט. כי הנה שניהם דברו אליו. ועוד כי משחיתים אנחנו. גם האחד שדבר לוט אחר כן עמו שאמר לו ותגדל חסדך הוא אמר כי לא אוכל לעשות דבר:
עֹד מִי לְךָ פֹה עריכה
עוד מי לך פה. פשוטו של מקרא מי לך עוד בעיר הזאת חוץ מאשתך ובנותיך שבבית: חתן ובניך ובנתיך. אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום: (...) ומ"א עוד מאחר שעושין נבלה כזאת מי לך פתחון פה ללמד סנגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות. קרי ביה מי לך פה:
עוד מי לך פה. העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית:
עוד מי לך פה. אם יש לך חתן ובניך. או חתנים שהם כבניך וכבנותיך.
חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר עריכה
ובניך. בני בנותיך הנשואות
חתן ובניך ובנותיך. לשון רש"י מי משלך עוד בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית, אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום. ואם כן יהיה דבורם כדרך בני אדם, שהוא לא היה לו בנים כי אם בנות. ורבי אברהם אמר חתן ובניך, חתנים שהם כבניך. ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים, ודיבר עם חתניו תחילה, כי היה סבור שבניו ישמעו לו, וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם, השחר עלה, והמלאכים לא הניחוהו לקחת רק הנמצאים אתו בבית. והנה זכותו של לוט היה מציל בנים ובנות וחתנים, לא כאשר חשב אברהם שימית צדיק עם רשע. וברור הוא שהיו המלאכים יודעים דעת עליון בזה, כי גם צוער בתפלתו נמלטה. ויתכן שהיה זה לכבוד האכסניא, כי דרך מוסר לשלוחים להציל בעל ביתם וכל אשר לו, כאשר עשו שלוחי יהושע (יהושע ו כג) שהצילו גם כל משפחת בעלת ביתם. ובבראשית רבה (נ כא) לוט על ידי שכבד את המלאך נשא לו פנים: