באר היטב על יורה דעה עא
סעיף א עריכה
(א) לצד פנים: כתב הש"ך אין הטעם משום דלכתחילה צריך למלוח משני צדדים דא"כ למה שרי בס"ג ע"י נקיבת העצם והקרום אלא ודאי כיון שמולח מבחוץ מכל צדדין סגי דלא יהא אלא חתיכה עבה וה"ק מי שרוצה לעשות מצוה מן המובחר למלוח הראש והמוח חותך הראש לשנים ומולחו יפה לצד פנים משום המוח וכו'.
סעיף ב עריכה
(ב) למטה: והטעם איתא בש"ך דאם לא יעשה כן הוי כמולח בכשא"מ (שהטלפים מעכבין הדם מלצאת) ואף כשנמלחו אין הדם יוצא דרך הטלפים משא"כ בשאר עצמות שמליחתן מועיל למוח שבתוכן וכתב מהרש"ל מאחר שמנקבין הטלפים דהיינו המנעל עדיף טפי להיות המליחה אחר החריכה אע"פ שאין המנהג כן.
(ג) ס"ח: דשם בסעיף ח' נתבאר דאם לא חתך אותם מעט למטה המנהג לאסור בדיעבד מה שבתוך הקליפה ע"ש.
סעיף ג עריכה
(ד) למטה: כתב הש"ך אבל לא מהני כשמניחו על בית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי כדמהני לצלי.
(ה) לכתחלה: דשם נתבאר דנוהגין לכתחילה ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתוך הגולגולת (שתי וערב).
(ו) אסורים: דהוי כמולח בכשא"מ וכתב בת"ח דאף בעוף הדין כן.
(ז) בשר: כתב הש"ך משום שעצם הגולגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר ולפ"ז אפילו שאר בשר שעמו נמלח ופלט כבר כל דמו וצירו בענין דלא שייך ביה כבכ"פ אפ"ה מותר וכ' הט"ז ואין לאסור מאחר שלא נמלח משני צדדים דכיון דהראש שלם הוי כמו חתיכה עבה.
(ח) מליחה: כתב הש"ך ואם נתבשל בלא מליחה המוח אסור (משום דמחזיק דם במוח וכן כל שנתבשל עמו אסור אם אין ס' נגד המוח שבעצמות) ומ"מ נראה דאם יש ס' בקדירה נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר ועיין בסימן ע"ה.
(ט) עם שאר: אבל בבשר שלהם נוהגים בכל יום למלוח אפילו לכתחילה ושפיר דמי עכ"ל הש"ך. (ופר"ח כתב ואנו נוהגין לכתחילה למלחו עם שאר בשר מפני שאנו מחזיקין בהן דם כשאר בשר).