פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ט יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.
-- בראשית ט, יא

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶםעריכה

אִתְּכֶםעריכה

"אִתְּכֶם" יכול היה להיות במובן הצר - אתכם בלבד, בחייכם. או במובן הרחב לדורותיכם. ואכן בפסוק קודם אדוני מצהיר: "וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְאֶת-זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם" (בראשית ט ט).

בְּרִיתִיעריכה

"בְּרִיתִי" - הסכם, חוזה, הבטחה, מתנה. אלוהים מבטיח אבל הוא לא דורש מנוח ומשפחתו דבר בתמורה. אם אין תמורה אז זה לא הסכם אלא הבטחה או מתנה בלבד. הבטחה שכזו אפשר לבטל, הן האדם לא עשה דבר בהסתמכות על ההבטחה הזו. אלוהים מודע שהוא עלול לשכוח את הבטחתו, לכן אלהים אומר "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (בראשית ט טו). ומה יקרה, בכעסו, ולא "נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת" באותו זמן?

אלוהים מטיל ציווים על נוח ומשפחתו:

  1. (בראשית ט ד) "אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ"
  2. (בראשית ט ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"
  3. (בראשית ט ז) "וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ"

אבל לא נראה שזה התנאי להבטחת אלוהים לא לעשות מבול. "פְּרוּ וּרְבוּ" זה מטבע האדם, ורצח ואלימות לא חדלו.

כָּל בָּשָׂרעריכה

למרות שכך הבטיח אלוהים, אין זו מן החובה שאלוהים לא יבחון "הַכְּצַעֲקָתָהּ" ויעניש.

הבטחה אלוהים מוגבלת לכריתת "כָּל בָּשָׂר", ו"מַבּוּל" - כלומר השחתת חלק מכל בשר, או את כל בני האדם אבל לא את שאר הבשר, או השמדה כללית בדרך אחרת ממבול (אסטרואיד), נשארה על השולחן. ולדוגמא בסדום המלאכים אמרו ללוט "וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ" וכך חלק מהאנשים הומתו וחלק מהארץ הושחתה.