אלשיך על תהלים א ג

<< | אלשיך על תהליםפרק א' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים א', ג':

וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם
  אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ
  וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל
    וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃


ואז "והיה כעץ כו'", והוא כי למה הצדיק דומה, לאילן שהוא נטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה כו'. והוא כי נפש הצדיק נטועה למעלה בקדושה, וידוע כי בקדושה עליונה יש בחינת סוד התורה, ויש בחינת סוד פשטה, ושניהם כשני "פלגי מים". והנה, נפש האיש הזה שתולה על "פלגי מים" אחוזה ונטועה בבחינה הנק' הנקראת תורת ה', היא סודה. ובפלג בחינה הנקראת תורתו, היא פשטה. וימשך מזה אשר פריו יתן בעתו והוא כי כל תלמיד חכם ע"י נטיעת נפשו בשרשי התורה במה שהוא עוסק בה יומם ולילה הוא כמשקה את נפשו להוציא פירות כמשקה אילן ככתוב אצלנו על נצר מטעי כו' והפירות הן מה שמחדש חדושים בתורה כל נפש ונפש לפי המתייחסת אליה כאשר הארכנו בביאור ספר משלי ועל כן אל דעות ה' חילק בכל דור הנשמות הראויות לחדש בכל דור לפי צורך הדור והנה אם הראוי לחדש דבר מה יתרשל מהתורה שהוא כמונע השקאה מהאילן ולא יזכה לחדש עד ישוב יתגלגל ויבא שנית לעולם לדעת רשב"י אז יהיה כנותן פריו שלא בעתו וע"כ אמר כי אם בתורת ה' חפצו נוסף על הקודם מסור מרע יזכה כי פריו יתן בעתו בפעם ראשונה והנה נוסף על החדושים אשר יחדש התלמיד חכם עוד יעשה מסברא גדרים וסייגים משמרת למשמרת התורה והנה לא כל ת"ח זוכה שיהיו גזרותיו קיימים להלכה אמר כי האיש אשר אלה לו גם עלהו הוא גדרים וסייגים שהם משמרת כעלה אל הפרי לא יבול כי אם יהיו דברים בלתי נופלים כי יהיה הלכה כמותו תמיד וא"ת אם בתורה אהגה יומם ולילה מתי אעשה ללחם ביתי לז"א וכל אשר יעשה יצליח כי במעט עסק יצליח וכמאמרם ז"ל ראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי וזה וזה נתקיימו בידם: