ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק שלישי
פרק שלישי - לא יאמר אדם
עריכהמתני’: ג_א לא יאמר אדם לחבירו, העל את הפירות האלו לירושלים לחלק. אלא אומר לו, העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. אבל נותנין זה לזה מתנת חנם:
גמ’: לא יאמר אדם לחבירו כו'. מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק? אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, מהלכות של עימעום היא: תמן תנינן. ג_ב האומר לפועל הא לך איסר זה, ולקט לי ירק היום, שכרו מותר שהכסף שכר טירחה. לקט לי בו ירק היום, שכרו אסור שהכסף תמורת הירק. ג_ג לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לו, לכשילקוט ירקות השדה אביא לך, מותר. לקח ממנו סתם, לא ישלם לו דמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית. מה בין האומר הא לך איסר זה, לקט לי, מה בין האומר לקט לי בו? אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°, מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן. ג_ד שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן בשבת, ובלבד שלא יאמר לו הלויני. מה בין האומר הלויני, מה בין האומר השאילני? אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, מהלכות של עימעום היא. פיתן. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, מהילכות של עימעום. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קשייתה קומי שאלתי את רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. מהו מהלכות של עימעום? אני אומר במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין היה שתהא פת עובד כוכבים ומזלות מותרת, ועימעמו עליה ואסרוה. אמר רבי מנא רבי מנא°. ויש עימעום לאיסור? הרי עמעום פרושו פיקפוק וזה שיך רק בהיתר. היינו שפקפקו באיסור והתירו. ועוד הרי פת לא כתבשילי עובד כוכבים ומזלות היא? וכי כך אנו אומרים, במקום שאין תבשילי ישראל מצויין שם, בדין הוא שיהיו תבשילי עובד כוכבים ומזלות מותרים ועמעמו עליהן ואסרום? אלא כן הוא, במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת עובד כוכבים ומזלות אסורה ג_ה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש. רבנין דקיסרין אמרי בשם רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. הלכה כדברי מי שהוא מתיר, ג_ו ובלבד מן הפלטור מוכר לחם ממאפיה. ולא עבדינן כן אלא נהגו להחמיר. תני, לא יאמר אדם לחבירו בירושלים. העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יד עמוד ב]
ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי וד°רבי נחמיה רבי נחמיה היא. דתנן, לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לנחתום לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך, מותר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה אוסרים שנראה כפורע חוב מדמי שביעית. אבל לדעת חכמים נותנים במתנת חינם ואין זה כפורע חוב. ואף אם אומר לחברו העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק מותר. אבל מה שנאמר במשנה שלא יאמר לחברו העל את הפירות הללו לירושלים לחלק אף לחכמים אסור כיוון שמדובר בטרחה יתרה מה אנן קיימין? אם בההוא דאמר ליה הנחתום. הא לך כיכר, והב לי תמורתו ירקות. דברי הכל אסור. שזה ממש פורע חובו בפירות שביעית. אם הקונה אמר לנחתום הב לי ואנא יהיב לך תן לי ואני אתן לך אם אמצא, דברי הכל מותר. שאם לא ימצא אינו חייב כלום. נמצא שגם כשנותן אין זה פורע חוב אלא מתנת חינם. אלא כי אנן קיימין. בההוא דאמר ליה, הב לי ובריא לי דאנא יהב לך תן לי ואני בטוח שאתן לך. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה אוסרים. שאין ירקות השדה מצויין, וכיוון שהבטיח הרי זה כפורע חוב. ורבנין מתירין, שירקות השדה מצויין נמצא שהתשלום זה הטרחה והירקות זה כמתנה. תנן, אלא אומר לו, העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. משהעלה אותן. מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי? מהו שיאמר לו, טול חבית של יין זו, ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם? אף במעשר בהמה כן? ואם תאמר מעשר שני, על ידי שמכירתו מותרת, את אמר מותר. מעשר בהמה. על ידי שאין מכירתו מותרת, הרי את אמר אסור. הא ליתא, דאף מעשר שני מכירתו אסורה, אלא פשיטא לך דאף במעשר בהמה מותר. מהו שיאמר לו העל בהמה חיה זו, ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם?
מתני’: ג_ז אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר. אמר להן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . אם היקל לקנות זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא, לא ניקל בתרומה? אמרו לו. מהג_ח אם היקל בזבחי שלמים, שכן מותרים לזרים. נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים?
[ע"א]
1 ג_א מיי' פ ג' מהל' מעשר שני הלכה כ"ב:
2 ג_ב מיי' פ ו' מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:
3 ג_ג מיי' פ ו' מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:
4 ג_ד מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ז סעיף י"א, סמ"ג לאוין סה:
5 ג_ה מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח:
6 ג_ו מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח:
[ע"ב]
7 ג_ז מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
8 ג_ח מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"ב:
-----------------------------------דף טו
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טו עמוד א]
גמ’: תני. אין לוקחים תרומה מכסף מעשר שני, שלא יבוא לידי פסול. מהו לידי פסול אזה פסול קים בתרומה שאינו במעשר שני? אמר רבי יונה רבי יונה°, שנפסל בטבול יום. שאם לקח תרומה ונגע בו טבול יום. לאוכלו אין את יכול, שהוא טמא דבר תורה לפדותו אין את יכול, שהוא מצד מעשר שני טהור דבר תורה. הוי זה מה שאמרה המשנה שלא יבוא לידי פסול. תנן, אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו. מהו ממעט באכילתו? ג_ט תרומה אסורה לזרים, ג_י מעשר שני מותר לזרים. ג_יא תרומה אסורה בטבול יום, ג_יב מעשר שני מותר בטבול יום. וכשם שהוא ממעט באכילתו, כך הוא ממעט באכילתה. ג_יג תרומה מותרת, לאונן, ג_יד מעשר שני אסור לאונן. תרומה אינה טעונה מחיצה, ג_טו מעשר שני טעון מחיצה. אשכח תני. מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה. תני, ג_טז אין לוקחים שביעית מכסף מעשר שני שמביא את המעשר לידי פסול. שהרי חייב לבער כשיגיעה שעת הביעור. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° במחלוקת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שמתיר לקנות תרומה בכסף מעשר מתיר לקנות שביעית בכסף מעשר. אמר רבי יונה רבי יונה°, דברי הכל היא. שאפילו ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שלוקחים תרומה בכסף מעשר שני, מודה הוא שאין לוקחים שביעית. דשאני אוכלי תרומה שזריזין הן. שרק לכהנים חברים נתנו תרומה. התיב רבי חוניה רבי חוניה° קומי רבי מנא רבי מנא°. והתנינן. נתערבו פסחים בבכורות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אם חבורת כהנים, יאכלו. ותני עלה, יאכלו כחמור שבהן? והרי כאן לא מדובר רק באוכלי תרומה. אמר ליה. אוכלי פסחים בשעתן, זריזין הן כאוכלי תרומה. תדע לך שהוא כן, דתנינן. ג_יז אין צולין בשר בצל וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום. ותנינן ג_יח משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה. ואמרינן, מפני שאכלי פסחים זריזים הם. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אומר. ג_יט אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות. שאם הקדיש בהמה ונפל בה מום, צריך להוסיף חומש. אבל אם נפל בה מום וחיללה על בהמה אחרת, וחזר ונפל מום בשניה. כשבא לפדותה, אינו מוסיף חומש. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ותני כן (ויקרא בחקותי כז כז) אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך. מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש. שהרי אין לך בבהמה טמאה אלא תחילת הקדש. אם בא לחללה, מוסיף חומש. אף כל שהוא תחילת הקדש, מוסיף חומש.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טו עמוד ב]
אמר רבי שמואל בר חייא בר יהודה רבי שמואל בר חייא בר יהודה° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. ג_כ שלמים שלקחן בכסף מעשר. הוממו ופדיין, מוסיף חומש שלגבי השלמים זה הקדש ראשון. אמר רבי שמואל בר חייא בר יהודה רבי שמואל בר חייא בר יהודה° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. שלמים שלקחן מדמי פסח שנפל בה מום ופדה אותו והוסיף עליו חומש. וקנה שלמים. הוממו ופדיין, מוסיף חומש שלגבי השלמים זה הקדש ראשון. אמר רבי יודן רבי יודן° . חדא צורכה באחד משני הדינים שנאמרו יש חידוש, וחדא לא צורכה ובאחד אין חידוש. אמר רבי מנא רבי מנא°. לקח שלמים מדמי פסח צורכה יש בזה חידוש, שלמים שלקח מכסף מעשר שני לא צורכה אין בזה חידוש. לקח שלמים מדמי פסח צורכה יש בזה חידוש, שלא תאמר, הואיל ופסח משתנה לשם שלמים, כהקדש אחד הוא ואינו מוסיף חומש דאין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות. לפיכך צריך לומר קדושה אחרת היא. דלגבי שלמים תחילת הקדש היא ומוסיף חומש. אבל שלמים שלקח מכסף מעשר שני לא צורכה אין בזה חידוש. דפשיטה ששלמים זה קדושה אחרת ממעשר. תנן התם, ממירים אחד בשנים, ושנים באחד, אחד במאה, ומאה באחד. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אין ממירים אלא אחד באחד, שנאמר (ויקרא כ"ז) והיה הוא ותמורתו, מה הוא מיוחד, אף תמורתו מיוחדת. אמר רב הונא רב הונא°. לשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דהוא אמר אין ממירים אלא אחד באחד, אין הפסח עושה תמורה ושונה. אבל אם הימר בו בעודהו פסח. מימר בו עודהו שלמים בשלמים שהמיר על הפסח . אמר לו רבי מנא רבי מנא°. מה חידשתה? הרי כבר שמענו מרבי שמואל שמואל (אמורא)° שהפסח והשלמים שתי קדושות הן. ולא דמויי הוה רבי מדמי לה אינך רואה את הדמיון? כיוון שזה דומה למה שאמר שמאל ממילא ברור שיכול להמיר פעם שניה. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שלמים שלקחן בכסף מעשר שני. הוממו ופדיין. כספי הפדיון עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני, שכיוון שקנה שלמים, פקע מהם קדושת מעשר שני.
[ע"א]
9 ג_ט מיי' פ י' מהל' תרומות הלכה א':
10 ג_י מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה א', מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
11 ג_יא מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה ב':
12 ג_יב מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
13 ג_יג מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
14 ג_יד מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"א, מיי' פ ג' מהל' מעשר שני הלכה ה':
15 ג_טו מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה א':
16 ג_טז מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה י"ג:
17 ג_יז מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ד סעיף ב', סמ"ג לאוין סה:
18 ג_יח מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ט"ו:
19 ג_יט מיי' פ ז' מהל' ערכין וחרמין הלכה ד':
[ע"ב]
-----------------------------------דף טז
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טז עמוד א]
רבי זעירא רבי זעירא° ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרו בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר, פקעה מהן קדושת מעשר. תרומה שלקחה בכסף מעשר, לא פקעה ממנה קדושת מעשר. משנה שוברת סותרת. דתנן, אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר. אמר להן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אם היקל לקנות זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא, לא ניקל בתרומה. וכי משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר, על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר? וחרנא אמר. אין המשנה שוברת סותרת. דמשיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו. שהוא אומר לו שלמים שאיבדתה קדושתו, אתה אומר קונים, תרומה לא כל שכן? דאם שלמים שמפקיעה ממנו קדושת מעשר אמרתה קונים. תרומה שלא מפקיעה ממנה קדושת מעשר לא כל שכן?
מתני’: ג_כא מי שהיו לו מעות בירושלים, וצריך להם. ולחבירו פירות. אומר לחבירו. הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך. נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה, והלה עושה צורכו במעותיו. ג_כב ולא יאמר כך לעם הארץ, אלא בדמאי. ג_כג פירות בירושלים ומעות במדינה. אומר. הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו. מעות בירושלים ופירות במדינה אומר. הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם. ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים. ג_כד מעות נכנסות לירושלים ויוצאות. פירות נכנסין ואינן יוצאין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הפירות נכנסין ויוצאין.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף טז עמוד ב]
ג_כה פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ושלא נגמרו מלאכתן.כגון סלי ענבים לגת, וסלי תאנים למוקצה. °בית שמאי בית שמאי אומרים. מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ג_כו יפדה ויאכל בכל מקום. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יפדה ויאכל בכל מקום. ג_כז והדמאי, נכנס ויוצא ונפדה:
גמ’: תנן, אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי. הא בודאי, לא. ג_כח שאין מוסרים ודאי לעם הארץ. תנן, מעות נכנסות לירושלים ויוצאות. פירות נכנסין ואינן יוצאין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הפירות נכנסין ויוצאין. לא שיוצאים סתם, אלא יוצאים כדי לעשות עיסה ולחזור כגון לטחון דפעמים שחוץ לירושלים היה יותר זול: תנן, פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. והרי לא ראו פני הבית? אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. זאת אומרת, ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה ג_כט חצר בית שמירה טובלת. אף זו טובלת. אמר רבי יונה רבי יונה°. לא נוכל לדחות ולומר שמדובר שהגיעה לביתו בירושלים ולכן טובל. דבדין היה שאפילו בתים ששם לא יטבילו, שהן של כל ישראל. אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה חצר בית שמירה תופסת, אף זו תופסת. אמר רבי יונה רבי יונה°. מזה שאמרה המשנה שפירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. משמע שכבר חל עליהם חיוב מעשר שני אף שעדין לא הפריש מעשר ראשון. הדא אמרה. כרי שהוא טבול לראשון ולשני. אם התרו בו משום שני, לוקה. ולא אומרים שלא חל חיוב שני אלא אחר שיפריש ראשון. התיב רבי מנא רבי מנא°. והתנינן אם לא נגמרה מלאכתן, °בית שמאי בית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים. אית לך מימר האם אפשר לאמר על ד°בית שמאי בית שמאי לוקה אף שלא נגמרה מלאכתן? אלא חומר הוא במחיצות. אוף הכא, חומר הוא במחיצות. והוא הדין ל°בית הלל בית הלל כשנגמרה מלאכתו. דאף שקלטוהו מחיצות. כל עוד לא הפריש מעשר ראשון לא חל חיוב מעשר שני. וכרי שהוא טבול לראשון ולשני. אם התרו בו משום שני, אינו לוקה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי שאל. הפריש עליו מעשר שני ממקום אחר. נפטר, או כבר תפסתו מחיצה? רבי יונה רבי יונה° בעי שאל. עשה כולו שני למקום אחר. כולו נתפש ולא יכול לפדותו, או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו? תנן, ושלא נגמרו מלאכתן. סלי ענבים לגת, וסלי תאנים למוקצה. °בית שמאי בית שמאי אומרים. מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יפדה ויאכל בכל מקום. הא סלי תאנים לאכילה, וסלי ענבים לאכילה, גמר מלאכה הן, ואף ל°בית הלל בית הלל קלטו מחיצות אף שלא ראו פני הבית: תנן, °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יפדה ויאכל בכל מקום. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום? אף פירות שנגמרה מלאכתן כן. אמרו להם °בית שמאי בית שמאי
[ע"א]
12 ג_כא מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"ב:
22 ג_כב מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"ג:
23 ג_כג מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י', מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
24 ג_כד מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ט':
[ע"ב]
25 ג_כה מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י':
26 ג_עו מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
27 ג_כז מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י"א:
28 ג_כח מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה י"ג, מיי' פ ג' מהל' מעשר שני הלכה ח':
29 ג_כט מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה ג', מיי' פ"ד מהל' מעשר הלכה ח':
-----------------------------------דף יז
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יז עמוד א]
. לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן, שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות. תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן, שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות? אמרו להן °בית הלל בית הלל. אף פירות שנגמרה מלאכתן, יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות. וכי סלי תאנים וענבים לאכילה, שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות קדם שראו פני הבית? הדא אמרה, סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה, גמר מלאכה הן. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי. לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שאפילו ניכנסו לירושלים ויצאו הוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר. תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן, שאם נכנסו לירושלים ויצאו אינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר? הדא פשטא שאילא. דרבי זעירא רבי זעירא°. דבעי רבי זעירא רבי זעירא° זה פושט את השאלה של אמר רבי זירא רבי זירא° שאמר רבי זירא רבי זירא° שאל. הפריש עליו שני ממקום אחר. נפטר, או כבר תפסתו מחיצה? דמשמע מכאן שאי אפשר לפדות ממקום אחר. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° עלו לירושלים. נתמנו להן פירות הפרישו מהן מעשר שני וביקשו להוציאם ולפדותן בגבולין. דסברי דלאחר החורבן אף שאסור לפדות בירושלים, כיוון שאין מחיצות מותר להוציא. אמרה לון חד סבתא. אבוכון לא הוון עבדין כן, אלא ג_ל מפקן בטיבלם אמרה להם זקנה אחת אביכם לא עשה כך אלא הוציא בעודו טבל והפריש חוץ לחומה, ופודין אותן שם. כשיטת °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה שאומר שמחלוקת °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל בשנגמרה מלאכתן, והלכה כ°בית הלל בית הלל שיפדה ויאכל בכל מקום. אבל אחר שהפריש אף שאין חומות, אסור להוציא מירושלים. סבתא הוות סברה מימר הזקנה סוברת רואין את המחיצות כאלו עולות וקולטות. ואילין רבנן הווין סברין מימר וחכמים אלו סברו, אין רואין את המחיצות כאלו עולות. סבתא הוות סברה מימר הזקנה סוברת כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ואילין רבנין הווין סברין מימר וחכמים אלו סברו, כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא. רבי פינחס רבי פינחס° מסאב לה, ופדה לה טימא את הטבל אח"כ הפריש ופדה. דו חשש לדו ולדין שהוא חשש לזה ולזה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא ורואים את המחיצות כאילו עולות, וגם כשיטה ראשונה שפירות שנגמרה מלאכתם גם ל°בית הלל בית הלל קלטו מחיצות. תנן, °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן, שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, יפדה ויאכל בכל מקום. רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו הלכה כדברי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יז עמוד ב]
התלמיד °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה שאמר משום °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, וכ°בית הלל בית הלל שלא אומרים בטבל קלטוהו מחיצות. תנן, והדמאי, נכנס ויוצא ונפדה אמר רבי זעירא רבי זעירא° ובלבד ג_לא בפירות שהן טבולין לדמאי. הא מעשר שני שהפריש מדמאי עצמו, כבר תפסתו מחיצה:
מתני’: ג_לב אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ. או עומד לחוץ ונוטה לפנים. מכנגד החומה ולפנים כלפנים. מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, הכל כלפנים. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ג_לג מכנגד החומה ולפנים כלפנים, מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. ג_לד הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול, תוכן חול וגגותיהן קודש. ג_לה בנויות בחול ופתוחות לקודש, תוכן קודש וגגותיהן חול. בנויות בקודש ובחול. ופתוחות לקודש ולחול. תוכן וגגותיהן, מכנגד הקודש ולקודש קודש. מכנגד החול ולחול חול:
גמ’: תנן, בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, הכל כלפנים. ו°בית הלל בית הלל אומרים. מכנגד החומה ולפנים כלפנים, מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° °בית הלל בית הלל ג_לו לחומרין. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי מהו לחומרין. אמר רבי יונה רבי יונה° כהדא דתנינן תמן כמו ששנינו שם בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ, מכנגד החומה ולפנים כלפנים שכיוון שגם הפתח וגם החלל בפנים נידון כבפנים שאוכלים שם קדשים קלים ואן פודים שם מעשר שני. מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ לחומרה אין אוכלים שם קדשים קלים כלפנים, ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. פתחיהן לחוץ וחללן לפנים. מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ שכיוון שגם הפתח וגם החלל בחוץ נידון כלחוץ שאין אוכלים שם קדשים קלים ופודים שם מעשר שני. מכנגד החומה ולפנים כלפנים לחומרה אין אוכלים שם קדשים קלים כלפנים, ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. תנן, הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול, תוכן חול וגגותיהן קודש. בנויות בחול ופתוחות לקודש, תוכן קודש וגגותיהן חול. בנויות בקודש ובחול, ופתוחות לקודש ולחול. תוכן וגגותיהן, מכנגד הקודש ולקודש קודש. מכנגד החול ולחול חול: אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° , כיני מתניתא כך כוונת המשנה ג_לז בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול כולה חול. בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול כולה קדש. בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול, כנגד הקדש קדש כנגד החול חול.
[ע"א]
30 ג_ל מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ד':
[ע"ב]
31 ג_לא מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ט"ו:
32 ג_לב מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ט', מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י':
33 ג_לג מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ט"ז:
34 ג_לד מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ז', מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ח':
35 ג_לה מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ז', מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ח':
36 ג_לו מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה ט"ז:
37 ג_לז מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ז', מיי' פ ו' מהל' בית הבחירה הלכה ח':
-----------------------------------דף יח
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יח עמוד א]
הן דאת אמר תוכן קודש, אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם חייב. רב יהודה רב יהודה° אמר בשם רב רב (אמורא)° אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש שטח העזרה. ותני לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור כמו רב רב (אמורא)°. והתני בנויה בחול ופתוחה לקדש תוכה קדש וגגה חול, אכלים שם קדשי קדשים ושוחטים שם קדשים קלים וחייבים עליה משום טמאה? תיפתר כהדא תנייא דתני אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הבריתא שאמרה שטמא שנכנס לשם פטור זו משנת °רבי עקיבא רבי עקיבא אבל דברי חכמים הרי הוא ככל הלשכות וכל הלשכות הולכין אחר פתחיהן:
מתני’: מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא. בין שנטמא באב הטומאה, בין שנטמא בוולד הטומאה. בין בפנים בין בחוץ. °בית שמאי בית שמאי אומרים. הכל ייפדה ויאכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ג_לח הכל ייפדה ויאכל בחוץ, חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים:
גמ’: כתיב (דברים ראה יד כד) כי לא תוכל שאתו ונתתה בכסף. מה אנן קיימין? אם בריחוק מקום. כבר כתיב כי ירבה ממך הדרך. אם בקירוב מקום, לרבות שאפשר לפדות אפילו בירושלים כבר כתיב (דברים ראה יד כד) כי ירחק ממך המקום. אלא מהו לא תוכל שאתו? לא תוכל לאכלו מאחר שנטמא. וכתיב ונתת הכסף. מכאן שמעשר שנטמא פודים אותו אפילו בירושלים. תנן, מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא. בין שנטמא באב הטומאה, בין שנטמא בולד הטומאה תני, בר קפרא בר קפרא° אמר, ג_לט מה שנאמר במשנה שנטמא באב הטומאה, הכוונה שנטמא בטומאה דבר תורה. מה שנאמר שנטמא בוולד הטומאה, הכוונה שנטמא בטומאה מדבריהן כגון כלים שנגעו במשקים. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. בין זה בין זה דבר תורה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יח עמוד ב]
וקשיא מד°בית שמאי בית שמאי על דרבי יוחנן רבי יוחנן°. ד°בית שמאי בית שמאי אומרים, הכל ייפדה ויאכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין וולד הטומאה בחוץ, ובין אב הטומאה בחוץ. זה וזה לא דבר תורה הוא? ועל דברי °בית הלל בית הלל לא מקשייא? ד°בית הלל בית הלל אמרין. הכל ייפדה ויאכל בחוץ. חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. מה בין ולד הטומאה בפנים, מה בין אב הטומאה בפנים. זה וזה לא דבר תורה הוא? באמת לרבי יוחנן רבי יוחנן° קשה בין מדברי °בית שמאי בית שמאי ובין מדברי °בית הלל בית הלל. מה שאמרו רבנן שקשה מדברי °בית שמאי בית שמאי, לא הוי בה רבנן, אלא על דבר קפרא בר קפרא°. וקשיא דבר קפרא בר קפרא° על ד°בית שמאי בית שמאי. ד°בית שמאי בית שמאי אומרים. הכל ייפדה ויאכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים. זה וזה לא דבר תורה הוא? שהרי אם הטומאה דאוריתא המחיצות לא קולטות, ולמה אם נטמא בפנים לא יכול לצאת? לעולם גם אם נטמא בפנים יוצא, אלא גזרו שלא יצא. שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני שנכנס ויוצא, ולא ידעו שנטמא בפנים. אבל כשנטמא בחוץ, הכל יודעים שלא קלטוהו מחיצות. מעתה כשם שלא יוצא כך לא ייפדה, שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ונפדה? אלא, בשעה שניטמא בפנים, כבר קדם כשהיה טהור מחיצה תופסתו. בשעה שניטמא בחוץ ונכנס, אין מחיצה תופסתו. ואפילו על ד°בית הלל בית הלל לית הוא מקשייא? ד°בית הלל בית הלל אומרים. הכל ייפדה, ויאכל בחוץ אף אם נכנס. חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים. מה בין ולד הטומאה, בין בחוץ בין בפנים. זה וזה לא מדבריהן הוא? כשנטמא בולד הטומאה בחוץ כאילו התנה ג_מ שהכניסן על מנת שלא תתפשנו מחיצה. אמר רבי זעירה רבי זעירא° . הדא אמרה, מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות, אין מחיצה תופשתו. רבי יונה רבי יונה° בעי. טהור דבר תורה ואת אמרת הכין? אלא כיני. קליטת מחיצות זה רק דרבנן ואם עבר ופדאו פדוי, והם אמרו שאם נטמא בוולד הטמאה כאילו התנא שלא יתפסו מחיצות והתנאי מועיל. אבל טהור אפילו התנא בפירוש אינו כלום וכבר תפסו מחיצות. רבי יעקב דרומייא רבי יעקב דרומייא° בעי קומי שאל את רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. את הקושיה שהקשנו על הסברא שאמרה שהסיבה של°בית שמאי בית שמאי שאם נטמא חוץ לירושלים ונכנס, לא יצא. שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ויוצא. מעתה לא יפדה? וענה לו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קול יוצא ליוצא, ואין קול יוצא לפדיון. רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא° בעי קומי שאל את רבי מנא רבי מנא°. לשיטת בר קפרא בר קפרא° לשיטת ד°בית הלל בית הלל. ניטמא בולד הטומאה ופדאו שחייב לאכלו בירושלים, וחזר וניטמא באב הטומאה. מי אמרינן הואיל ועכשיו טמא באב הטומאה. יהיה מותר להוציאו לחוץ ואם כן אולי צריך לחזור ולפדותו, שהרי כשהיה טמא בוולד הטומאה אף שפדאו נשאר בו קשר למעשר שני שהרי היה אסור להוציאו מירושלים
[ע"א]
38 ג_לח מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י"ב:
39 ג_לט מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י"ב:
[ע"ב]
40 ג_מ מיי' פ ב' מהל' מעשר שני הלכה י"ג:
-----------------------------------דף יט
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יט עמוד א]
נאמר אם היו המעות הראשונות קיימות, מחלל עליהן. ואם לאו, אינו מחלל עליהן. אלא על אחרות. ואין לוקין על המעות השניות. תנן, מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא. בין שנטמא באב הטומאה, בין שנטמא בולד הטומאה. בין בפנים בין בחוץ. °בית שמאי בית שמאי אומרים. הכל ייפדה ויאכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. ו°בית הלל בית הלל אומרים. הכל ייפדה ויאכל בחוץ, חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. רבי יונה רבי יונה° בעי שאל אף הלקוח בכסף מעשר שני כן? שאם קנה פירות בכסף מעשר שני ונטמא תהיה אותה מחלוקת? אמר רבי מנא רבי מנא° . מחיצה תופסת וחייבים לאכול בירושלים. והלקוח בכסף מעשר שני תופס וחייבים להעלותו לירושלים. כשם שנאמר במחיצה, כך נאמר בלקוח.
מתני' ג_מא הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר יקבר. אמרו לו ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה. הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה? אמר להן. לא אם אמרתם במעשר שני עצמו, שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום. תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום? ג_מב צבי שלקחו בכסף מעשר ומת, יקבר על ידי עורו שמעשר שני כקדשי בדק הבית וצריכים העמדה והערכה ואי אפשר להעמיד צבי מת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר ייפדה שקדשי בדק הבית אינם צריכים העמדה והערכה. לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה שאחר שחיטה הרי הוא כפירות שאינם בהעמדה והערכה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר יקבר. לקחו שחוט ונטמא, הרי הוא לו כפירות. ג_מג המשאיל קנקן למעשר שני אף על פי שגפן, לא קנה מעשר. זלף לתוכן יין טבל סתם ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם עד שלא גפן לא קנה מעשר. משגפן קנה מעשר. ג_מד עד שלא גפן עולות באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן. ג_מה עד שלא גפן תורם מאחת על הכל. משגפן תורם מכל אחת ואחת. ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל °בית שמאי בית שמאי אומרים מפתח ומערה לגת אף שאם היו פתוחות מתחילה היה יכול לעשר מאחת על הכל. ו°בית הלל בית הלל אומרים ג_מו מפתח ואינו צריך לערות. מה שאמרנו שאם קרא שם משגפן, קנה מעשר. במה דברים אמורים? במקום שדרכן לימכור סתומות. אבל במקום שדרכן לימכור פתוחות, כשם שאם היה קונה חבית יין בכסף מעשר שני לא יצא קנקן לחולין אף כאן לא קנה מעשר. ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במידה שמקפיד למכור יין במידה. אפילו במקום שדרכם למכור סתומות, יצא קנקן לחולין ולא קנה מעשר. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה, יצא קנקן לחולין:
גמ' תנן, הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר יקבר. מה טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דכתיב ונתתה בכסף. כסף ראשון ולא כסף שני. שרק פעם אחת מותר לפדות. אם כן למה כשחכמים הקשו ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מקל וחומר. הוא לא ענה בפשטות שזו גזרת הכתוב? אלא מן מה דאינון מתיבין ליה כיוון שהם הקשו לו מקל וחומר הוא מותיב לון מקל וחומר. תנן, צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו. מאי טעמא? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, צבי שנקנה בכסף מעשר שני, עשו אותו כקדשי בדק הבית ג_מז לטעון העמדה והערכה וכיוון שמת ואי אפשר להעמידו יקבר. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי קומי שאל את רבי זעירה רבי זעירא°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יט עמוד ב]
בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה? כי אולי כל מה שאמרו שקדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה, זה רק בבהמות טהורות בעלות מום או חיות טהורות. שיש להם איזה שייכות למזבח. אבל בהמה טמאה שאין לה שייכות למזבח לא. אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° שחיה טהורה כגון צבי טעונה העמדה והערכה ולכן אם מתה תיקבר, הייתי אומר שאף חיה טהורה אינה בכלל העמדה והערכה. אבל ודאי שבהמה טמאה אינה בכלל הערכה והעמדה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° ותני כן (ויקרא בחקותי כז כז) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך. מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. אף אני ארבה את המקדיש את המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומתה, שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא אמרה כן דתנן, חלב המוקדשים לא נהנים ולא מועלין. קדשי בדק הבית מועלין ג_מח חמורה מועלין בה ובחלבה. וחלב לאו כמיתה היא? שהרי פורש מהחי ואינו בהעמדה והערכה ואף על פי כן פודים אותו. שהרי כל שהוא טעון פדיון מועלין בו. אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה היינו שתטען שמדובר שהקדיש את החלב אחר שנחלב שהוא כמקדיש את המתה לא יכיל דתנינן הקדיש חמורה. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° קומי רבי מנא רבי מנא° תיפתר כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והערכה. אמר ליה אין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , למה לי חמורה? אפילו שאר כל בהמה טהורה בעלת מום: אלא ודאי הבריתא כרבנן ובהמה טמאה אינה בהעמדה והערכה. תנן, המשאיל קנקן למעשר שני אף על פי שגפן, לא קנה מעשר. זלף לתוכן יין טבל סתם ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם עד שלא גפן לא קנה מעשר. משגפן קנה מעשר. מאי טעמא? אמר רבי זעירא רבי זעירא°
[ע"א]
41 ג_מא מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה א', מיי' פ ז' מהל' מעשר שני הלכה ב':
42 ג_מב מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ו':
43 ג_מג מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ה':
44 ג_מד מיי' פ ט"ו מהל' תרומות הלכה א':
45 ג_מה מיי' פ ג' מהל' תרומות הלכה י"ח:
46 ג_מו מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ב', מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ג':
47 ג_מז מיי' פ ה' מהל' ערכין וחרמין הלכה י"ב:
[ע"ב]
48 ג_מח מיי' פ ה' מהל' מעילה הלכה י"ג:
-----------------------------------דף כ
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כ עמוד א] אמרה תורה פורטיהו את כסף מעשר שני במקדש בירושלים. וכונסיהו בגבולין. ג_מט מה במקדש כשקונה חבית סתומה יצא קנקן לחולין כיוון שהוא בטל ליין. אף בגבולין כשמקדיש חבית סתומה נתפס הקנקן למעשר שהוא בטל ליין תנן, עד שלא גפן לא קנה מעשר. משגפן קנה מעשר. עד שלא גפן עולות באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן. עד שלא גפן תורם מאחת על הכל. משגפן תורם מכל אחת ואחת. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כיני מתניתא כך כוונת המשנה. אם עד שלא גפן קרא שם, לא קנה מעשר קנקן. משגפן קרא שם, קנה מעשר קנקן. אם עד שלא גפן קרא שם, עולות באחד ומאה. אם משגפן קרא שם, מקדשות כל שהן. אם עד שלא גפן קרא שם, תורם מאחד על הכל. משגפן קרא שם, תורם מכל אחד ואחד. במה דברים אמורים? ג_נ בשל יין. אבל בשל שמן שהדרך להסתפק ממנו מעט מעט ודמיו יקרים. תמיד הקנקן בטל לשמן. בין עד שלא גפן, בין משגפן קנה מעשר קנקן. בין עד שלא גפן בין משגפן עולות באחד ומאה. בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל: תנן, ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל °בית שמאי בית שמאי אומרים מפתח ומערה לגת. אמר רבי חנניא רבי חנניא°. וקשיא על ד°בית שמאי בית שמאי. מה בינה לחמשה שקין בגורן? אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה? רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר על הראשונה הכוונה לשלישית הושבה היינו למה אם נפתחו החביות לא יכול לעשר מאחד על הכל
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כ עמוד ב]
רבי אבא רבי אבא° אמר אף על השניים האחרות. שכיוון שנפתחו החביות חזרו לדינם הראשון כאילו לא נסגרו שאם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה לא יקנה מעשר. משגפן קנה מעשר. אם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה יעלו באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן. אם כשהקדיש אמר ג_נא רביעית חולין יש לי בחבית זו, יצא קנקן לחולין. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מתניתא אמרה כן. דתנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה, יצא קנקן לחולין:
[ע"א]
49 ג_מט מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ב':
50 ג_נ מיי' פ ג' מהל' תרומות הלכה י"ח:
[ע"ב]
51 ג_נא מיי' פ ח' מהל' מעשר שני הלכה ה':
הדרן עלך פרק לא יאמר אדם