באר היטב על חושן משפט רפד
סעיף א
עריכה(א) מוחזק: עיין בתשו' מהר"א ששון סי' נ"ג מ"ש בזה וחולק ג"כ אסברת ריב"ש וע"ש עוד בסי' צ"ב ובתשו' רש"ך ח"ב סי' צ"ד ובתשו' ן' לב ח"ב סי' י"ט ובמקור ברוך סי' נ"ז.
(ב) אחד: הכי איתא להדיא בש"ס כתובות דף ק"ז ע"ב עיין בתשו' רשד"ם סי' שי"ט ותמ"ח. ש"ך.
סעיף ב
עריכה(ג) אשתו: הטעם דדוקא גבי נשואי אשה הקילו בתחלה משום החומרא שהחמירו עליה בסופה דודאי לא תנשא עד שתבדוק היטב אם אמת הוא הקול וכמ"ש באבן העזר סי' י"ז ע"ש משא"כ להוציא ממון מחזקתו ליתנו ליורשיו והא דהקילו בסמוך בנפל למים שאל"ס ואינך דיורדין ע"פ לנחלה ואין משיאין ע"פ התם ה"ט דבכל דברים אלו שחזקתן למיתה לא החמירו גביהן לענין ממון אבל לענין נשואי אשה אדרבא מש"ה החמירו כיון דחזקתן למיתה תסמוך האשה ע"ז ולא תבדוק עוד ובאיסור כרת החמור חשו חז"ל טפי שלא תנשא כי אם ע"י בדיקה ודרישה וחקירה עכ"ל הסמ"ע וע' בתשו' ר"י לבית לוי ס"ס י"א ובתשו' רש"ך ח"ב סי' ס"ה וח"ג סי' קי"ו.
סעיף ד
עריכה(ד) מובהקים: לאו מובהקים גמורים קאמר דאם כן היו משיאין את אשתו ג"כ וכמ"ש באבן העזר סי' י"ז אלא לאפוקי חיור וסומק או כליו היו כך וכך ועיין לעיל סי' רס"ז ס"ד. סמ"ע.
(ה) נשמע: הכסף משנה בפ"ו מנחלות הקשה דבזה משמע דתרתי בעינן שיעידו עדים כו' וגם ישמעו אח"כ שמת ובהעידו עדים שטבע לפניהם במים לא כת' הרמב"ם שצריכין שישמעו כו' והניחו בצ"ע ע"ש ויש לדחוק ולומר דס"ל כל שאבד זכרו מסתמא יצא הקול שמת ומש"ה לא הוצרך לכתבו ברישא וכאן כתבו לרבותא דאפי' לא שמעו בו שמת עד אחר שהעידו בדברים כאלו וה"א שהקול נתפשט מכח עדותן אפ"ה יורדין לנחלה וכ"ש אם נשמע הקול קודם שהעידו על דבריהם כו'. שם.