ירושלמי מעשר שני ג ג
<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ג · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה
עריכהמי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו ולא יאמר כך לעם הארץ אלא בדמאי פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין ואינן יוצאין רשב"ג אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגבת וסלי תאנים למוקצה בית שמאי אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן שבית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום והדמאי נכנס ויוצא ונפדה
הלכה ג גמרא
עריכהאבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי הא בודאי לא שאין מוסרים ודאי לעם הארץ כדי לעשות עיסה ולחזור כדי לעשות עיסה ולחזור רשב"ל אמר זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת א"ר יונה בדין היה אפי' בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת א"ר הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה התיב רבי מנא והתנינן ב"ש אומרים יחזור מע"ש שלהן ויאכל בירושלים אית לך מימר על דבית שמאי לוקה אלא חומר הוא במחיצות אוף הכא חומר הוא במחיצות רבי זעירא בעי הפריש עליו שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה רבי יונה בעי עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן אמרו להם בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות אמרו להן בית הלל אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות הדא אמר' סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר הדא פשטא שאילא אמר רבי זעירא רבי חנינא ורבי יונתן ורבי יהושע בן לוי עלו לירושלים נתמנו להן פירות וביקשו לפדותן בגבולין אמר לון חד סבא אבוכון לא הוון עבדין כן אלא מפקרן חוץ לחומה ופודין אותן שם סבתא הוות סברה מימר רואין את המחיצות כאלו עולות ואילין רבנן הווין סברין מימר אין רואין את המחיצות כאלו עולות סבתא הוות סברה מימר כרבי ליעזר ואילין רבנין [הווין] סברין מימר כרבי יהושע רבי פינחס מסאב לה ופדה לה דו חשש לדו ולדין רבי יעקב בר אידי ור' יהושע בן לוי הלכה כדברי התלמיד אמר רבי זעירא ובלבד בפירות שהן טבולין לדמאי הא דמאי עצמו כבר תפסתו מחיצה