הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המעטים צריכים להיות יציבים כסלע

אנשים השואפים לצדק בין אדם לחברו, ולאהבה בין אדם לה', עלולים לפעמים להרגיש ייאוש מפני שהם מעטים וחסרי-השפעה על החברה.

ישעיהו הנביא ממליץ לאנשים אלה להיות איתנים בדרכם כמו סלע, ולבטוח בה':

ישעיהו נא א:

"שִׁמְעוּ אֵלַי, רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי ה'!

הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם, וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם!

הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם -

כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ, וְאַרְבֵּהוּ!"

הפסוק פונה אל אנשים שיש להם שתי שאיפות:

"רודפי צדק" - שואפים לתיקון היחסים שבין אדם לחברו (מלבי"ם) ;
"מבקשי ה'" - שואפים לחיזוק היחסים שבין אדם למקום ( מבקש = רוצה ושואף ).

הוא אומר להם, בדרך משל:

"הביטו אל צור חוצבתם" = חשבו על הסלע שנחצבתם ממנו ( צור = סלע יסוד, חזק ויציב ; חֻצָּב = נחצב).
"ואל מקבת בור נוקרתם" = חשבו על הפטיש שהשתמשו בו כדי לנקב בור באותו סלע כאשר חצבו אתכם ( מקבת = פטיש חד ומנקב סלעים ; נֻקָּר = נעקר, נחצב ממקומו).

הנמשל:

"הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, כי אחד קראתיו" = אברהם ושרה, האבות הקדמונים של האומה, נמשלים לצוּר: מצד אחד - חזקים ואיתנים במעשיהם ובאמונתם כמו סלע, ומצד שני - קשים כמו סלע, שנראה כאילו אי אפשר לחצוב ממנו שום דבר, הוא נשאר אחד ואינו מתרבה, משום שהיו עקרים ולא הולידו זה מזו.
"ואברכהו וארבהו" = ה' נמשל למקבת היוצרת בור בסלע הקשה: בניגוד לכל חוקי הטבע, ה' גרם לכך ששרה הרתה וילדה בן לאברהם - את יצחק, שהתברך והתרבה עד שהיה לעם ישראל.

והמסר: גם אם, חלילה, תישאר בישראל רק משפחה אחת הרודפת צדק ומבקשת את ה', גם אז לא יהיה מקום לייאוש: אם אותה משפחה תהיה חזקה ויציבה בדרכה כמו צור סלע, וכמו אברהם ושרה, ה' יחצוב ממנה צאצאים בגוף וברוח וירבה אותה במאד מאד, עד שתרבה ותנחל את הארץ.

פירושים נוספים

רודפי צדק, מבקשי ה'

1. פירשנו שהפסוק פונה אל אנשים שהם גם רודפי צדק בין אדם לחברו, וגם מבקשי ה' בין אדם למקום; אותם אנשי-מעלה שנמצאים תמיד במיעוט.

2. אך ייתכן שהפסוק פונה אל כל רודפי הצדק, וקורא אליהם להיות גם מבקשי ה': רדיפת צדק לבדה לא מספיקה - הרודף צדק לבדו משול לסלע, שהוא אמנם יציב וחזק, אך אינו יכול להתרבות ולהפיץ את רעיונות הצדק בסביבה עויינת; רודפי הצדק נקראים ללמוד מנסיונם של אברהם ושרה, שהיו לא רק רודפי צדק אלא גם מבקשי ה', ורק התערבות ה' היא שסייעה להם, בסופו של דבר, ליצור את ממשיכי דרכם.

לפי פירוש זה, הקטע בנוי כטבלה:

רֹדְפֵי צֶדֶק,	מְבַקְשֵׁי ה'!
הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם,	וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם!
הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם -	כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ, וְאַרְבֵּהוּ!

מקבת

1. פירשנו את המילה מקבת כמשמעותה בשאר התנ"ך - דבר שמנקב ; לפי זה "מקבת בור נוקרתם" משמעה "המקבת שיצרה את הבור שאתם נוקרתם ונחצבתם ממנו" (רש"י) .

2. אך יש שפירשו את המילה במשמעות "דבר שניקבו אותו" (ראו מ בתחילת מילה ), כמו נֶקֶב; לפי זה, "מקבת" ו"בור" הן מילים נרדפות (מצודות, מלבי"ם, דעת מקרא) .

מה נמשל למה

1. פירשנו שהצור הוא משל לאברהם ושרה, והמקבת היא משל לה':

כמו שהמקבת מצליחה לחצוב אבנים מתוך הצור הקשה ולבנות מהן בית, כך ה' הצליח לחצוב בנים מתוך הזוג העקר-לכאורה, ולבנות מהם את בית ישראל.

לפי זה, הנבואה מדגישה את חשיבות היציבות והביטחון בישועת ה'.

2. אך יש שפירשו, שהצור הוא משל לאברהם, והמקבת ו/או הבור הם משל לשרה; באופן כללי ניתן להמשיל את האב לסלע ואת האם למקבת ולבור (ראו רש"י, מצודות, מלבי"ם) :

כמו שהמקבת חוצבת אבנים מתוך הצור, כך האם חוצבת זרע מגופו של האב;
וכמו שאחרי החציבה נשאר בור בסלע, כך אחרי הלידה נשאר חלל ברחמה של האם.

לפי זה, הנבואה מדגישה את חשיבות האישה בגאולה: למרות שלכאורה נראה ששרה היתה העקרה (שהרי אברהם הוליד את ישמעאל מהגר), הנביא מגלה לנו ששרה היתה הכוח העיקרי שבזכותו זכה אברהם להתרבות; אברהם נקרא "אביכם" אבל שרה לא נקראת "אמכם" אלא "תחוללכם" - כביכול, שרה היא שיצרה וחוללה אתכם; רק שרה היא שיכלה להוציא מאברהם את הבן הנבחר, יצחק, שהיה ממשיך דרכו האמיתי של אברהם.

אם כך, המסר עבור רודפי הצדק הוא: תנו כבוד לנשים, שתפו אותן ברדיפת הצדק ובבקשת ה', כי רק הן יוכלו לחולל את הברכה והריבוי - "כי אחד קראתיו" כשהיה לבדו, "ואברכהו וארבהו" בזכות אשתו.

משילוב פירוש זה עם פירוש 2 למעלה, לגבי "רודפי צדק, מבקשי ה'", ניתן להסיק מסר נוסף: ייתכן שבמשפחת אברהם ושרה, אברהם עסק בעיקר בעולם המעשה - ברדיפת צדק, בעוד ששרה עסקה בעיקר בעולם הרוח - היא ישבה באוהל, התפללה והתנבאה, וביקשה את ה'; הפסוק מלמד, שהשילוב הזה הוא חיוני - כמו שגברים חייבים לשתף פעולה עם נשים על-מנת להתרבות, כך רודפי צדק חייבים לשתף פעולה עם מבקשי ה', כי רק השילוב יאפשר להם להתרבות ולהמשיך את דרכם לתיקון העולם.

גם לפי פירוש זה, הקטע בנוי כטבלה:

רֹדְפֵי צֶדֶק,	מְבַקְשֵׁי ה'!
הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם,	וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם!
הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם,	וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם -
כִּי אֶחָד קְרָאתִיו,	וַאֲבָרְכֵהוּ, וְאַרְבֵּהוּ!