ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שבעה עשר

פרק שבעה עשר- כל הכלים

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה א

-----------------------------------דף פב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פב עמוד א] מתני’: ^יז_אכל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן, אף על פי שנתפרקו בשבת. ואינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן:

גמ’: _הזכירדלתות הבית _{שאינם ניטלות}דרובה _{להשמיע חידוש, והזכיר}דלתות הכלים שניטלות דרובן_{להשמיע חידוש.}דלתות הבית דרובה, שאף על פי שנתפרקו מערב שבת, אסור לטלטלן בשבת. דלתות הכלים דרובה. שאף על פי שנתפרקו בשבת, ניטלין בשבת: תנן, שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן. מאי שאינן מן המוכן? שאין תשמישן אלא על גבי קרקע. אמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. בראשונה היו כל הכלים ניטלין בשבת. כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות. הדא היא דכתיב (נחמיה י"ג, ט"ו) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת ועומסים על החמורים וגו'. אסרו להן הכל. כיון שנגדרו. היו מתירין להן והולכין, עד שהתירו להן את הכל. חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. אף הציפרין _{ציפורן לחרוט שמקפיד עליה לכתיבה.}°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף ההוגין _{עוגן ספינה}מדוכה, אם יש בה שום מטלטלין אותה. ואם לאו אין מטלטלין אותה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם היתה מדוכה קטנה הניתנת על גבי השלחן, הרי היא כקערה ומטלטלין אותה בשבת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. ורבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° המשנה שאמרה שצריך שיהיה במדוכה שום כדי שיהיה מותר לטלטלה, קודם להתרת כלים נשנת. תמן תנינן ^יז_בקלוסטרא _{קרש המשמש לבריח שראשו עב וראוי לדוך בו}°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. שומטה מפתח זו ותולה בחבירו בשבת, אבל אסור לטלטלה. °רבי טרפון רבי טרפון אומר. הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצרמאי טעמא ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה דאסר אף לצורך גופו? דבי רבי ינאי רבי ינאי ° אמרי בחצר שלא עיריבה היא מתניתין. אם בחצר שלא עיריבה, על הדא תנינן °רבי טרפון רבי טרפון אומר הרי היא ככל הכלים ומיטלטת בחצר? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה °, ורבי חנניה רבי חנניה דציפורין ° מטי בה בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. קודם להתרת כלים נשנו. אי קודם להתרת כלים שנו. הדא הוא דתנינן °רבי טרפון רבי טרפון אומר הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר? _{הרי אמרנו שאסרו את כל הכלים דתני}ג' כלים מיטלטלין בחצר. ואלו הן סכין קטנה, ומקצוע של דבילה, וזומי ליסטרא. תשע תקיעות היו תוקעים ערב שבת שלוש תקיעות להבטיל את העם ממלאכה ושלוש להבדיל בין קדש לחול, ותוקע ומריע ותוקע. וגבי אותה החצוצרת תני, תוקע השלישית בראש הגג ומניחה במקומה. ולא כלי הוא? אמר רבי יודן רבי יודן °. קודם להתרת כלים שנו. אמר רבי זעירא רבי זעירא ° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. קנים _{של שולחן לחם הפנים ששומטים אותם בערב שבת וסודרים במוצאי שבת.}ומקלות _{שבחול היה מניח מקל עליו ועל חברו ותולה ומפשיט את קרבן הפסח, ובשבת מניח ידו על יד כתף חבירו ותולה ומפשיט}קודם להתרת כלים שנו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פב עמוד ב] לווחין _{קרשים רחבים}של ספינה, אין מטלטלין אותן בשבת. ואם היו מכוסים על גבי כלי או על גבי אוכלין, הרי הן ככיסוי כל הכלים ומטלטלין אותן בשבת. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. אף על גב דתימר בכיסוי כלים שמטלטין אותם, ^יז_גוהוא שיהא עליהן תואר כלי _{שיהיה ניכר שמשמשים לכיסוי.}כל שניטל בשנים, מטלטלין אותן בשנים. בארבעה וחמשה. אסור שקובע לו מקום מחמת כבדו. אמר רבי זעירא רבי זעירא °. מכיון דאת אמר בשנים מותר. ^יז_דאפילו בארבעה וחמשה מותר וראיה שמותר, מהא, דאמר רבי מנא רבי מנא ° אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא °. כד הוון טלייא, הוינה טעונין ספסלה, ורבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי ° וסבייא מסייעין להון. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. מעשה היה וטלטלו קרון של בית °רבי רבי יהודה הנשיא בשבת. ולאו כלי הוא _{אז מה החידוש?}שלא תאמר הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן _{שהקרון בדרך כלל באותו מקום}אין מטלטלין אותן בשבת. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בשם שמואל שמואל (אמורא)°. קופות הגדולות, וסוגין סלים הגדולים, מטלטלין אותן בשבת. פשיטא ולא כלים הם? שלא תאמר הואיל ותשמישם במקומן, אין מטלטלין אותן. אמר רבי אבא רבי אבא ° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. מכבש מיטות _{כלי שעשוי לכבוש את הקש שעל המיטה}מטלטלין אותן בשבת. אמר רבי אבא רבי אבא ° בשם רב רב (אמורא)° ^יז_הכובד העליון והתחתון של מתקן האורגים, מטלטלים אותן חוץ מן העומדים. אמר רבי אבא רבי אבא °. הדא דתימר בעמודים ששם בבל שהיו משקעים אותם באדמה וכשמוציאם עושה גומה אבל בעמודים שכאן בארץ ישראל שהם מונחים בחריץ באבן מותר. אמר רבי זעירא רבי זעירא ° בשם רב יהודה רב יהודה ° שאמר בשם רב רב (אמורא)° קנים וחבלים של קורייס _{מסרק שאיתו מהדקים את האריג}מטלטלין אותן בשבת, מהא. ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אמר, רבי יוחנן רבי יוחנן ° שאל לרבי יהודה בן לוי רבי יהודה בן לוי ° מהו לטלטל כלי קורייס בשבת? אמר לו מטלטלין. רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי ° לא אמר כן. אלא רבי יוחנן רבי יוחנן ° שאל לרבי יהודה בן לוי רבי יהודה בן לוי °, מהו לטלטל כלי קורייס בשבת? ואמר לו אין מטלטלין. אמר לו, למה? אמר לו. מפני שאין מטלטלין _{שאף בחול אינו מטלטלם}

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ב

מתני’: ^יז_ונוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים. קורדום לחתוך בו את הדבילה. מגירה לגור בה את הגבינה. מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות. את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן. את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו. ^יז_זמחט של יד ליטול בה את הקוץ. ושל סקאין לפתוח בו את הדלת:

גמ’: תנן, נוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים. הא שלא לפצע בו, לא. משמע שכלי שמלאכתו לאיסור לא הותר לכל מלאכת התר _{אלא רק למלאכות שרגילות להשתמש בהם.}מתני' ד°רבי נחמיה רבי נחמיה. ד°רבי נחמיה רבי נחמיה אמר, אף כלים אין ניטלין שלא לצורך. רבי אבא רבי אבא ° °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי ורבי חיננא בר שלמיא רבי חיננא בר שלמיא ° אמרו בשם רב רב (אמורא)° מודין חכמים ל°רבי נחמיה רבי נחמיה, בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דהו עצר _{סוחט את הבגדים}ביה. במזורה דוה חביט ביה. במכונה דהו כתיש _מנפץביה. כלי המיוחד לאיסור, מטלטלין אותו לצורך. מיוחד להיתר, בין לצורך בין שלא לצורך. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא °. ראה עד היכן היקלו בשבת. שאפילו דברים שאין תשמישן לכך, התירו אותן לשם שבת. ועד היכן החמירו בטומאה. דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° ^יז_חדלופקי _{שולחן הגשה}למה היא טמאה? _{שהרי היא שימוש לכלי ולא לאדם.}מפני שהשמש אוכל עליה. בסיס דידיה למה היא טמאה? מפני שהשמש עומד עליה כשצריך ליטול דבר שמוגבה מעט. ראה עד איכן החמירו בטומאה. שאפילו דברים שאין תשמישן לשם טבלה _שלחן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 יז_א מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ה, מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ח':

2 יז_ב מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':

[ע"ב]

3 יז_ג מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י':

4 יז_ד מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ב':

5 יז_ה מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה א':

6 יז_ו מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ג':

7 יז_ז מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י"א:

8 יז_ח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף א':

9 יז_ט מיי' פ"ו מהל' כלים הלכה י', מיי' פ"ו מהל' כלים הלכה ט"ו:

-----------------------------------דף פג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פג עמוד א] טימאו אותן לשם טבלה: תנן, את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן. הכוש והכרכר לתחוב בו. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי °, שרא לי רבי אבהו רבי אבהו ° מיסב קילורית _{תחבושת לספוג הליחה שבעין}בשבת. אמר רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן ° בשם רב ששת רב ששת °. מתניתין אמרה כן. דתנן, מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דאי לא כן, מה בין קוץ לזה? רבי אבא רבי אבא ° בעא קומי רבי מנא רבי מנא °. מהו מיגבלתה _{לגבל את התרופה ששמים בקילורין}ביום טוב? אמר לו אינו אוכל נפש.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ג

מתני’: ^יז_טקנה של זיתים. אם יש קשר בראשו, מקבל טומאה. ואם לאו, אינו מקבל טומאה. ^יז_יבין כך ובין כך ניטל בשבת:

גמ’: מאי קנה של זיתים? דבי רבי ינאי רבי ינאי ° אמרי. קנה שהתקינו להיות בודק הזיתים. כיצד היה יודע אם הזתים מוכנים? אם מלוכלך במשקה, בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא, בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר לו רבי מנא רבי מנא °, לא תני שמואל שמואל (אמורא)° להיות בודק, אלא להיות שולה בו הזיתין. כיוון שכדי שהקנה יקבל טומאה, צריך שיהיה לקנה בית קיבול לפחות לזית, ולא די בטיפת משקה. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון. נאמר, אם היה קשור ותלוי פוקקין בו, ואי לא, אין פוקקין בו. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר מיתקן, אף על פי שאינו קשור ותלוי. ולא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. משכני חילפיי, והראני נגר משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא. קשור אף על פי שאינו תלוי. °רבי רבי יהודה הנשיא דסבר כמאן? שהרי ל°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל די שהותקן לכך. ולרבנן צריך שיהיה קשור ותלוי. אמר רבי יודן רבי יודן °. לעולם °רבי רבי יהודה הנשיא סבר כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. קנה מכיון שנוטלו ונותנו לתוך ידו נעשה כמפתח. נגר כיוון שתוקעו באדמה כבריח ונראה כבונה, צריך שיהיה קשור

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ד

מתני’: כל הכלים ניטלין בשבת, ^יז_יאחוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. ^יז_יבכל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר. אין ניטלין אלא לצורך:

גמ’: אמר רב יהודה רב יהודה ° בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°רבי נחמיה רבי נחמיה דאמר אין ניטלין אלא לצורך. רבי יוחנן רבי יוחנן ° ורבנן דתמן. חד אמר. לצורך, לצורך גופו. שלא לצורך, שלא לצורך גופו. ו°רבי נחמיה רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו. וחרנה אמר. לצורך, לצורך גופו ולצורך מקומו. שלא לצורך, שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו _{מחמה לצל.}ו°רבי נחמיה רבי נחמיה אומר. אין ניטלין אלא לצורך גופו ולצורך מקומו. תני, °בית שמאי בית שמאי אומרים. אין ניטלים אלא לצורך. ו°בית הלל בית הלל אומרים לצורך ושלא לצורך. תני, אמר רבי יודן רבי יודן °. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על המלאים, שמטלטלין אותן שלא לצורך. ועל הריקנין, שיש בדעתו למלותן. על מה נחלקו? על שאין בדעתו למלותן. ש°בית שמאי בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל בית הלל מתירין. אתיא ד°בית שמאי בית שמאי כ°רבי נחמיה רבי נחמיה. והרי את אמרת הלכה כ°רבי נחמיה רבי נחמיה, ולא יוצא מכאן שהלכה כ°בית שמאי בית שמאי? והא °בית שמאי בית שמאי במקום °בית הלל בית הלל אינה משנה

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ה

מתני’: ^יז_יג כל הכלים הניטלין בשבת, שבריהן ניטלין, ובלבד שיהו עושין מלאכה. שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית. ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן. שברי עריבה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פג עמוד ב] לצוק לתוכן מקפה. ושל זכוכית לצוק בתוכן שמן:

גמ’: תנן, ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך. תמן תנינן. המוציא זכוכית, לגרוד בה ראש הכרכר. והכא הוא אמר הכין? רבי אחא רב אחא ° ורבי מיישא רבי מיישא ° אמרו בשם רבנן דקיסרי, כאן בעבה שאינה ראויה לגרוד. כאן בחדה. ואית דבעי מימר. כאן להתיר לטלטל צריך שיהיה לו שם כלי. כאן לחייב במוציא צריך שיהיה לו חשיבות כלשהיא:

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ו

מתני’: ^יז_יד האבן שבקירויא. אם ממלאין בה ואינה נופלת, ממלאין בה. ואם לאו, אין ממלאין בה. ^יז_טו זמורה שהיא קשורה בטפיח, ממלאין בה בשבת:

גמ’: תנן, נוטל אדם את בנו והאבן בידו. כלכלה והאבן בתוכה. אנן תנינן, האבן בתוכה. תני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא, והאוכלין והאבן בתוכה. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° בשם רבי אבהו רבי אבהו ° איתפלגון רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף ° ורבי יוחנן רבי יוחנן °. רבי חייה בר יוסף רבי חייה בר יוסף ° כמתניתין. רבי יוחנן רבי יוחנן °, כהדא דתני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא. מתניתין פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן °, דתנן. האבן שבקירויה. אם ממלאין בה ואינה נופלת, ממלאין בה. _{אף שאין בה דבר היתר}שנייא היא אבן שבקירויה, דכיון שהיא אפיצה _מהודקתלה, כגופה היא. וסיפא פליגא על רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף °. דתנן, ואם לאו, אין ממלאין בה למה אם אינה הדוקה אסור אמר רבי יודן רבי יודן °. כיון שהיא עשויה להכביד, נעשה כמטלטל קירוייא על גב האבן. שהאבן נעשת עיקר והכלכלה בסיס לה. מה עבד לה רבי יוחנן רבי יוחנן °? כשהדוקה, נעשה כמטלטל קירוייא עצמה. שהאבן נעשת חלק ממנה. מתניתין פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן °, דתנן. ^יז_טזנוטל אדם בנו והאבן בידו. והא תינוק והאבן בידו, ^יז_יזככלכלה והאבן בתוכה ומותר? אמר רבי כהן רבי כהן ° בשם רבנן דתמן. תינוק, עשו אותו כאוכלין והוי ליה כדבר האסור והמותר . תמן אמרין, עשו האבן ביד התינוק, כקמיע מומחה ביד תינוק. שאם יטלו אותה ממנה יבכה ויחלה

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ז

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. ^יז_יחפקק החלון. בזמן שהוא קשור ותלוי, פוקקין בו. ואם לאו, אין פוקקין בו. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך פוקקין בו. ^יז_יטכל כיסויי הכלים שיש להן בית אחיזה, ניטלין בשבת. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. במה דברים אמורים? בכיסויי הקרקעות. אבל בכיסויי הכלים, בין כך ובין כך ניטלין בשבת:

גמ’: איזהו נגר הנגרר שהותר במדינה? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, ^יז_כקשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, משכני חילפיי והראני נגר משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא שהיה קשור אף על פי שאינו תלוי. תנן _{בעירובין}נגר הנגרר _{שקשור ואינו תלוי}נועלין בו במקדש אבל לא במדינה, והמונח _{לא קשור ולא תלו}כאן וכאן אסור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר המונח במקדש והנגרר במדינה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. אתייא יחידייא _{°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס}דהכא