באר היטב על חושן משפט קצג

סעיף אעריכה


(א) ענבים:    בסמ"ע האריך בכאן והקשה מסי' ש"א ס"ה דסתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור כו' אפילו העומדת ליבצר ולא חילק בין צריכין לקרקע או לא כמו שחילק כאן ובסי' צ"ה וצ"ל דהתם מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע והויין כקרקע לענין שומרין ובסי' צ"ה מיירי נמי לענין שומרין ומה שסיים שם הרי הן כקרקע לכל דבר ל"ד קאמר דהא לענין קנייה ואונאה כתב כאן דה"ל כמטלטלים אלא ר"ל לכל ענין שמירה כגון לענין שבועת שומרים ולענין מ"מ עכ"ל ואין דבריו נכונים כו' אלא הדבר פשוט דמעיקרא לק"מ דברי הרמב"ם אהמחבר אהדדי דקאי בשטת ר"י הלוי וכמש"ל בסי' צ"ה הלכך בסי' ש"א דלשמירה יהבי ניהלייהו אף בא"צ לקרקע הרי הן כקרקע. וכאן ובסי' צ"ה דלאו לשמירה יהבי הרי הן כמטלטלין כשא"צ לקרקע ועוד יש להשיב על שאר דברי הסמ"ע ואין להאריך כיון שכבר העליתי בסי' צ"ה ס"ב דהעיקר כהטור והוא דעת הרב שהביא הי"א ומה שלא הגיה הרב שם כן נרא' דהתם ס"ס צריך לישבע מדרבנן לא ירד הרב לחלק בכך (וכ"כ הט"ז ע"ש) גם מה שהקשה הב"ח ס"ס זה על הטור דכאן משמע דאין לחלק כלל אלא בכל דוכתא דיינינן להו כקרקע ובסי' קט"ו וסי' רנ"ז ושצ"ד פסק דבפירות גמורים דא"צ לקרקע דאין דינן כקרקע ובסי' ש"א גבי שבועות שומרים פסק איפכא דדינן כקרקע וצ"ע ע"כ ולק"מ בזה דהא לא כת' הטור רק דנרא' כמחובר לענין קנייה ואונאה דהא לענין שבועה חשבו לה רבנן כמחובר כו' ובסי' קט"ו לענין בע"ח שאני דלא סמיך דעתיה עליה כיון דיכול הלוקח לתולשן וכן בסי' שצ"ד גבי אכלה פירות גמורים שאני אי מטעם דהשתא תלושים הן אי מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני ובסי' רנ"ז שאני דלא הי' דעת הנותן ע"ז אבל בסי' ש"א לענין שבועה הוא וא"כ קנין ואונאה דמי לשבועה וכן עיקר עיין בתשו' רשד"ם סי' ע"ו עכ"ל הש"ך.


(ב) לקנין:    פירוש ואין קנין אלא בדברים שהמטלטלים נקנין בהן וכמ"ש בסי' קצ"ד וקצ"ח. סמ"ע.