ירושלמי פסחים דף מג ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ותני כן אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים ושחטן לשם אילים כבר עלו לציבור לשם חובה מתניתא בסבור בו שהוא פסח ושחטו לשם פסח היה יודע בו שהוא שלמים אלא שהיה סבור לומר שמותר לשנות שלמים לשם פסח רבי מנא אמר אין בעשייתו מצוה רבי יוסה אמר יש בעשייתו מצוה מסתברא דר' מנא בקדמייתא ודרבי יוסה באחרייתא אמרין לית הדא דרבי ליעזר תתובה על דרבי יהושע דו יכיל מימיר ליה האיך את משיביני מדבר שדרכו לחלף על דבר שאין דרכו ליתחלף ולא הדא דרבי יושוע תתובה על דרבי אליעזר דו יכיל מימיר ליה הרי פסחו של ראובן ששחטו לשם שמעון הרי שינהו לדבר כשר ותימר חייב רבי מאיר אומר השוחט לשם אימורי צבור פטור א"ר לעזר דברי רבי מאיר אפילו עגל את שמע מינה תרתיי את שמע מינה דבר שאין לו קיצבה ודבר שאין דרכו להתחליף ויש בעשייתו מצוה