ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק שביעי

פרק שביעי – האומר לחבירו

עריכה

מתני’: האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך. היו שם ז_אנקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אין נמדדין עמה. ז_בפחות מיכן, נמדדין עמה. ז_גואם אמר לו, כבית כור. אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים, או סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים, הרי אילו נמדדין עמה:


גמ’: תנן, פחות מיכן עד ארבע קבים לבית כור, נמדדין עמה. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ובלבד שיהיו במעוט השדה. ושיהיו מפוזרים ז_דומובלעים בה. וסלע ז_הששילחו בית רובע אין נמדד עמה אף אם אינו גבוה עשרה. שבאמצע נמדד, שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע? דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרי, כל שמחרישה סובבתו, זהו אמצע. אין המחרישה סובבתו כגון שהיה צמוד למצר, זהו מהצד. כי אתא רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. היה רוב הסלע מצד אחד כגון פחות ארבעת קבין במקום אחד, אלא שאם תפזרנה תהיה מיעוט, נמדד עמה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] . תנן, היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אין נמדדין עמה. רחבין כמה? רבי חגי רבי חגי (אמורא)° אמר יותר מארבעה טפחים. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, יותר עשרה טפחים. היה שם נקע א' עמוק עשרה טפחים ואין בו ארבעה מהו? נישמעינה מהדא’ דאמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ובלבד במיעוט השדה ובמובלעין בה, וסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. היה חלוק לשנים נמדד עמה. מכאן שאם יש ד' על ד' אבל אינו עמוק או גבוה עשרה, אינו חשוב ובטל ועולה בחשבון. הדא אמרה היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש בה מיעוט אין נמדד עמה. שלא אמר אלא שאם היה חלוק לשנים, נמדד עמה. אבל אם לא נחלק בשוה החלק הגדול אין נמדד עימה. היה שם נקע אחד ארוך וצר והוא מסתלק מסתכם לחשבון בית רובע מהו? רבי חייה בר ווא רבי חייא בר ווא° שאל. היה עשוי כמין מקלות פסים מעקלים שבניהם קרקע נמדד עמה או לא? רבי יודן בר ישמעאל רבי יודן בר ישמעאל° שאל. היה עשוי כמין טבליות של שייש כמין משולש, נמדד עמה או לא? רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° שאל. היה עשוי כמין קתדריות שהסלע יוצאת מהקרקע משטח קטן ומתרחב באויר, ממקום דופנו הוא מודד או ממקום שיפועו הוא מודד מלמעלה או מלמטה? אמר רב הונא רב הונא° בשם רב חייה רב חייה° שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, והוא שיהא שם בית ארבע קבין עפר.

מתני’: ז_ובית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל במדויק. פחת כל שהוא, ינכה. הותיר כל שהוא, יחזיר. ואם אמר לו, ז_זאם חסר ואם יתר. אפילו אם פחת רובע לסאה, או הותיר רובע לסאה, הגיעו. יותר מיכן, יעשה חשבון. ז_חומהו מחזיר לו? מעות. ואם רצה מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות? ז_טלייפות כוחו של מוכר. אבל אם ז_ישייר בשדה בית תשעת קבין, ובגינה ז_יאבית חצי קב. וכדברי °רבי עקיבה רבי עקיבא בית רובע, מחזיר לו את הקרקע. ז_יבולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו, אלא את כל המותר:


גמ’: הכא ברישא את אמר, שאם אמר הן חסר הן יתר, עד רובע הגיעו, משמע שעד רובע נשאר אצל הקונה. והכא בסיפא את אמר לא את הרובע בלבד מחזיר לו אלא כל המותר. למה לא יחזיר עד שישאר פחות מבית רובע? אמרי, מכיון שאת מוציאו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ז_א מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:

2 ז_ב מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ב':

3 ז_ג מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ו':

4 ז_ד מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ב', מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ה':

5 ז_ה מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ב', מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ה':


[ע"ב]

6 ז_ו מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ז', סמ"ג עשין פב:

7 ז_ז מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ח':

8 ז_ח מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ט':

9 ז_ט מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ט':

10 ז_י מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י':

11 ז_יא מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ב:

12 ז_יב מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י',טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ב :


-----------------------------------דף כא

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא כא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] לפחות מחבל שאינו כאומר לו הן חסר הן יתר, מחזירו את למידה בחבל שחייב לתת לו בדיוק את מה שסיכמו

מתני’: מידה בחבל אם חסר אם יתר. ביטל אם חסר אם יתר, מידה בחבל. הן חסר הן יתר מדה בחבל. ביטל מידה בחבל, את הן חסר הן יתר כדברי °בן ננס רבי שמעון בן ננס שאומר תפוס לשון אחרון. ז_יגבסימניו במצריו, פחת משתות הגיעו, עד שתות ינכה:


גמ’: תני רבי חייה רבי חייא רבה°. המוכר ז_ידעבד לחבירו. נמצא גנב או קוביוסטוס, הגיעו שרוב עבדים כך הם. נמצא ליסטים או מוכתב למלכות, לא הגיעו. תנן, בסימניו במצריו. פחת משתות הגיעו, עד שתות ינכה. רבי הונא רב הונא° אמר, השתות עצמו מנכה דגם שתות בדיוק צריך להחזיר, דעד ועד בכלל

מתני’: ז_טוהאומר לחבירו, חצי שדה אני מוכר לך. משמנין ביניהן ונוטל חצי שדהו. חצייה בדרום אני מוכר לך. משמנין ונוטל חצייה בדרום. והוא מקבל עליו מקום הגדר והחריץ ובין חריץ שהיו עושים עוד חריץ מקביל כדי שלא תקפוץ הנמיה. וכמה הוא חריץ? ששה טפחים. ובין חריץ שלשה:


גמ’: תני, האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ופלוני מקיפך, ופלוני מקיפך, וחצי פלוני מקיפך כגון שאמר לו, שדה של ראובן הוא הגבול במזרח, ושדה של שמעון הוא הגבול בדרום, ומצד מערב, חצי שדה של לוי הוא הגבול. רב הונא רב הונא° ורב יהודה רב יהודה° ורבי ירמיה רבי ירמיה°. חד אמר, נותן לו כמין פנדור שמחבר מחצי של לוי במערב לקצה ראובן בשיפוע. וחד אמר, נותן לו כמין מטלית שנותן לו מלבן כנגד חצי של לוי וחצי של ראובן, ומוסיף לו רצועה במזרח כנגד חצי שני של ראובן. וחד אמר, נותן לו כמין פסיקיא שנותן לו רצועה כנגד ראובן וכנגד שמעון וכנגד חצי לוי.

הדרן עלך פרק האומר לחבירו