שולחן ערוך חושן משפט ריח י

היתה התוספת יתירה על ט' קבין נותנים רובע לכל סאה וסאה והנשאר יתר על הרבעים אם יש בו ט' קבין נותן כל הרבעים כולם עם היתר מהקרקע ונותנו לו כשעה שלקחה ממנו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

היתה התוספות יתירה על ט' קבין כו': המחבר כ' להלכה דברי הרמב"ם מכאן עד סעיף י"ג ודלא כמ"ש הטור עם פירש"י והרמב"ם כ"כ ע"פ פירושו לסוגיות הגמ' וכבר הארכתי בזה בדרישה ונתתי טעם לדבריו שמשמעות סוגיא דגמרא הוא כדבריו. ושלפירוש ר"ש והטור צריכין לדחוק באותן המקומות בגמרא וסלקתי ממנו תמיהת המגיד משנה ושל מור"ם שהניחו להרמב"ם בצ"ע ע"ש. וכאן אקצר ואכתוב כלל כוונת הרמב"ם והוא זה דס"ל להלכה בזה גם כן כהטור דרובע לבית סאה ניתן למחילה באומר הן חסר והן יתיר וטפי לא ושאם הוא יתר מרובע לבית סאה צריכין להחזיר גם הרבעין עצמן ושיד המוכר בו על העליונה בכל זה ס"ל להרמב"ם כהטור וכר"ש אלא שמחולק עמהן באם הוא יותר מרובע קב לבית סאה והגיע היתרון עם הרבעין לט' קבין דלר"ש והטור אין בזה יד המוכר על העליונה אלא אם ירצה הלוקח מחזיר לו הקרקע בעינו בע"כ דמוכר והרמב"ם ס"ל דגם בכה"ג יד המוכר על העליונה אא"כ היה יתרון כ"כ שאחר שנתת לכל בית סאה רובע ישאר בהיתר עוד ט' קבין ובזה דוקא אמרו שמחזיר לו הקרקע בעינו בע"כ ומטעם שאכתוב בסמוך ואפי' כשהיתרון כ"כ הרבה ס"ל דעדיין יד הלוקח אינה על העליונה עכ"פ ואם היתה הקרקע מתחלה בשעת הקניה ביוקר ועכשיו בשעת החזרה עומדת בזול אין ביד הלוקח רשות להחזיר לו היתרון בקרקע בעינו אלא צריך ליתן בעדה כ"כ דמים כמו שהיתה שוה בשעת הקנין או מחזיר לו קרקע בשער הזול כשיעור אותן דמים שהיו שוו היתרונות בשעת הקנין דא"ל המוכר ברשותך ובמזלך עמדו בזול הקרקעות ואם היה בהיפוך שהיו בזול בשעת הקנין ועכשיו בשעת חזרה נתייקרו אמרינן אדרבה דברשות מוכר נתייקרו דהיתרונו' לא נמכרו לו מעול' נמצא כלל דבריו דלעולם יד המוכר על העליונה זולת אם הקרקעות במקח הראשון דאז צריך לקבל הקרקע ודוקא כשהיו בהיתרונות כ"כ שהיה יתרון ט' קבין נוסף על הרבעין של כל סאה וסאה וכל זה כתב ע"פ משמעות הסוגיא כמ"ש בדרישה ובאמת לא מצאתי טעם נכון לדבריו גם המ"מ ומור"ם ז"ל תמהו בזה עליו דכיון דעכ"פ נשאר ט' קבין והוא ראוי לשיעור שדה וראוי להמוכר למה יהיה ידו על העליונה לכוף להלוקח ליתן לו דמים בעדו ויש לדחוק וליישב זה ולומר דה"ט כיון דהרביעית לבית סאה נתנו למחילה מ"ה אף כשיש יתרון עליהם עד שבין כולם הוא ט' קבין מ"מ אינו כדאי להיות להן דין חזרת קרקע בע"כ של המוכר דיאמר לו המוכר אלו לא היה היתרון היה תופס בהן הלוקח בהרביעית בחנם באמרו שהן בכלל מקח שקנה עכשיו שיש יתרון יתנם לי בע"כ גם אני אומר שהן בכלל הקנין לענין זה שאינו יכול להכריחני ליקחם מידי בעינו אלא ישלם לי דמיהן כמו ששילם לי גוף השדה עד שיהי' נוסף על כל הרבעין ט' קבין דאז ה"ל כאלו יש לו שדה סמוכה אצלו וק"ל. אלו הן כלל דברי הרמב"ם ועפ"ז יתבארו לך פרטי דברי המחבר שהן הן הדברי' אות באות כמ"ש הרמב"ם:

נותנין רובע לכל סאה כו': אין ר"ל דהרבעים ישארו ללוקח אלא כלו' נותנין ומחשבין ורואין אם לאחר שיחלוק מהיתרון רובע לכל בית סאה ישאר עוד ט' קבין אז יש כח ביד הלוקח להחזיר להמוכר הכל יחד בקרקע בעינו ואין צריך ליתן לו בעדו דמים:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}