אלשיך על תהלים ג ה

| אלשיך על תהליםפרק ג' • פסוק ה' | >>
א • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ג', ה':

ק֭וֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א
  וַיַּעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קׇדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה׃


"קולי אל ה' כו'". בשום לב שהל"ל שהיה לו לומר יקרא ויחזור אל הקול הנזכר. ועוד, שהקריאה היה לו להקדים ואח"כ יאמר קולי אל ה'.
אך יאמר כי בכל צרותי "קולי אל ה' אקרא כו'". כי טרם אקרא וה' יענה. והוא, כי טרם יקרא המתפלל לשאול צרכיו, משמיע קולו לפניו יתב' בשלש ראשונות, ואח"כ קורא אליו יתב', יציל אותו מצרתו או יתן לו צרכיו. ואשר חביב הוא לפניו ית' טרם יקרא וישאל יענהו בשלש ראשונות, כר' חייא ובניו שאמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא (בבא מציעא פה:). וזהו אצלי אומרו (ישעיהו סה כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה כו'". שהוא טרם יקראו, שאתן להם צרכיהם - ואני אענה. ואיך יהיה זה, הלא הוא "כי עוד הם מדברים" - שעדיין אינם שואלים ודורשים ממני דבר, כי אם עדיין מדברים בלבד מזכירין כחי ומדותי, כענין משיב הרוח ומוריד הגשם, ואני אשמע. והוא ענין ר' חייא ובניו שאמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא, שהיה טרם יקראו בשאלה כי אם עוד הם מדברים ומזכירים בלבד. וזה יהיה מאמר דוד המלך ע"ה עליו השלום: "קולי אל ה'" - טרם אקרא וכבר ויענני.
וז"א זהו אומרו "אקרא" - לשון עתיד, אחר אומרו "קולי אל ה'", אך הוא קולי אל ה', בעוד שהייתי מדבר בשלש ראשונות, טרם אקרא ויענני, מאז היה קולי אל ה'.
ועוד שלישית כי מה ש"ויענני" כשקולי אליו שטרם אקרא ענני היה ע"י מדת הדין, שהיה מסכים בדבר שהוא "מהר קדשו סלה", כי שם השכינה היא מדת אלהים כי מיום נברא העולם היתה שכינה במקום המזבח. ואלו על כל הצלה היו מתנכים זכיותי, לא הי' האלהים שאמרו ש"אין ישועתה" לי "באלהים סלה", עונה אותי טרם אקרא סלה: