פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק יז · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף פב עמוד בעריכה

משנה נוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים קורדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכד לתחוב בו מחט של יד ליטול בה את הקוץ ושל סקאין לפתוח בו את הדלת:

גמרא הא שלא לפצע בו לא מתני' דרבי נחמיה דאמר ר' נחמיה אין ניטלין שלא לצורך. רבי בא רבי יודא רבי חיננא בר שלמיא בשם רב. מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דו עצר ביה. במזורה דו חביט ביה. במכונה דו כתיש ביה. כלי המיוחד לאיסור מטלטלין אותן לצורך. להיתר בין לצורך בין שלא לצורך. א"ר יוסה ראה עד איכן היקלו בשבת. שאפי' דברים שאין תשמישן לשם שבת התירו אותן לשם שבת. דמר רבי לעזר דלופקי למה היא טמאה. מפני שהשמש אוכל עליה. בסיס דידיה למה היא טמאה מפני שהשמש עומד עליה. ראה עד איכן החמירו בטומאה. שאפילו דברים שאין תשמישן לשם טבלה.


דף פג עמוד אעריכה

טימאו אותן לשם טבלה: את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן הכוש והכרכד לתחוב בו. א"ר סימון שרא לי רבי אבהו מיסב קילורית בשבת. רבי בא בר כהן בשם רב ששת מתני' אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ דלכן מה בין קוץ לזה. רבי בא בעא קומי רבי מנא מהו מיגבלתה ביום טוב. א"ל אינו אוכל נפש: