ירושלמי פסחים דף מב א
<< · ירושלמי פסחים · דף מב א · >>
והמבזה את המועדות והמיפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא אמר רבי ירמיה מהו רשות רצה בישל רצה לא בישל אמר רבי יוסה הכין הוה ר' ליעזר צריך מתבזה לר' יהושע הרי חגיגת יום טוב כשיטתך תוכיח שהתירו בה מלאכה ואסרו בה משם שבות והוה ליה מימר בה לא אם אמרת בחגיגת יום טוב שאין חייבין עליה כרת תאמר בפסח שחייבין עליו כרת ויתיביניה במתניתן לא אם אמרת בי"ט שאין חייבין עליה כרת תאמר בפסח שחייבין עליו כרת כיי דמר ר' אימי עשירין היו בתשיבות או יבא כיי דמר ר' יסא כאינש דאית ליה תרין טעמין והוא מתיב חד מינהון
השיב ר"ע הזייה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אף אתה אל תתמה על אלו שאע"פ שהן מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת אמר לו ר' אליעזר ועליה אני דן מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת הזייה שהיא משום שבות לא תדחה את השבת אמר לו ר"ע או חילוף מה אם הזייה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת אף שחיטה שהיא משום מלאכ' לא תדחה את השבת אמר לו ר"א עקיבה עקרת מה שכתוב בתורה בין הערבים במועדו בין בחול בין בשבת אמר לו הבא לי מועד לאלו כמועד בשחיטה כלל א"ר עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מע"ש אינה דוחה את השבת שחיטה שאי אפשר לה ליעשות מע"ש דוחה את השבת
גמרא
שלש עשרה שנה עשה ר"ע נכנס אצל ר' ליעזר ולא היה יודע בו וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני ר' ליעזר אמר לו ר' יהושע הלא זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו תמן תנינן אי זו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי ר' עקיבה רבי אלעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ א"ר יוחנן לא א"ר אליעזר אלא לפוטרו מן ההכרת א"ר לעזר מתניתא אמרה כן השיב ר"ע הזייה תוכיח שהוא מצוה ומצוה להזות תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בארבעה עשר שחל להיות בשבת שאילו חול היה היה מזה עליו ואח"כ בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו בערב מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות אמר רב הושעיה תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בשלשה עשר שחל להיות בשבת שאילו חול היה היה מזה עליו ולמחר הוא בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו לערב מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות
עין משפט
12 ו_יב מיי' פ"ו מהל' קרבן פסח הלכה ו':
13 ו_יג מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה י"ח:
14 ו_יד מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ט':