ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת פסחים/פרק שישי

פרק שישי - אלו דברים

עריכה

-----------------------------------דף לט

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף לט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד א] מתני’: אלו דברים בפסח דוחין את השבת, ו_אשחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטר חלביו, אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין. הרכבו, והבאתו חוץ לתחום, וחתיכת יבלתו, אינן דוחין. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר דוחין:

גמ’: זו הלכה נעלמה מזקני בתירה, פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, ולא היו יודעין אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו, יש כאן בבלי אחד ו°הלל הלל הזקן שמו ששימש את °שמעיה שמעיה (תנא) ו°אבטליון אבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. איפשר שיש ממנו תוחלת. שלחו וקראו לו, אמרו לו שמעת מימיך כשחל י"ד להיות בשבת אם דוחה את השבת אם לאו? אמר להן, וכי אין לנו אלא פסח אחד בלבד דוחה את השבת בכל שנה? והלא כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. אית תניי תני מאה. אית תניי תני מאתים, אית תניי תני ג' מאות. מאן דאמר מאה, תמידין. מאן דאמר מאתים, תמידין ומוספי שבתות. מאן דאמר ג' מאות, תמידין, ומוספי שבתות, ושל ימים טובים, ושל ראשי חדשים ושל מועדות. אמרו לו, כבר אמרנו שיש עמך תוחלת. התחיל לדרוש להן מהיקש, ומקל וחומר, ומגזירה שוה. מהיקש, הואיל ותמיד קרבן ציבור, ופסח קרבן ציבור. מה תמיד קרבן ציבור דוחה שבת, אף פסח קרבן ציבור דוחה את השבת. מקל וחומר, מה אם תמיד שאין מחייבין על עשייתו כרת, דוחה את השבת. פסח שחייבין על עשייתו כרת, אינו דין שידחה את השבת? מגזירה שוה, נאמר בתמיד (במדבר פינחס כח ב) במועדו, ונאמר בפסח (במדבר בהעלותך ט ב) במועדו. מה תמיד שנאמר בו במועדו, דוחה את השבת. אף פסח שנאמר בו במועדו, דוחה את השבת. אמרו לו, כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי? היקש שאמרתה יש לו תשובה. לא אם אמרת בתמיד, שכן יש לו קיצבה. תאמר בפסח שאין לו קיצבה? קל וחומר שאמרת יש לו תשובה. לא אם אמרת בתמיד, שהוא קדשי קדשים. תאמר בפסח, שהוא קדשים קלין? גזירה שוה שאמרת, אין אדם דן גזירה שוה מעצמו. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אם בא אדם לדון אחר גזירה שוה מעצמו, עושה את השרץ מטמא באהל, ואת המת מטמא בכעדשה. דו דרש (ויקרא שמיני יא לב) נאמר בשרץ בגד עור (במדבר מטות לא כ) ונאמר במת בגד עור לגזירה שוה. ואם תאמר שמא כך הלכה, מדרש ערוך בידנו. אם יהיה השרץ בידו של אדם, אפילו טובל במי שילוח, או במי בראשית, אין לו טהרה עולמית. השליכו מידו, מיד הוא טהור ואין לו טומאת שבעה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אדם דן גזירה שוה לקיים תלמודו לחזק את מה שקיבל מרבותיו, ואין אדם דן גזירה שווה לבטל תלמודו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אדם דן קל וחומר לעצמו, ואין אדם דן גזרה שוה לעצמו. לפיכך משיבין מקל וחומר, ואין מושיבין מגזרה שוה. אף על פי שהיה יושב ודורש להן כל היום, לא קיבלו ממנו. עד שאמר להן, יבוא עלי, כך שמעתי מ°שמעיה שמעיה (תנא) ו°אבטליון אבטליון. כיון ששמעו ממנו כן, עמדו ומינו אותו נשיא עליהן. כיון שמינו אותו נשיא עליהן, התחיל מקנתרן בדברים ואומר, מי גרם לכם לצרך לבבלי הזה? לא על שלא שימשתם לשני גדולי עולם ל°שמעיה שמעיה (תנא) ו°אבטליון אבטליון שהיו יושבין אצליכם? כיון שקינתרם בדברים


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד ב] נעלמה הלכה ממנו. אמרו לו מה לעשות לעם ולא הביאו סכיניהם? אמר להן, הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא הניחו לישראל, אם אינן נביאים בני נביאים הן. מיד ו_בכל מי שהיה פסחו טלה, היה תוחבה בגיזתו. גדי היה קושרה בין קרניו. נמצאו פסחיהן מביאין סכיניהם עמהן. כיון שראה את המעשה, נזכר את הלכה. אמר כך שמעתי מ°שמעיה שמעיה (תנא) ו°אבטליון אבטליון. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל תורה שאין לה בית אב קבלה מרבותיו, אינו תורה. תמן גבי פרה אדומה תנינן, ו_גרכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה, עבר בה את הנהר, קיפל עליה את המוסירה, נתן טליתו עליה, פסולה. אבל קושרה במוסירה, עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק, פרש טליתו עליה מפני הזבובין, כשרה. זה הכלל. כל שהוא לצרכה כשרה. לצורך אחר פסולה. הדא פסח ילפה מן ההיא מפרה, וההיא ילפה מן הדא, הדא מן ההיא, שאם תלה בה לפרה סכין לשוחטה כשרה קדם שהקדישה. וההיא ילפה מן הדא, שכל עבודה שהיא לשם הקדשים לצרכם אינה עבודה. ויתיר להן על ידי חולה מעגל אנשים שיצרו מחיצה בגופם? אלא מכאן שהלכה כרבי אימי רבי אמי° שאסר לעשות חולה. ואפילו תימר כרבי סימון רבי שמעון בן פזי° שהתיר, כשם שנעלמה זו נעלמה זו. אמר רבי אבון רבי אבין° והלא אי אפשר לשני שביעית שבע שנים, שלא יחול י"ד להיות בשבת אז איך שכחו? ולמה נתעלמה הלכה מהן? כדי ליתן גדולה ל°הלל הלל הזקן. אמר רבי מנא רבי מנא°. אנא שמעית מרבי יודן רבי יודן° ומן כל רבנין, מפני מה נוהגין בית דין שלמטן בכבוד כלפי בית דין של הנשיא אפילו שהם גדולים בתורה יותר? שלא ירבו המחלוקת בישראל. שלשה הניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא ואילו הן. יונתן בן שאול, ו°אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. וזקני בתירה. יונתן בן שאול, אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, לא היה כאן ויתור, שאפילו נשייא מאחורי הקוריין  הנשים אחר האריג, יודעות היו שדוד עתיד למלוך. °אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה גם אצלו לא היה ויתור תניין הוה  מינו אותו בתנאי שאם ירצו יחזירו את °רבן גמליאל רבן גמליאל ולא יכל לסרב, לית לך כהדא דזקני בתירה, דשרין גרמון  שהתירו עצמם מן נשיאות ומניני נשיא. רבנין דקיסרין אמרין, אף רבי חנינה דציפורין רבי חנינה דציפורין° שויתר לרבי מנא רבי מנא°. אמר רבי יושוע בן קבסיו רבי יושוע בן קבסיו°. כל ימי הייתי בורח מן השררה, עכשיו שנכנסתי, כל מי שהוא בא ומוציאני, בקומקום הזה אני יורד לו. מה הקומקום הזה, כווה ומפציעו ומפחם בו, כך אני יורד לו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, חס וחלילה דהוה רבי יושוע בן קבסיו רבי יושוע בן קבסיו° בעי לה  רוצה את הרבנות, אלא דהיה אומר, מאן יימר לי דחורן מקדש שם שמיא דכוותי. על ג' דברים שקיבל מרבותיו עלה הלל מבבל למוסרם בארץ ישראל. (ויקרא תזריע יג לז) כתיב והנה נרפא הנתק טהור הוא, יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר וטהרו הכהן. אי וטהרו הכהן, ו_דיכול אם אמר הכהן על טמא טהור יהא טהור?

-----------------------------------דף מ

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מ עמוד א] תלמוד לומר, טהור הוא וטהרו הכהן. על זה עלה הלל מבבל. כתוב אחד אומר (דברים ראה טז ב) וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר. וכתוב אחד אומר (שמות בא יב ה) מן הכבשים ומן העזים תקחו. הא כיצד? צאן לפסח, וצאן ובקר לחגיגה. כתוב אחד אומר (דברים ראה טז ח) ששת ימים תאכל מצות. וכתוב אחד אומר (שמות בא יב טו) שבעת ימים מצות תאכלו. הא כיצד? ששה מן החדש אחר הבאת העומר, ושבעה מן הישן. ודרש מעצמו והסכים להלכה ועלה לארץ ישראל וקיבל מ°שמעיה שמעיה (תנא) ו°אבטליון אבטליון שאכן כך הלכה: מיחוי קרביו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (משלי ט"ז, ד') כל פעל ה' למענהו, שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, ו_ההפשיטו דוחה את השבת. תני, °רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה אומר, בשבת היה מפשיט עד החזה. מאי טעמא ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שהתיר להפשיט את כולו? שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. מה עבד לה °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה? מתוך שהוא הופכו, אינו כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד. כמה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר, שהעומר בא בשבת משלוש סאין שמהם מנפה ומוציא עישרון מובחר, ובחול בא מחמש סאין כדי לקבל מובחר מן המובחר דמובחר דוחה שבת, ואין מובחר מן המובחר דוחה שבת. כך °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, מפשיט רק עד החזה דמובחר דוחה, ואין מובחר מן המובחר דוחה. אין תאמר להוציא אימורים אפילו בלי להפשט כולו מובחר הוא, יקרענו ויוציא אימוריו ולמה °רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה מתיר להפשיט עד החזה? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא אתייא °רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתני הגורד מלטש קרשים, הקודח, והקוצץ כל שהוא בשבת חייב. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, הגורד עד שיגור כל צרכו, הקודח עד שיקדח כל צרכו, הקוצץ עד שיקצוץ כל צרכו, והמעבד את העור עד שיעבד כל צרכו. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, לא אתיא אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא עבד מקצת מלאכה ככולה, ולכן שכשמפשיט עד החזה אין זה אלא שבות ולא גזרו במקדש. ורבנן עבדין מקצת מלאכה ככולה.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מ עמוד ב] תנן התם, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה להחליקו חייב. וקשי על ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אילו נטל לקצור ולא קצר שמא כלום הוא? אמר רב רב (אמורא)° אתייא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני, השובט מכה על השתי והמקטקט מכה על הערב על האריג, ו_והרי זה חייב, מפני שהוא כמיישב בידו מכינו לאריגה, ואף הכא מפני שהוא כמיישב בידו: והקטר חלביו. (שמות משפטים כג יח) כתיב ולא ילין חלב חגי עד בוקר. הרי חגיגת ארבע עשר נשחט ביום חול. ואימורי חול קריבין ביום טוב? אמר רבי אבהו רבי אבהו°, קיימתיה, בשחל ארבעה עשר להיות בשבת, דאימורי שבת קרבים ביום טוב. רבי יונה רבי יונה° בעי, אם בשחל ארבעה עשר להיות בשבת, הרי אין חגיגה באה עמו? אלא אמרה תורה הקריבהו לאברים ופדרים מבעוד יום שלא יבוא לידי בל תלין. אמר רבי חיננא רבי חיננא° אילו עבר והביא את האברים ופדרים בשבת, שמא אינו כשר? מאחר שאילו עבר והביא כשר אם לא הביא עובר על בל תלין: אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין. תנינן, חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן ואת אמר הכין הרי כבר אמרנו שצליה אינה דוחה שבת למה לחזור על זה? שאפילו שילשולו לתנור בשבת כדי שיצלה במוצאי שבת אסור

-----------------------------------דף מא

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מא עמוד א] צליתו אינה דוחה שבת. והתנן ערב שבת עם חשכה משלשלין את הפסח לתוך התנור. אף שנצלה בשבת ולא חיישינן שמא יחתה בגחלים? בני חבורה זריזין הם. תנן, הרכבו והבאתו חוץ לתחום וחתיכת יבלתו, אינן דוחין. לא אמר אלא חוץ לירושלים, הא חוץ לעזרה מותר אף שירושלים כרמלית מפני הפרצות שהיו בה, ויש אומרים מפני הצדוקים שאינם מאמינים בעירוב שהיו בה משום שזה מסוג השבות שהתירו במקדש: חתיכת יבלת. תמן גבי קרבן תמיד תנינן, ו_זוחותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. ואם בכלי, כאן וכאן אסור. הכא בקרבן תמיד את אמר דוחה שחותכים יבלת במקדש, והכא בקרבן פסח את אמר אינו דוחה? רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו בשם בר פדייה בר פדייה°, מפני קלקול פייסות. שאם אחר הפיס יגלו שיש יבלת לכהן יצטרכו פיס חדש. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, והן שהפיסו. אבל לא הפיסו, אף בתמיד אינו דוחה. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי טוביה רבי טוביה°. כאן בנפרכת וכאן בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים° אמר, ו_חכאן בלחה וכאן ביבשה. רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר, כאן ביד וכאן בכלי. אתיא ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי שאמר כאן בלחה וכאן ביבשה, ולא רצה לתרץ כאן ביד כאן בכלי, כנראה שהוא סובר שיש כאן גם בעיה של חובל אף שאינו צריך לדם. ובחובל אין חילוק בין ביד לבין בכלי כבר קפרא בר קפרא° שהחובל חייב אף באינו צריך לדם ודרבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° כרבי יוחנן רבי יוחנן°. דתני, כל המקלקלין פטורין, ו_טחוץ מן המבעיר ממה שהתורה הצריכה לאסור שרפת בת כהן אף שזה קלקול והעושה חבורה מזה שהתורה הייתה צריכה להתיר מילה אף שזה קלקול בר קפרא בר קפרא° אמר, אפילו אינו צריך לדם, אפילו אינו צריך לאפר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, והוא שיהא צריך לדם, והוא שיהא צריך לאפר. רבי אחא רב אחא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כאן וכאן בלחה אנן קיימין. כאן שהתירו בשלא היה צריך לדם, וכאן שאסרו והוא שיהא צריך לדם: הבאתו חוץ לתחום שבות ולמה אסרו? הדא מסייעה להא דאמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° קומי רבי חייא רבה רבי חייא רבה° בשם רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא°, ו_ילוקין על תחומי שבת דבר תורה. אמר לו רבי חייה רבה רבי חייא רבה°, והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת? אמר לו והכתיב (שמות בשלח טז כט) שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי? אמר לו, מי כתיב לא, אל כתיב ואין זה לאו. אמר לו והכתיב (שמות בא יב ט) אל תאכלו ממנו נא. מי כתיב לא? אל כתיב. ואף שכתוב אל, הלכה שלוקים עליו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אף על פי כן, זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו. חתיכת יבלתו אפילו בכלי שבות דהוה מלאכה שאינה צריכה לגופה ולמה אסרו?


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מא עמוד ב] אמר רבי אבהו רבי אבהו°, לא תני רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, אלא הרכבתו והבאתו, הא חתיכת יבלתו לא. מן בגין דו  בגלל שהוא סבר, שאפילו בכלי אינו אלא שבות. הא אין לא סבר שבכלי זה רק שבות היה אוסר לחתוך יבלת במקדש. לא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, על הא דתנן הנוטל צפרניו זו בזו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת וחכמים פוטרים. מה פליגין? כשנטלן הוא, אבל אם נטלן אחר, מאוסין הן ואינו נוטלן יפה ופטור. והדין זבח כאחר הוא ויהיה מותר? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, שנייא היא הכא, דכתיב זבחי ויקפיד ליטלם יפה. אמר רבי מנא רבי מנא°, הזייה שבות, ואלו שבות. מפני מה אלו דוחין שבת, והזיה אינה דוחה? אלא שזה בזבח, וזה בזובח. מילתיה דרבי זעירא רבי זעירא° אמר, היא זבח היא זובח. דאמר במשנה הבאה °רבי עקיבה רבי עקיבא ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס הזיה תוכיח שהיא שבות ואינה דוחה את השבת, ואל תתמה על אלו שהם שבות ואינם דוחים את השבת. ותני רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° דבר קפרא בר קפרא°, קומי רבי זעירא רבי זעירא°, תמיהני היאך קיבל °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה את התשובה, שהרי זה השבותים שנאסרו בזבח וזה הזיה בזובח. אמר לו, בר קפרא בר קפרא° תמה. אבל °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לא תמה שלשיטתו אין הבדל

מתני’: אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ומה אם שחיטה שהוא משום מלאכה, דוחה את השבת, אלו שהם משום שבות, לא ידחו את השבת? אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, יום טוב יוכיח, שהתיר בו משום מלאכה, ואסר בו משום שבות. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מה זה °יהושע יהושע? מה ראיה רשות למצוה?

גמ’: תנן, אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מה זה °יהושע יהושע. מה ראיה רשות למצוה? וכי שמחת יום טוב רשות? לא כן תנינן, ו_יאהמחלל את הקדשים

-----------------------------------דף מב

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מב עמוד א] והמבזה את המועדות שאינו מכין מאכלים לצורך יום טוב, והמיפר בריתו של אברהם אבינו, והמגלה פנים בתורה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° מהו רשות? רצה בישל רצה לא בישל אלא הכין מערב יום טוב. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, הכין הוה °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה צריך מתיב ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, הרי חגיגת יום טוב כשיטתך ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כ°בית שמאי בית שמאי תוכיח, שהיא מצווה והתירו בה מלאכה, ואסרו בה משם שבות שאסרו °בית שמאי בית שמאי לסמוך? הוה ליה מימר בה  היה יכול לומר לו, לא אם אמרת בחגיגת יום טוב, שאין חייבין עליה כרת. תאמר בפסח, שחייבין עליו כרת? ויתיביניה במתניתן, לא אם אמרת ביום טוב, שאין חייבין עליה כרת, תאמר בפסח שחייבין עליו כרת? כיי דאמר רבי אימי רבי אמי°, עשירין היו בתשובות, או יבא כיי דאמר רבי יסא רבי אסי°, כאינש דאית ליה תרין טעמין  כאדם שיש לו שתי תשובות, והוא מתיב  עונה חד מינהון

מתני’: השיב °רבי עקיבה רבי עקיבא, הזייה תוכיח, שהיא מצוה, והיא משום שבות, ו_יבואינה דוחה את השבת, אף אתה אל תתמה על אלו, שאף על פי שהן מצוה, והן משום שבות, לא ידחו את השבת. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ועליה אני דן. מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה, דוחה את השבת. הזייה שהיא משום שבות, לא תדחה את השבת? אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, או חילוף. מה אם הזייה שהיא משום שבות, אינה דוחה את השבת, אף שחיטה שהיא משום מלאכה, לא תדחה את השבת. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, °עקיבה רבי עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה בין הערבים במועדו, בין בחול בין בשבת. אמר לו, הבא לי מועד לאלו, כמועד בשחיטה. כלל אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא, ו_יגכל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מערב שבת, אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לה ליעשות מערב שבת, דוחה את השבת:

גמ’: שלש עשרה שנה, עשה °רבי עקיבה רבי עקיבא נכנס אצל °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ולא היה יודע בו. וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה (שופטים ט', ל"ח) הלא זה העם אשר מאסת בו, צא נא עתה והלחם בו. תמן תנינן, ו_ידאי זו היא דרך רחוקה? מן המודיעית ולחוץ, וכמידתה לכל רוח, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, מאסקופת עזרה ולחוץ. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אלא לפוטרו מן הכרת. אבל מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאם שחטו עליו יצא, אף אם היה מחוץ לעזרה אם היה יכול להגיעה באותו יום. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מתניתא אמרה כן דתנן. השיב °רבי עקיבה רבי עקיבא, הזייה תוכיח, שהוא מצוה. ומצוה להזות? תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בארבעה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה, היה מזה עליו ואחר כך בא ושוחט לו את פסחו, והוא נכנס ואוכלו בערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו, נמצא מתעכב מן המצות. ואי סלקא דעתך דכל שאינו בעזרה ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אסור לעשות פסח, אם כן מה השיב °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ועליה אני דן להתיר? הא בהזאה זו שעליה דיבר °רבי עקיבא רבי עקיבא, אוסר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לשחוט עליו, שהרי אף לאחר הזאה בשביעי שלו, אסור לבוא לעזרה עד לערב שהוא טבול יום, ולמה יזה עליו? אלא ודאי כרבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר רב הושעיה רב הושעיה°, תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בשלשה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה, היה מזה עליו ועושה הערב שמש ולמחר הוא בא ושוחט לו את פסחו, והוא נכנס ואוכלו לערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו, נמצא מתעכב מן המצות. שאם יזה עליו ביום ראשון אינו יכול להכנס לעזרה עד הערב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מב עמוד ב] אשכח תני כהדין קדמייא שאף ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס יכול לשחוט עליו אף שהוא חוץ לעזרה. אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° , אין ראיה לשיטת רבי יוחנן רבי יוחנן°. תיפתר אפשר להעמיד את הבריתא כדעה שסוברת ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לא אמר שדרך רחוקה זה מאסקופת העזרה ולחוץ, אלא מאסקופת ירושלם ולחוץ. אם דרך רחוקה זה מחוץ לשערי העזרה, יש דמיון בין דרך רחוקה להזיה ששניהם מחוץ לעזרה, וטוב הקשה °רבי עקיבה רבי עקיבא אלא אי אמרת שדרך רחוקה זה מחוץ לשערי ירושלים, וכי משיבין דבר מחוץ לירושלם על דבר הזיה ששיך אפילו הוא בתוך ירושלים ורק לעזרה אסור להיכנס? תנן, אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, או חילוף. ואית בר נש אמר לרביה או חילוף? לפי שהיה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מלמדו הלכה ובא שאין חגיגה דוחה שבת, וחלה ושכח תלמודו, וכפר בו בשעת הדין, לפום כן הוא אמר לו או חילוף לימדתה אותנו, ולהזכירו התכוון. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, כשם שהשחיטה דוחה שבת, כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת, אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, לא אם אמרת בשחיטה, שאי אפשר לה לעשות מערב שבת, לכן דוחה את השבת. תאמר במכשירי שחיטה שאיפשר להם ליעשות מערב שבת, שידחו את השבת? אלא אין דוחין את השבת. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אימורי ציבור שנשחטו בשבת יוכיחו. שהוא יכול לעשותן במוצאי שבת שכשרים כל הלילה, והרי הן דוחין את השבת. מה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה, מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה? אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא, מה למכשירי שחיטה לאחר שחיטה שדוחין את השבת, שכבר דחת שחיטה את השבת. ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת, אף שעדיין לא דחת שחיטה את השבת? דבר אחר, שמא ימצא הזבח פסול, ונמצא דוחה את השבת בלא שחיטה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ל°רבי עקיבה רבי עקיבא, גבי תינוק מה אית לך למימר? אף שם שמא יחלה התינוק, ונמצא דוחה את השבת בלא מילה. התיבון, הרי מזבח שנפל בשבת, הרי אינו ראוי לבנות מאתמול, ומדוע אסור לבנותו בשבת? מן מזבח ראוי לבנותו מאתמול, הגע עצמך שנולדה לו יבולת בשבת, הרי אינו ראוי לחותכה מלפני שבת, ולמה אסור לחתכה בשבת? מין יבולת ראויה ליחתך מאתמול. הגע עצמך שחל יום השביעי שלו להיות בשבת, הרי אינו ראוי להזות בשבת? מין הזייה ראוי מאתמול

מתני’: ו_טואימתי מביאין עמו חגיגה? בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובממועט הקרבן קטן ואין מספיק בשר להשביעה את כל החבורה, בזמן שהוא בא בשבת, במרובה ובטומאה אין מביאין עמו חגיגה. חגיגה היתה באה מן הצאן ומן הבקר, מן הכשבים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, ו_טזונאכלת לשני ימים ולילה אחד:

גמ’: תני, חגיגת ארבעה עשר היתה באה מן המעשר. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל בר אבא שמואל בר אבא° זאת אומרת ו_יזשהוא רשות. דאין תימר חובה, דבר שהוא בא חובה בא מן המעשר? תני, חגיגה הבאה עם הפסח היתה נאכלת תחילה, ו_יחכדי שיאכל הפסח לשבע. ולא יאכל הפסח לשבע? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יעקב בר דסיי רבי יעקב בר דסיי°, שלא יבא לידי שבירת עצם אם יהיה רעב. תני חגיגה הבאה עם הפסח ו_יטהיתה מתבערת עמו. איתא חמי  בא וראה. חגיגה נאכלת לשני ימים, ופסח נאכל עד חצות, ואת תימר הכין?


-----------------------------------דף מג

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד א] בעולה עמו על שולחנו. שהתבשילין העולים עמו על השלחן צריכין להתבער עמו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה, ו_כההין דאוכל חובץ  גבינה ובדעתיה מיכול קופד  בשר, צריך מבער פיסת את הלחם שאיתו אכל את הגבינה

מתני’: הפסח ששחטו שלא לשמו בארבע עשר שחל בשבת, חייב עליו חטאת. ו_כאושאר כל הזבחים ששחטן לשם הפסח, אם אינן ראויין חייב. אם ראויין, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מה אם הפסח שהוא מותר לשמו, כששינה את שמו חייב, זבחים שהן אסורין לשמן, כששינה את שמן, אינו דין שיהא חייב? אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו בדבר אסור, תאמר בזבחים ששינן בדבר המותר? אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ו_כבאימורי ציבור יוכיחו. שהן מותרין לשמן, והשוחט לשמן חייב. אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, לא אם אמרת באימורי ציבור שיש להן קיצבה. תאמר בפסח שאין לו קיצבה? °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור:

גמ’: תנן, הפסח ששחטו שלא לשמו בארבע עשר שחל בשבת, חייב עליו חטאת. מתניתא ו_כגביודע בו שהוא פסח, וחשב שמותר לשוחטו שלא לשמו ושחטו לשם שלמים. היה קרבן פסח וסבר בו שהוא שלמים ושחטו לשם פסח. רבי מנא רבי מנא° אמר, יש בעשייתו מצוה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, אין בעשייתו מצוה. אילי ציבור של מוספים שהיה סבור שהן כבשים, ושחטן לשם אילים, שמא לא עלו לציבור לשם אילים?


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד ב] ותני כן, אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים ושחטן לשם אילים, כבר עלו לציבור לשם חובה. וקשה לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תנן, ושאר כל הזבחים ששחטם לשם פסח, אם אינן ראויים חייב. ואם ראויים, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב ו°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה פוטר. מתניתא בסבור בו שהוא פסח, ושחטו לשם פסח, היה יודע בו שהוא שלמים, אלא שהיה סבור לומר שמותר לשנות שלמים לשם פסח מהו? רבי מנא רבי מנא° אמר, אין בעשייתו מצוה דרק בטעה פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניהוחייב חטאת, רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, יש בעשייתו מצוה דאף בעוקר פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. מסתברא לקולה בשניהם כרבי מנא רבי מנא° בקדמייתא שאם לקח פסח שהיה סבור בו שהוא שלמים ושחטו לשם פסח יש בעשייתו מצוה. וכרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° באחרייתא שאם יודע שהוא שלמים ושחטו לשם פסח פטור שנחשב טועה בדבר מצווה. תנן, אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מה אם הפסח שהוא מותר לשמו, כששינה את שמו חייב, זבחים שהן אסורין לשמן, כששינה את שמן, אינו דין שיהא חייב? אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו בדבר אסור, תאמר בזבחים ששינן בדבר המותר לשם פסח? אמרין לית הדא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס תשובה על ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. דו יכיל מימיר ליה, היאך את משיביני מזבחים ששינה לפסח מדבר שדרכו לחלף, על דבר שאין דרכו ליתחלף? פסח ששינה לזבחים, שאין דרך שיחליף בזמן ההוא דהיינו בארבעה עשר אחר חצות.הלכך הוא חייב. ולא הדא ד°רבי יושוע רבי יהושע בן חנניה, תשובה על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. דו יכיל מימיר ליה קל וחומר אחר. ומה אם פסח של ראובן ששינה לשם שמעון שינוי בעלים ששינה לדבר המותר אפילו הכי חייב. זבחים שאסורין לשמן אינו דין שיהא חייב? תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף השוחט לשם אימורי צבור פטור. תני, י"ד שחל להיות בשבת אחד דברים שהן ראויין להביא פסח, ואחד דברים שאין ראויין להביא פסח ושחטן לשם פסח. והשוחט לשם חטאת צבור, לשם עולות, ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו, פטור דברי °רבי מאיר רבי מאיר. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, לדברי °רבי מאיר רבי מאיר , אפילו עגל של שלמים ששחט לשם פסח פטור. את שמע מינה תרתיי. את שמע מינה, שחייב אם שחט לצורך דבר שיש לו קיצבה ורק בדבר שאין לו קצבה כמו קרבן פסח פטור, ואף בדבר שאין דרכו להתחליף אפילו עגל, ובלבד שיש בעשייתו מצוה שהרי הקרבן כשר אלא שלא עלה לבעלים.

-----------------------------------דף מד

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד א] רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, לא פטר °רבי מאיר רבי מאיר אלא כשטעה בדבר מצווה ויש בעשייתו מצוה ו_כדכגון, יבמתו נדה ובא עליה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, °רבי מאיר רבי מאיר פוטר כשטעה בדבר מצווה אפילו שאין בעשייתו מצוה, כגון ו_כהשני שיפודין אחד של שחוטה קרבן ואחד של נבלה, וביקש לוכל מזה ואכל מזה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן. היו לפניו שני תינוקות למול, אחד בשבת ואחד לאחר השבת. שכח ומל את שלאחר שבת בשבת, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו_כומחייב חטאת, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר והרי אף שאין בעשייתו מצוה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר שמואל קפודקיה שמואל קפודקיה° אמר, למחר יש בעשייתה מצוה. תנן התם, השוחט בפסח שחל בשבת בשוגג לשם פסח פטור, ולשם אימורי ציבור חייב. ותנן, כל הזבחים ששחטן בפסח שחל בשבת לשם פסח. אם אינן ראוין חייב. ואם ראוין הן לפסח, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. משמע אפילו בשחט שלמים לשם פסח אחר שנשחטו כבר הפסחים של כל ישראל ואינו טרוד במצווה, פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר . דבר שעשייתו מצוה פטור, ושאין בעשייתו מצוה במחלוקת.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד ב] שהכל תלוי אם עשה מצווה ונתנה שבת להדחות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר אף דבר שיש בעשייתו מצוה פעמים שחייב. ושאין בעשייתו מצוה האם פטור או לא זה במחלוקת. והכל תלוי אם יש מקום לטעות. ופליגי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי מאיר רבי מאיר במי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת. ומל את של שבת בשחרית ושכח ומל את של ערב שבת בשבת. ד°רבי מאיר רבי מאיר סבירא ליה דפטור כיון דנתנה שבת להדחות ועשה מצוה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה דחייב שאין לו במה לטעות שהרי אין לו עוד תינוק שהוא חייב למול בשבת. אבל במל של שבת בערב שבת, אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה דחייב. דאף שכשמל את של שישי בשבת עשה מצוה, חייב כיוון שלא ניתנה שבת להדחות. לכן הכא בשחט שלמים לשם פסח דפוטר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אף בשהקריבו כולם פסחיהן אתיא כ°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שכיוון שנתנה שבת להדחות ועשה מצוה פטור. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי מאיר רבי מאיר אליבא ד°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. והוא שיהא שה תמים, ובן שנה, ושלמים, שראוי להשתנות לשם פסח ויש מקום לטעות. את שמע מנה שצריך שלושה תנאים כדי להיפטר . דבר שאין לו קצבה. ודבר שדרכו להתחלף. ודבר שיש בעשייתו מצוה. לאיזה ענין אין לקרבן פסח קצבה? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה ולא חייבה תורה להימנות הרבה אנשים על קרבן אחד כדי לצמצם. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סבר מימר, שאין את יכול לעמוד על מניינן, שהם הרבה ואין מספרם קבוע ובנקל יכול לטעות. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כד הוה מטי  כשהיה מגיעה לאילין תינוקות ספיקות, הוה אמר. יפה לימדנו רבי ירמיה רבי ירמיה°. אית לך מימר שאין אתה יכול לעמוד על מנינם? הרי יש רק שנים? אלא הסיבה שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל השנה. ואף כאן לא נתנה תורה קיצבה כמה תינוקות ימולו בשבת. אמר רב חסדא רב חסדא°. לעולם הברייתא שאמרה שכל הזבחים ששחטן בשבת לשם פסח. אם ראוין הן לפסח °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר, כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שאינו חייב עד שיהיה טרוד במצווה ועשה מצווה והיה לו מקום לטעות. ותיפתר שהיה שם חבורה שעדין לא שחטה. כי רק כאשר היה טרוד במצווה ועשה מצווה והיה לו מקום לטעות פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. תנן, מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת. שכח ומל את של ערב שבת בשבת, חייב. אחד למול אחר שבת, ואחד למול בשבת. שכח ומל את של אחר שבת בשבת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. השתא כשמל של ראשון בשבת שלא עשה מצוה, פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. מל של שישי בשבת שעשה מצוה מיבעיא? אמר רבי זעירא רבי זעירא° מילתי דרבי ינאי רבי ינאי° אמרה.  מתוך דברי רבי ינאי רבי ינאי° אפשר להבין שמה שמודה °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה ברישא שחייב כשמל את של ערב שבת בשבת, והוא ששכח ומל את של שבת בערב שבת. שלא ניתנה שבת להדחות. מל את של שבת בשחרית מהו? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. סבר רבי ינאי רבי ינאי° פטור שניתנה שבת להדחות. רבי אבא רבי אבא° אמר חייב. שלא היה לו מקום לטעות. אם כך ליידא מילה אמר רבי ינאי רבי ינאי° שקדם ומל של שבת בערב שבת. הרי אפילו קדם ומל את של שבת בשבת חייב? בא להודיעך היכן דרך התינוקות לחלף. שיותר מצוי שיחליפו בין יום ליום. על דעתיה דרבי זעירא רבי זעירא°, מה דאמר רבי ינאי רבי ינאי° זה על ד°רבי מאיר רבי מאיר . דאינו חייב אלא שמל של שבת בערב שבת, אבל מל בשחרית דניתנה שבת להידחות אצלו פטור. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מה דאמר רב חסדא רב חסדא° כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דבעינן בפסח שנשתייר חבורה שלא שחטו הפסח ובתינוקות שנשתייר תינוק הצריך למול. ומה דאמר רבי ינאי רבי ינאי° כ°רבי מאיר רבי מאיר דל°רבי מאיר רבי מאיר בתינוקות אפילו מל בשחרית של שבת גם כן פטור ובפסח לא בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו. ומשיבין דבר לומר שיש מחלוקת גם בפסח בין °רבי מאיר רבי מאיר ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בלי ראיה ברורה דאמרינן דל°רבי מאיר רבי מאיר לא בעינן שנשתייר חבורה, ול°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בעינן שנשתייר חבורה? אולי בפסח כיון שהוא דבר שאין לו קצבה, לכולי עלמא לא בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו, ורק גבי תינוקות לחוד הוא דאשכחן פליגין בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בשיור. אילו התנוקות ספיקות מה את עביד לו? כדבר שיש לו קצבה, או כדבר שאין לו קצבה? אין תעבדינון כדבר שיש לו קצבה. והוא שיהא שם תינוק אחר למול. אין תעבדינון כדבר שאין לו קצבה. אפילו אין שם תינוק אחר למול. ד°רבי מאיר רבי מאיר סבירא ליה דתינוקת הוי דבר שאין לו קצבה הלכך אפילו מל של שבת בשחרית ולא נשתייר תינוק אחד למול פטור. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה דהוי דבר שיש לו קצבה וצריך לשייר תינוק אחד שלא נימול. אבל בפסח דהוי דבר שאין לו קצבה לכולי עלמא לא בעינן שיהא שם חבורה אחת שלא עבדה פסח ואם כן למה לי לעשות פלוגתא בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בפסח. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מליהון דרבנן, עבדון לון כדבר שאין לו קצבה. והוא שיש שם תינוק אחר למול. איתא חמי  בא וראה,

-----------------------------------דף מה

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד א] , הקדים זמנו ומל של אחר השבת בשבת שלא עשה מצווה פטור. איחר זמנו ומל של ערב שבת בשבת שעשה מצווה חייב? אמר רב הונא רב הונא°. חילופין היא מתניתין. דתני, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא נחלקו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה על מי שהיה לו למול אחר שבת ומלו בשבת שחייב. ועל מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מן קושיי דמקשי לה רבי ינאי רבי ינאי° שאף הוא התקשה באותה קושיה אלא שהוא לא הפך את המשנה אלא הוא תרץ והוא ששכח ומל של שבת בערב שבת. רב אדא בר אהבה רב אדא בר אהבה° אמר זו דברי °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אבל דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אפילו דבר שאין בעשייתן מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור. ו_כזפירש, אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היי דין  איזה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? היי דתנינן תמן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ו_כחיום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת. שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור אף שכבר יצא בנטילתו. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין של מילה? ואף במצה כן? ממה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אפילו פירש, חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. הדא אמרה,אפילו בסכין של מילה כן, אפילו במצה כן

מתני’: ו_כטשחטו בשבת שלא לאוכליו ושלא למנוייו, לערלים ולטמאים, חייב. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנוייו ושלא למנוייו, למולים ולערלים, לטהורים ולטמאים, פטור. ו_לשחטו ונמצא בעל מום, חייב. שחטו ונמצא טריפה בסתר, פטור. שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן או שמתו או שניטמאו, פטור, מפני ששחט ברשות:

גמ’: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, למי נצרכה? ל°רבי מאיר רבי מאיר. שאף שפטר °רבי מאיר רבי מאיר בשחט עגל שלמים לשם פסח אף שאין מקום לטעות, הכא בבעל מום שלא עשה מצווה חייב. אתיא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, כמה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר שלא פטר °רבי מאיר רבי מאיר אלא בדבר שיש בעשייתו מצוה, כן רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר שאינו פטור עד שיטעה בדבר שיש בעשייתו מצוה.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד ב] דאין תימר לד°רבי מאיר רבי מאיר אף בלא עשה מצווה פטור, ושנייא הכא שהוא בעל מום, ובעל מום אין דרכו להתחלף ולכן חייב. אי אפשר לאמר כך. שהרי עגל הרי אין דרכו להתחלף. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לדברי °רבי מאיר רבי מאיר אפילו עגל. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אפילו אין יסבור רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כרבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שלדעת °רבי מאיר רבי מאיר אינו פטור עד שיהיה דבר שיש מקום לטעות בו אתיא היא. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בעל מום אין דרכו להתחלף שהוא פסול בכל הקרבנות, עגל דרכו להתחלף שהוא כשר לכמה קרבנות. תנן, שחטו ונמצא טרפה בסתר פטור. משמע מכאן שאינו פטור אלא אם כן נצרכה לחלל מום פנימי שאנוס הוא. הא בגלוי חייב. למה שיהיה חייב על השחיטה בשבת אם היא היתה טרפה הרי נמצא מקלקל? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הוא שסובר שהמקלקל בחבורה חייב. אבל ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כששחט את הטרפה הרי זה מקלקל ופטור. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הוא. אמר רבי חמא בר עוקבה רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°. המושך ידו מפסחו, גופו קרב שלמים ואין צורך שינתק לראיה ויפדה ויביא בדמיו שלמים. רבי יונה רבי יונה° אמר אם הביאו לשלמים השלמים כשירים ומותרים באכילה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, השלמים פסולים שגופו פסול שכבר נדחה. והא תנינן שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן או שמתו או שניטמאו, פטור אלו שהקשו סברין מימר פטור וכשר, פתרון ליה פטור ופסול. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין לך פסח שגופו קרב שלמים, אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים שפקע ממנו שם פסח. והא תנינן פטור? סברין מימר פטור וכשר, פתרין לה פטור פסול. מתו הבעלים. שמואל שמואל (אמורא)° אמר קרב שלמים. שכל שאמרו בחטאת מתה כגון חטאת שמתו בעליה, כיוצא בו בפסח ו_לאגופו קרב שלמים. והא תנינן פטור? אלו שהקשו סברין מימר פטור פסול. פתרין לה פטור וכשר. תנן שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידיהם ממנו פטור. קא סלקא דעתין שנשאר רק אחד. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא, דתנינן תמן, אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ו°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא ו_לבמתיר ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן° מודה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאם עבר וזרק את הדם שהורצה. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°, הן אשכחנן  הרי מצאנו שנאמר פטור וסתם פטור פרוש פטור וכשר. ולמה מסתפקים לומר שאולי פסול? אמר ליה משום דתנינן הכא פטור. ותנינן תמן כשר כך שאולי פטור פרושו פטור ופסול.

-----------------------------------דף מו

עריכה
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת פסחים דף מו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד א] ועל כולם מתו הבעלים משכו ידהם או נטמאו היה °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, ו_לגתעובר צורתו ויצא לבית השריפה. רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ניחא שמתו ושנטמאו אחר שחיטה שזה פסול במכשירים דם או בעלים ותעובר צורתו, אבל כשמשכו הבעלים את ידם, למה ימתין עד שתעובר צורתו? מה אנן קיימין? אם משכו ידיהם ממנו כשהיה בחיים. וכי זה פסול מכשיר בבעלים? פסול בגופו הוא, שנשחט בלי בעלים. ופסול בגופו ישרף מיד. אם לאחר שחיטה. ו_לדיש משיכה לאחר שחיטה? מכיון שמהתורה יש לו רשות למשוך, אין זה פסול הגוף, אלא פסול מכשיר הוא, וטעון עיבור צורה.

הדרן עלך פרק אלו דברים