שולחן ערוך חושן משפט ריח ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · ריח · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך אפילו היו בה גאיות עמוקים י' טפחים או יותר או סלעים גבוהים י' טפחים או יותר הרי אלו נמדדים עמה:
- הגה: וי"א דוקא שאין בהן (יותר על) ד' קבין (טור בשם הרשב"ם וב"י בשם הרא"ש ובשם הרי"ף הר"ן והרא"ה) וכל זה מיירי שאין לוקח עומד בתוך השדה אבל אם עומד בתוך השדה הוי כאלו אמר בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואפילו חסר בו ז' קבים ומחצה הגיעו (טור בשם הרא"ש):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
וי"א דוקא שאין בהן ד' קבין: כתב זה בל' י"א אע"ג דהמחבר לפני זה לא הזכיר שבאומר כבית כור דאפי' ד' קבין ויותר נמדדין עמו (וכל' המחבר הוא ג"כ ל' הרמב"ם שם פכ"ח) משום דהטור כתב דמלשון הרמב"ם יראה דאם אמר כבית כור אז בכל ענין נמדד עמו וס"ל דמדקבע הרמב"ם דין זה אחר כל דינים הנ"ל כאלו אמר כל הני דינים המה דוקא בא"ל בית כור אני מוכר לך אבל אם אמר כבית כור בכל ענין נמדדין עמה קמ"ל דיש חולקין ע"ז וס"ל דדוקא לענין גובה או עומק הוא דיש חילוק בין אומר בית כור לאומר כבית כור אבל לענין אם הם יתר מד' קבין אין חילוק והי"א הלזה דכתב הוא מ"ש הטור בס"ד בשם הרשב"ם ומסיק דהרמב"ם פליג עליה (וכנ"ל) ושהרא"ש הסכים לסברא הראשונה אלא שקשה ששם בטור בס"ד כ' בשם רשב"ם דגם באומר כבית כור צריך שלא יהא בו יותר מד' קבין אבל ד' קבין אפי' באומר בית כור עפר אני מוכר לך ואינו גבוה עשרה כו' נמדד עמה וא"כ קשה על מורי ורבי רבי משה איסרלש ז"ל שכ' די"א דוקא שאין בהן ד' קבין. לכן נראה להגיה בדברי מורי ורבי ר' משה דצריך להיות ויש אומרים דוקא שאין בהן יותר מד' קבין ור"ל ולאפוקי מדעת הרמב"ם וכנ"ל ודוק:
אבל אם עומד בתוך השדה כו': דכל שהוא עומד בתוכו ויודע שבית כור עפר זה מוכר לו אעפ"י שלא דקדק לומר בשעת הקנייה בית כור זה הוה ליה כאומר הן חסר הן יתיר וזה הוכיחו התוספות והרא"ש מהגמרא וע' דרישה:
שבעה קבין ומחצה: כשיעור זה מגיע כשמוכר כור ביחד שהוא שלשים בית סאה ואזי מגיע רובע הקב לבית סאה והוא הדין לפי ערך זה לפי ריבוי או מיעוט הבית סאין שמוכר לו וכמו שיתבאר:
ש"ך - שפתי כהן
(א) וי"א דוקא שאין בהם ד' קבין. הקשה בסמ"ע הא כ' רשב"ם בעל סברא זו דוקא ביותר מד' קבין אבל ד' קבין נמדדים ולכך הגיה כך ול"נ דמהרמ"א איירי כאן בכל ענין אפילו אינו מובלע בתוך ה' קבין ובתוך רובה של שדה אבל ד' קבין צריך שיהא דוקא בכל התנאים הנזכרים לעיל כי להרשב"ם דינא דבית [דכבית] כור לא עדיף אלא לענין שנמדדים אפילו גבוהין אבל בכל דבר הוא דומה לנדון דלעיל וע' בטור ויבורר נ"ל ודוק:
באר היטב
(יב) יותר: כן הגיה הסמ"ע מכח קושייתו מהרשב"ם ע"ש והש"ך כת' דנ"ל דהרמ"א איירי כאן בכל ענין אפי' אינו מובלע בתוך ה' קבין ובתוך רובה של שדה אבל ד' קבין צריך שיהא דוקא בכל התנאים הנ"ל כי להרשב"ם דינא דבית כור לא עדיף אלא לענין שנמדדין אפי' גבוהין אבל בכל דבר הוא דומה לנדון דלעיל ועיין בטור ויבורר נ"ל ודוק עכ"ל.
(יג) עומד: דכל שהוא עומד בתוכו וידוע שבית כור עפר זה מוכר לו אע"פ שלא דקדק לו' בשעת הקנייה בית כור זה ה"ל כאומר הן חסר הן יתר וכן הוכיחו התוס' והרא"ש מהש"ס. סמ"ע.
(יד) ומחצה: כשיעור זה מגיע כשמוכר כור ביחד שהוא שלשים בית סאה ואז מגיע רובע הקב לבית סאה וה"ה לפי ערך זה כפי ריבוי או מיעוט הבית סאין שמוכר לו וכמו שיתבאר שם.