באר היטב על חושן משפט רפג
סעיף א עריכה
(א) מועיל: פי' שיכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולעקור נחלה ובטור כת' וז"ל ועובד כוכבים וגר שירשו אביהן יכול לומר להעובד כוכבים טול אתה ע"ג ויי"נ ואני מעות ואם משבאו לרשותו אסור והוא משנה בדמאי פ"ז והטעם כיון דאינו יורש אביו מן התורה לא מחשב כאילו הוא ברשותו מש"ה יכול להתנות כן ומהתימא שהשמיטו המחבר עכ"ל הסמ"ע וכבר כתבו ביורה דעה סי' קמ"ו ס"ד. ש"ך.
(ב) יודעין: אבל אם יודעין צריך לפרוע להן נרא' הטעם כיון דהעובד כוכבים יורש את אביו הוי בכלל גזילה וגזל עובד כוכבים אסור ובע"ש כת' דבידעי צריך להחזיר משום קידוש השם. סמ"ע.
סעיף ב עריכה
(ג) ראו: בת"ה למד מכאן דלאו בכל ענין קנסו חז"ל והפקיעו המומר מירושתו כי אם כשראו שודאי לא יחזור לכשרותו. שם.
(ד) זכו: הקשה חתני הנבון הר"מ דרש"י פסק כן משום דס"ל דגבי מסור לא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר משמע מדבריו להדיא דאי הוי קי"ל גבי ממון מסור דאסור לאבדו בידים וכמ"ש הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכל הפוסקים בסי' שפ"ח סי"ג ואף להי"א בהג"ה שם דמותר ליטלו לעצמו א"כ הי' זוכה כאן מ"מ לא ה"ל להרמ"א לכתוב כאן הדין בפשיטות כיון דאיכא דפליגי על הי"א וגם כ"כ שם דמהרש"ל חולק על הי"א ושכן עיקר וגם מדברי רש"י גופיה כאן משמע להדיא דחולק בזה. ש"ך.
(ה) יורשיו: הטעם דמומר לעבודת כוכבים נחשב כמת ואין הבן יורש אמו בקבר להנחיל ליורשיו מאביו משא"כ קטן דלא קנסוהו ולא אפקוהו חז"ל מירושתו ואף שאין נותנין הירוש' לידו מ"מ אינו נחשב כמת אלא יורש את אמו ומזכה לקרוביו מאביו בירושתו. סמ"ע.
(ו) כידה: קמ"ל בזה דאע"פ שהיא גדולה וכבר נתבאר דבגדול אין יורשיו יורשין זכותו שאני בעל דלאביי ידו כידה ולרבא ידו עדיפא מידה כדאיתא בפ' החולץ ומש"ה מיד שמת מורישה נפלה הירושה קמי בעל טפי מלקמה דקי"ל כרבא משא"כ בשאר יורשין שאין להן צד זכיה בנכסי קרובם בחייהן כ"כ בת"ה שם והרמ"א קיצר בלשונו. שם.
סעיף ג עריכה
(ז) שבויים: לשון תשו' הרא"ש הביאו הטור אם הי' אפשר להחזיר לכל אחד כו' אבל זה א"א כי יוציאו ע"ז יותר מן הקרן הלכך יעשו בו צרכי רבים ויותר טוב לפדיון שבוים ויהי' הקרן קיים כו'. שם.