פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ט ו

בראשית ט ו: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ט ו.


שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ - האם יש להטיל עונש מוות על רוצחים?עריכה

שפיכת דם היא משל להריגת אדם , ולכן בקריאה ראשונה נראה שהפסוק קובע עונש מוות לרוצחים: כל מי שהורג אדם - יש להרוג אותו.    אולם פירוש זה לכאורה יוצר פרדוקס: האם אותו אדם, ששפך את דמו של הרוצח, לא הפך לרוצח בעצמו? איך אפשר גם לאסור על הריגת אדם, וגם לצוות על הריגת אדם, באותו פסוק?!    כמה תשובות:

1. מותר להרוג רוצח רק בבית-משפט, לאחר משפט הוגן עם עדים. דבר זה נרמז במילה באדם , "באדם – על ידי השוטרים... באדם – על ידי עדים..." (ר' סעדיה גאון) , "אם עדים יש המיתוהו אתם" (רש"י) . כמו כן הדבר נרמז בסוף הפסוק במילה אלהים - אלהים הם דיינים הפועלים בשיתוף פעולה עם ה' . ה' ברא את האדם בצלמו ונתן לו רשות לדון דיני נפשות, וכאשר האדם פועל בצדק, מותר לו גם להוציא להורג את הרוצחים.   לפי חז"ל, עונש המוות בישראל בוטל ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני (בבלי סנהדרין מא.) ! חכמי הסנהדרין הרגישו שאלהים כבר לא איתם, וכבר אין להם סמכות לשפוך את דמם של רוצחים.

- אולם, כל הרעיון הזה אינו נזכר בפירוש בפסוק. הפסוק אומר "באדם דמו יישפך" ולא דווקא "על-ידי שופטים/עדים/שוטרים".

2. הפסוק בכלל לא מדבר על אדם שהרג אדם, אלא על חיה שהרגה אדם. כמו שנאמר בפסוק הקודם, (בראשית ט ה): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ": חיה שהורגת אדם, דינה מוות (כמו שנאמר גם ב (שמות כא כח): "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת - סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר"( פירוט )), וכך אין פרדוקס.

- אולם, בהמשך הפסוק הקודם נאמר בפירוש שהוא מתייחס גם לאדם שהרג אדם - "... "וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו, אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם" ". מכאן שהפסוק שלנו מתייחס לכל מי ששפך דם אדם - בין אם הוא אדם או חיה.

3. לפי חלק מהמפרשים, המילה באדם מתייחסת לאנושות כולה: "כל האנושות כולה נחשבת כאן לסמכות שיפוטית. על האנושות, על הציבור, מוטל לדאוג לכך שהרוצח יבוא על עונשו" (רד"צ הופמן) .  לאדם פרטי אסור להרוג אדם אחר; רק לאנושות כולה - המייצגת את אדם הראשון - מותר להרוג רוצח.   ומדוע?  "שאין הרוצח נהרג אלא בעבור האדם , כדי שלא יאבדו בני אדם זה את זה, משל לאדם הקוצץ את אצבעו המורעלת למען לא תשחית את כל גופו" (רס"ג) : האנושות היא כולה גוף אחד, כולם חלקים של אדם הראשון. כשאחד מחלקי הגוף מזיק לשאר החלקים, מותר לסלק אותו; המטרה היא לא נקמה ברוצח, אלא הצלת חייהם של שאר בני האדם.

כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם - מה הקשר בין תחילת הפסוק לסופו?עריכה

1. סוף הפסוק מנמק מדוע יש איסור מיוחד על הריגת אדם (ואין איסור על הריגת חיה): "בעבור כי הבהמות והחיות לא נבראו ללמוד ולהכיר השם ומעשיו, ולהבין העומדים לנצח, כמו האדם שנברא בעבור זה. והנה אם לא תשחט הבהמה היום, ותעמוד ותחיה שנים, אין תקוה לה, כי סופה למות, והיא לא נבראה רק בעבור האדם. והנה אם תועיל לאדם שחיטתה, אין הפרש בין שחיטה ומות, על כן היא מותרת. והאדם, אם יהרג טרם געת עתו, הנה לא תהיה נשמתו שלמה. כי אלו ארכו שניו, היה יודע דברים נעלמו ממנו. ואלה הדברים צריכים פירוש ארוך" (אבן עזרא) .

2. סוף הפסוק מתנה את הטלת עונש המוות בכך שלשופטים יש קשר עם ה',  (תהלים פב א): "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אלהים יִשְׁפֹּט". ואכן, עונשי המוות שבתורה הוטלו רק אחרי שהתקבל ציווי מפורש מה'. בישראל היה עונש מוות כשבית המקדש היה קיים, הסנהדרין ישבה בלשכת הגזית וקיבלה הוראות ישירות מה'. אולם, ארבעים שנה לפני החורבן, חכמי הסנהדרין הרגישו שהקשר שלהם עם ה' נחלש, והחליטו לבטל את עונש המוות. ואכן, יש סכנה בהטלת עונש מוות כשהשופטים אינם הולכים בדרך ה': שופטים כאלה עלולים לנצל את הסמכות שניתנה להם כדי לחסל חשבונות עם אנשים המתנגדים להם מבחינה אידיאולוגית.

הפסוק נאמר לבני נוח מייד לאחר שיצאו מהתיבה, עוד לפני שהתחלקו לעמים. הוא מלמד שאיסור רציחה חל על כל בני נוח, מכל עם ועם. שופך דם האדם - מכל צבע ומין - באדם דמו יישפך , כי בצלם אלהים עשה את האדם   - " "והנה התורה נותנת מעלה וכבוד לאדם, יהיה מכל אומה שיהיה.    וכן ר׳ עקיבא אמר {אבות פרק ג׳ משנה י״ח} חביב אדם שנברא בצלם, שנ׳ בצלם אלהים עשה את האדם (וזה כולל האומות כולן), ואח״כ אמר על ישראל בפרט חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.   והנה, הדבר ברור כי רציחת הנכרי אסורה גם מן התורה וגם מן המשנה, כי מעלת צלם אלהים איננה פרטית לישראל, אך היא כללית לכל האדם" " (שד"ל) .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-10-08.


תגובותעריכה

במדבר לה לג: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ"

הנה מצוה מפורשת לשפוך את דמו של הרוצח במזיד בזדון

אך לדאבוני בגלל שבמדינת ישראל כיום אין עונש מות לרוצחים אז הדם מחניף את הארץ

לכן יש לחקק גזר דין מות על כל רוצח בזדון ולא משנה מה הרקע לאומני או פלילי או כל סוג אחר

יש לשפוך אאת דם הרוצח בזדון בין אם הוא מחבל טרוריסט ערבי או בין אם הוא יהודי שרוצח בזדון מכל סיבה שהיא

-- DAIAN SHEM, 2017-09-26 14:36:45

לענ"ד, הסיבה העיקרית שאנשים בישראל רוצים עונש מוות בימינו היא המצב המעוות שבו רוצחים יושבים בכלא בתנאי בית-מלון, ואז משתחררים מוקדם מסיבות פוליטיות ומסתובבים חופשיים.

ייתכן שהיה ראוי לקבוע "עונש מוות וירטואלי" - אדם יושב בכלא, אבל לכל מטרה מעשית הוא נחשב כמת: אין לו זכות לצאת או ללמוד או לדבר עם אנשים אחרים, וודאי שאין לו זכות להשתחרר מכל סיבה שהיא. כמו שהנרצח לא יכול לחזור לחיים - כך גם הרוצח לא יכול לחזור להיות אדם חופשי.

-- Erel Segal-Halevi, 2017-09-26 15:27:22

אראל אינני חושב כמוך בעניין זה

שים לב כי בתורה כתוב במפורש וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ

כעת אם היה כתוב בתורה "להמית" את הרוצח אז היינו דנים אם פירושך נכון או לא ומה הכוונה למילה מוות

אך כתוב כי יש לשפוך את דם הרוצח ולא מדובר על מות וירטואלי

-- DAIAN SHEM, 2017-09-26 20:35:50

אראל הרעיון שלך על עונש מוות ווירטואלי פשוט גאוני, כל כך הגיוני וצודק וכל כולי מזדהה עימו. גמר חתימה טובה ידידי.

-- אלברט שבות, 2017-09-27 00:52:23

הפירוש שלך נכון, אבל איך תמנע את הסכנה שהשופטים בעצמם יהפכו להיות שופכי-דמים? הרי אם השופטים לא כשרים, הם עלולים להוציא להורג אנשים חפים מפשע!

-- Erel Segal-Halevi, 2017-10-01 04:16:02

לכן כדי שהשופטים יהיו כשרים

בחירת השופטים תעשה בחזון אלהים במחזה

שמות יח כא: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"

ומלבד המחזה המבורך הזה יש חוקים ומשפטים צדיקים בתורה כדי שלא תהיה שפיכות דמים לשוא ולא יהרגו חפים מפשע

למשל...בפסוק הזה

דברים יז ז: "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ"

ומדוע יד העדים תהיה בו בראשונה? כדי שלא יהיו עדי שוא [עדים זוממים]

כי אם חלילה באו עדים ואומרים לעצמם נוציא דיבה על פלמוני ושיהרגו אותו מה אכפת לנו

לכן על פי התורה נאמר כי קודם יד העדים תהיה בו בראשונה כדי שהעדים האלה יחשבו פעמיים כי מעשיהם זה לא רק עדות שוא אלא שיבינו כי במעשיהם זה רצח וזה מה שירתיע את העדים [הזוממים]

-- DAIAN SHEM, 2017-10-03 03:06:18


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עונש מוות לרוצחים?

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-09-06