אלשיך על תהלים ב ז
<< | אלשיך על תהלים • פרק ב' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק
יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה
אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
"אספרה כו'" - הנה אומרו חק הוא גזרה כאמרם ז"ל חוקה חקקתי גזרה גזרתי. ונבא אל הענין, והוא כי אחר אומרו כי הוא יתב' לא רצה להמליכו על כל העולם פן יכלה אותם ולא ישאיר מלכיות למשול על ישראל, הנה יש מקום לומר, ימליך את דוד על כל העולם ולא יכלה את האומות כאשר עשה שלמה?
אך יראה, כי לא היה רצונו שלם עם דוד להמשילו על הכל, לז"א דוד "הנה אספרה אל חק" וגזרה זו אשר גזר ה' בזה. והוא, כי לא מבלתי היותי חשוב בעיניו ית' לא המליכני על כל הגוים, כי הלא ה' אמר אלי "בני אתה" כלומר לא כשאר בני אדם ש(קידושין ל ב): "שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה", כי אם כאלו בני בלבד אתה, כי הלא נפל היית והחייתך כאלו היום ילדתיך. וזהו, "אני היום ילדתיך" ואם נדקדק אומרו אני שהוא מיותר יאמר במה שכתבנו מרז"ל בבמד' רבה כי באומרו ואני הוא השם הגדול ובית דינו שהוי"ו הוא השם ומלת אני הוא בית דינו שהיא השכינה יאמר בזה כי השם הוא השם הגדול אמר אלי: "בני אתה" כאב, ושכינה אומרת אני שהיא שכינה היום ילדתיך כאלו שתי הבחינות הן הם אבי ואמי: