ביאור:מ"ג בראשית ד א
וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ עריכה
והאדם ידע. כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה. שאם כתוב וידע אדם, נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים:
והאדם. כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם הוצרך להחיות המין.
והאדם ידע את חוה אשתו. אחר שראה שנטרד מגן עדן בחטאו ונקנסה עליו מיתה ולא יחיה לעולם הוצרך להזדווג עם חוה לקיום המין להשאיר אדם אחריו.
ודע כי התשמיש בלשון התורה נקרא ידיעה והטעם לפי שהזרע בא מן המוח שהוא מקום החכמה והדעת. ועוד תאות התשמיש היתה סבתה עץ הדעת ולכן נקרא בשם ידיעה:
והאדם ידע וגו'. ראוי לדעת שבכ"מ דכתיב בלשון ידיע' גבי תשה"מ משמעו שהכירה וידע את מי שהוא משמש ובשביל שהיא היא האשה ולא אחרת. והיינו בתורת קידושין. וזהו דיוק הלשון ידע את חוה אשתו בשביל שהיא אשתו ולא בשביל שהיא נקבה ממין אדם כמו שהשור בועל את הפרה בשביל שהיא מינו אלא ידע את זו הנקבה דוקא בשביל זה שהיא מיוחדת לו לבדו. וע"ע להלן במה דכתיב עוד הפעם וידע אדם עוד והכי כתיב בקין. וכן להלן ל"ח כ"ו ולא יסף עוד לדעתה יבואר בכ"מ והא דכתיב בשמואל א' באלקנה וחנה בלשון וידע. הכונה באשר ידע שמביאה זו של חנה ביחוד יצא אדם גדול וקדוש התקדש ביותר בשעת תשמיש. ומש"ה כתיב וידע שידע איזה אשה מנשיו הוא בועל בזו השעה. הא מיהא בא הכתוב ללמדנו דגם בב"נ אין ראוי לבעול אלא בידיעה ותורת אישות:
וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן עריכה
ותהר ותלד את קין. ענינו ותלד בן, ותקרא את שמו קין כי אמרה קניתי איש את ה'. וכן ותלד את חנוך (להלן ד יז). ורבים בפרשה ובמקומות אחרים.
את קין. אין לשון מקרא מדויק. והכי מיבעי ותקרא שמו קין כמו דכתיב בשת ובכ"מ. אלא משמע דבלא קריאת שם היה נודע וניכר שכן ראוי להקרא ע"פ מעשיו. וכמו שפירשנו לעיל גבי שמים וארץ ואדם בפ' א'. והיינו שבהיות אדם בעצמו עוסק בצרכי חייו לעבוד את האדמה ממילא הולד הראשון יהיה לו לעזר וכמו קנין נפש שעוזר לבעליו בהליכות עולמו בחיים. מש"ה שמו קין. אכן היא אמרו עוד שבח לה':
קין. על שם קניתי:
[מובא בפירושו לפסוק ח'] ועל דרך השכל קין והבל יש בשמם התעוררות ורמז לענין הויה והפסד כי הם אחים סמוכים זה לזה. וקין רמז לקנין העוה"ז, והבל רמז למי שדעתו שפלה ומהביל אותו הקנין. וכן היתה מנחתו הצאן שהיא שפלה מכל בעלי חיים וע"כ דבק בו רצון ה' יתברך, הוא שכתוב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. והיתה מנחתו של קין מפרי האדמה כי היה אוהב קניני העוה"ז ועבודת הגוף שאין בו קיימא ונמשך אחר התאוות הגופניות וע"כ לא חל עליו רצון הש"י, הוא שכתוב ואל קין ואל מנחתו לא שעה. המהביל הזה נהרג כי איננו חושש לעסקי העולם ואינו עושה מן העוה"ז עקר, והאוהב קניני העוה"ז נתקלל ואמר לו נע ונד תהיה בארץ כי כן אוהב כסף לא ישבע כסף והולך ומטלטל ממקום למקום בימים ובמדברות במקום גדודי חיות ולסטים ואין לו מנוחה אפילו שעה אחת אבל כל ימיו מכאובים. והענין הזה רמז שלמה ע"ה בס' קהלת הוא שאמר (קהלת ב) תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי. ואמר (שם) הגדלתי מעשי בניתי לי בתים גו' קניתי עבדים ושפחות גו' כנסתי לי גם כסף וזהב. וזה כולל כל קניני העולם והשגתו וזהו כנגד קין, כי הכל דבר בטל והכל שב אל העפר, זהו שאמר וקין היה עובד אדמה. ואחר שהזכיר שלמה ע"ה ענין עשרו בכל קניני העולם הזכיר אחריו ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח. הרי שהתעורר על ענין קין והבל הנרמז בו הויה והפסד. ואח"כ חתם ספרו ביראת השם שהוא עקר התורה והמצות כנגד שת שהיה עקר הבנים שממנו הושתת העולם. וראוי היה ענין זה שיהיה נרמז בשמות בני אדם הנולדים בעולם ראשונה:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע לא כתוב" וכו']
[מובא בפירושו לפרק ה' פסוק ג'] ומה טעם להזכיר ויולד בדמותו כצלמו. שנתן בו השם כח תולדות להוציא דמותו עד שידמה מעשהו לעליון ולא הזכיר כן על קין והבל גם לא הזכיר כמה שנים חיה קין ובן כמה שנים היה כשהוליד בנו חנוך בעבור שנמחה שם הבל גם קין במבול. והזכיר הריגת קין להראות צדקת השם ואם האריך אפו הענישו בסוד כטעם ונקה לא ינקה:
[מובא בפירושו לפרק ה' פסוק ג'] ויולד בדמותו כצלמו. ידוע, כי כל הנולדים מן החיים יהיו בדמות המולידים ובצלמם, אבל בעבור שנתעלה האדם בדמותו וצלמו, שאמר בו: (לעיל ה א) בדמות אלהים עשה אותו, פירש כאן שאף תולדותיו היו כן באותו הדמות המעולה. ולא אמר זה בקין והבל, כי לא רצה להאריך בהם, אבל פירש כן בשת שהעולם הושתת ממנו. או מפני שהאדם נברא בתכלית שלימות היצירה, הגיד בשת כי היה כמוהו בכח וביופי:
[מובא בפירושו לפרק ה' פסוק ג'] ויולד בדמותו כצלמו. פירוש להיות שקין והבל נולדו בתגבורת בחינת הרע קרוב למעשה הרע ובן זה היה מרוחק מבחינת הרע כי כבר נתרוקן הזיהום לזה אמר בדמותו וגו'. עוד להיות כי ב' הראשונים מתו גם שניהם, הבל תכף ומיד, קין באבוד דור המבול, ומשת הושתת העולם לזה אמר בדמותו כצלמו אדם שממנו בנין העולם, גם הוא ג' לבטן הוא הקדוש וצא ולמד מלוי (תנחומא יתרו):
[מובא בפירושו לפרק ה' פסוק ג'] ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו. הכתוב הזה לעד כי קין לא הולידו אדם ולא היה בדמותו כצלמו.
וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְקֹוָק: עריכה
את ה'. כמו עם ה', כשברא אותי ואת אישי לבדו בראנו, אבל בזה שותפים אנו עמו: את קין את אחיו את הבל. ג' אתים רבויים הם, מלמד שתאומה נולדה עם קין, ועם הבל נולדו שתים, לכך נאמר ותוסף (ב"ר):
את ה'. עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל בזה אנו שותפין עמו, לשון רש"י. והנכון לי, שאמרה הבן הזה יהיה לי קנין לה', כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו. וכן דעת אונקלוס שאמר קדם ה'. וכמהו (ונראה) [והראה] את הכהן (ויקרא יג מט), לכהן, ויגש דוד את העם (ש"א ל כא), אל העם: או יהיה "את ה'" כמו ויתהלך חנוך את האלהים (להלן ה כב), את האלהים התהלך נח (להלן ו ט). וקראה האחד בשם קנין והשני הבל, כי קנין האדם להבל דמה, ולא רצתה לפרש זה, על כן לא נכתב טעם בשם השני. והסוד המקובל בענין הבל גדול מאד:
קניתי איש את ה'. לא על עצם ההולדה אמרה שהרי הוא טבע הבריאה שיהא מין מוליד את מינו בדומה לו בצורה ובמעשיו. ואם באה להודות על טבע הבריאה הי' לה לומר את אלהים אלא באשר ראתה כי זה הולד יהא מוכשר ביחוד לעבודת האדמה כאשר יבואר. וזה היה טובה מיוחדת לאדם וחוה. וא"כ היה בזה השגחה פרטית על יציר כפיו מש"ה אמרה קניתי איש את ה' המהוה העולם ומשגיח בפרטות על גדולי ערך. ועדיין לשון את ה' אינו מדויק. וראיתי במדרש תדשא הביאור באש נוצר הולד משלשה האב והאם והקב"ה כדאי' בנדה פ"ג:
על כן אמרה קניתי איש את יי'. ואין שם זכר למלת אלהים. כי הנה נמצא בארץ במין כאשר הוא במעלה בעצמים. ומלת טוב כלל וכן כתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ורע חלק:
ותלד את קין ותאמר וגו'. פירוש על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"א נד) כי קין הוא בחינת הרע והבל הוא בחינת הטוב והוא נפשו של משה רבינו עליו השלום (תיקונים סט), והנה באמצעות הפלגת הפצעים שפצע קין בהבל עד שהרגו כאומרם ז"ל (סנהדרין לז:) שלא היה יודע מקום הנפש ובזה הסיר חלק הרע ממנו והוכר הטוב מוחלט, והוא אומרו קניתי וגו' פירוש באמצעות זה קניתי איש שהוא משה את ה', שלא השיג מציאות זה להיות עם ה' כמשה עליו השלום אלא באמצעות יסורין שעשה לו קין: