אלשיך על תהלים ג ו

<< | אלשיך על תהליםפרק ג' • פסוק ו' | >>
א • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ג', ו':

אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה
  הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃


"אני שכבתי וגו'". אמר, הנה לי עוד הוראת בטחון כי ה' יהיה עמי. כי הלא, מי שהוא בתמהון לבב כמוני בברחי מפני אבשלום, לא יוכל לישן. אך אני "שכבתי" באותו לילה "ואישנה", ולא נדדה שנתי. ועוד, כי הנה "הקיצותי" - לזמר בלילה מזמור זה שאני אומר אשר היתה ההקצה "כי ה' יסמכני". והוא כמאמרי חכמי האמת, כי באמרו מזמור לדוד, הוא כי השכינה מקדמת לעוררו ולהכינו לזמר, ומזמור זה כך הוא שאומר מזמור לדוד ולא לדוד מזמור. בזה יאמר, במה ש"הקיצותי", שהיה ע"י "כי ה' יסמכני". שהקיצני ויעוררני להשפיע בי שפע וסמך וחיזוק.
או התכת התיבות במה ש"הקיצותי", שהיה ע"י התעוררות עליון יראה "כי ה' יסמכני":

או יאמר, הנה לי עוד טענה אל בטחוני לינצל. כי הלא "אני שכבתי וכו'" לומר מצד הנפש (תהלים ג ז): "לא אירא", כי הלא אני שכבתי במות אדם הראשון כי נפש אחת המה. "ואישנה" עד באתי לעולם שהוא יותר מאלפים שנה, ועתה "הקיצותי", בודאי שלא על חנם הביאני ה'. אם לא "כי ה' יסמכני" - להשתלם, ואין ריקה נפשי מזכיות באופן שנפשי לא תדחה. וא"כ גם אם ימיתוני אין פחד מן הנפש כי שלום לה ולא יוכלו להצר רק לגוף: