ביאור:מ"ג בראשית ד טו
וַיֹּאמֶר לוֹ יְקֹוָק לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִןעריכה
לכן כל הורג. טעם לכן, להיות שהכיר וידע שאם ה' לא ישמרנו כל מוצאו יהרגהו, בשביל מצוה זו ריחם ה' עליו ואמר כל הורג וגו'.
לכן כל הרג קין שבעתים יקם. בזה הצילו מאדם המזיק שהי' קין מזהיר בדבר ה' לכל אדם הנוגע בו לרעה שכך א"ל ה' ועדיין לא היה מועיל זה הדבור לחיה הטורפת. ע"כ וישם ה' לקין אות. וידוע דחיות ועופות מבינים כמה דברים נסתרים יותר מאדם מש"ה היה להם האות:
לכן כל הורג קין. זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פירשו. לכן כל הורג קין, לשון גערה, כה יעשה לו כך וכך עונשו, ולא פירש עונשו:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] (...) אבל פירוש "כל הורג קין" כפשוטו, שאמר השם, לכן כל אשר יהרוג את קין שבעתים יוקם ממנו, כי אעניש ההורג אותו שבע על חטאתו, כי אני הבטחתי את קין שלא יהרג, בעבור יראתו אותי והתודותו לפני.
שִׁבְעָתַיִם יֻקָּםעריכה
שבעתים יוקם. איני רוצה להנקם מקין עכשיו, לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו, שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו. וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם, והיא נקמת הבל מקין, למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא, שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור (שמואל ב ה, ח), ולא פירש מה יעשה לו, אבל דבר הכתוב ברמז כל מכה יבוסי ויגע בצנור ויקרב אל השער ויכבשנו ואת העורים וגו', וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא אל תוך הבית, המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר, כאן קצר דבריו ובדברי הימים (א יא, ו) פירש יהיה לראש ולשר:
וטעם יקם. שתלקח נקמתו וכן לא יקם. והטעם כי השם האריך אפו על קין עד שבעה דורות ואל תתמה לחשוב איך חיה כל אלה השנים. והנה שת אחיו חיה עם נח שנים רבות גם יתכן שיקרא זרע קין בשם אביהם כמו ישראל.
לכן כל הורג קין. פשטיה דקרא הכי, לפי שהיה קין דואג שיהרג, א"ל הקב"ה כל הורג קין, לאחר שבעה אנקום מהורגו. ולפ"ז ה"פ קרא דלקמיה, ויאמר למך לנשיו, היה מקונן למך על עצמו, כי איש הרגתי לפצעי, זה קין, שהיה גדול בקומה וילד בשנים. 'לפצעי' 'לחבורתי' כלומר, לצערי, ולמיתתי, כי אמר הקב"ה, שבעתים יוקם כל הורג קין, ולמך שבעים ושבעה. וא"כ, אפי' יוליד למך, שבעים ושבעה בנים, כולם ימותו באותו עון:
כל הרג קין שבעתים יקם. אני אומר לכל מי שהוא מוכן להרג קין שאני גוזר שתהיה הנקמה על חטאו שבע פעמים פעמים, כי המוכן להרג יקרא "הרג", כאמרו "ואפרים להוציא אל הרג בניו" (הושע ט, יב). (...) גזר אם כן שעל זאת הרציחה, שהיתה דם אחיו ומחצית המין האנושי או שלישיתו, תהיה הנקמה ברוצח שבע פעמים כפולים, בזה האפן שיהיה משך זמן ו' דורות "נע ונד", שהם חיים רעים כמו המות או יותר ממנו, כאמרו "אל תהרגם פן ישכחו עמי.. הניעמו בחילך" (תהלים נט, יב), ובסוף יהרג בדור השביעי, כמו שקרה לו על ידי למך, כפי מה שבא בקבלה.
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] ויאמר למך לנשיו. סמכו המפרשים (רש"י, והראב"ע) בענין הכתוב הזה על דעת אונקלוס, שפירש לכן כל הורג קין שבעתים יוקם (לעיל ד טו), כי לשבעה דורות יוקם ממנו ולא עתה, כי השם האריך אפו ממנו. והנה נשי למך פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שבועיים לקין, והוא נחם את נשיו שהשם יאריך לו עוד שבעים ושבעה, כי יתפלל לפניו, כי הוא ארך אפים וירחם עליו. או שהיה קל וחומר של שטות, כפי המדרש שהזכיר רש"י. ואם כן יאמר לכן כל הורג קין לשבעתים יוקם ממנו ולא בימיו. וזהו תרגומו של אונקלוס כל דיקטל קין לשבעה דרין יתפרע מיניה. ואם כן היה ראוי שיהיה "ויאמר למך לנשיו" מוקדם. ולפי דעתי אין טעם "שבעתים" לשבעה דורות, כי לא תאמר המלה הזאת על השבעה הנפרדים, רק על הכפל דבר אחד שבעה פעמים, כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב ז), ישלם שבעתים (משלי ו לא), ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיה ל כו), כפול ומכופל שבעה חלקים. אבל פירוש "כל הורג קין" כפשוטו, שאמר השם, לכן כל אשר יהרוג את קין שבעתים יוקם ממנו, כי אעניש ההורג אותו שבע על חטאתו, כי אני הבטחתי את קין שלא יהרג, בעבור יראתו אותי והתודותו לפני.
שבעתים. עד שבעת דורות. כי אין זאת המלה ארבעה עשר ולא שלש מאות ומ"ג והעד ואור החמה יהיה שבעתים ואחר כן ביאר הנביא דבריו ואמר כאור שבעת הימים:
ומלת "שבעתים" תורה שבע פעמים שתי פעמים, כמו "ונמצא, ישלם שבעתים" (משלי ו, לא).
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] (...) ולפי דעתי אין טעם "שבעתים" לשבעה דורות, כי לא תאמר המלה הזאת על השבעה הנפרדים, רק על הכפל דבר אחד שבעה פעמים, כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב ז), ישלם שבעתים (משלי ו לא), ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיה ל כו), כפול ומכופל שבעה חלקים.
וַיָּשֶׂם יְקֹוָק לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ:עריכה
וישם ה' לקין אות. חקק לו אות משמו במצחו. [(ס"א) דבר אחר, כל מוצאי יהרגני, הבהמות והחיות. אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם, רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו. אלא אמר, עד עכשיו היה פחדי על כל החיות, כמ"ש ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל]:
ומפני שאמר וישם ה' לקין אות. ולא אמר "ויתן" לו השם אות, או "ויעש", יורה ששם לו האות קבוע שיהיה עמו תמיד. אולי כשהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם, מורה לו הדרך אשר ילך בה, ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא: ובבראשית רבה (כב יב) אמרו כענין זה רבי אבא אמר כלב מסר לו. כי מפני שהיה פחדו מן החיות מסר לו אחת מהן שתלך לפניו, ולמקום שיפנה הכלב ללכת ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה. הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו, אבל הכוונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה, כי כן לשון "וישם":
ויש אומר כי האות קרן ואחרים אמרו שנתן חוזק בלבו והסיר פחדו ממנו והנכון בעיני שהשם עשה לו אות עד שהאמין והכתוב לא גלה האות:
ורשם ה' אות בפניו כמשפטו הנהוג בעושה מצוה שנרשמת במצחו לטובה אות, והוא אומרו וישם ה' לקין אות, והוא על דרך מה שדרשו ז"ל (שמו"ר פי"ז) בפסוק והיה הדם (הזה) לכם לאות פירוש לאות מצוה להם לשמירה:
וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. נחלקו רז"ל במהות אות זה מה היה. במדרש (בר"ר כב כז) אמרו הזריח עליו גלגל החמה כו'. וקשה איך יתחייב מזריחת החמה לבלתי הכות אותו כל מוצאו וכפי שורת הדין רשעים בחושך ידמו ואיך יזריח החמה עליו. ונראה פירוש הדברים לפי שנאמר (שמות כב א) אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים אם זרחה השמש עליו דמים לו. כך קין היה גנב כי היה גונב דעת עליונה כמו שפירש רש"י בפרשה זו. (ד ט) והיה הולך כבמחתרת כי הסתיר ה' פניו ממנו וגורש מן הארץ הקדושה ארץ אשר עיני ה' דורש אותה תמיד וגרשו לחוצה לארץ שהדר בה דומה כאילו אין לו אלוה מצד הסתרת פניו ית' כמ"ש ומפניך אסתר. ואז היה דומה לנמצא במחתרת כי היה בורח ממקום למקום וכל בורח מחביא את עצמו בסתר וא"כ פשיטא שכל מוצאו יהרגהו כי אין לו דמים מאחר שבמחתרת מצאו. על כן הזריח ה' עליו החמה בכל המקומות אשר הלך להורות שאין לו דין הנמצא במחתרת כי אם דין מי שזרחה השמש עליו שדמים לו וכל ההורגו נהרג עליו וזה מופת חותך לבלתי הכות אותו כל מוצאו. ותדע ותשכיל בלשון כל מוצאי למה תלה הדבר במוצאו פשיטא שלא יהרגו מי שלא ימצאהו והל"ל כל בריה יהרגוני אלא שהורה לומר שהיה ירא פן יהיה בדין הנמצא במחתרת כי בו שייך לשון מציאה כמו שנאמר אם במחתרת ימצא הגנב. ועל ידי זריחת השמש לא יכהו כל מוצאו במחתרת זו אשר נסתר בו מצד הבריחה ממקום למקום וזה פירוש יקר.
לכן כל הרג קין שבעתים יקם. בזה הצילו מאדם המזיק שהי' קין מזהיר בדבר ה' לכל אדם הנוגע בו לרעה שכך א"ל ה' ועדיין לא היה מועיל זה הדבור לחיה הטורפת. ע"כ וישם ה' לקין אות. וידוע דחיות ועופות מבינים כמה דברים נסתרים יותר מאדם מש"ה היה להם האות: