אלשיך על תהלים א א

<< | אלשיך על תהליםפרק א' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים א', א':

אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ
  אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים
וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד
  וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃


ראיתי אחרי רואי הערות אשר יפול לב אדם עליהן לבל אשא את שמותם הלא בספרתי כי לא דבר ריק הוא ממוצאי דעת. ואומר, כי הנה שתים הנה סוגי האושר, יש יאושר בסור מרע, ולמעלה הימנו אשר יאושר בעשה טוב. אמנם לא כל הסר מרע יקרא מאושר, אם לא בהשתלש בו תרומה, הפרשה מכל ג' סוגי עבירות, הלא המה: במחשבה משוללת מעשה המתייחסת אל הנפש, וממעשה משולל מחשבה המתייחסת אל החומר, וגם לא בדיבור שהיא אמצעית בין שתיהן, הנה כי זה משולל טומאה מכל חלקיו. ועל זה אמר "אשרי האיש", כלומר, הנה מאושר יאמר לאיש אשר לא יחטא לא בהרהור בלי מעשה הנקרא "עצת רשעים" שמייחסו לחטא, כי גם שאין נצול מהרהור מה, זה לא הלך ונמשך בו לפעול הרהורו, רק בבואו להרהר שב אחור ממנו. וגם לא עמד בדרך חטאים, שהוא שוגג, מעשה בלי הרהור, כאוכל חלב במחשבת שומן. "לא עמד", כי גם שלא יבצר מהאדם לחטא שוגג, לא עמד ונתיצב בדרך ההוא, כי אם נזהר ונשמר מלשנות בו. ובמה שאינו לא מחשבה ולא מעשה כי אם דבור, גם שעמד בין המטפלים לדבר. שיחה בטלה, הנקרא "לצים, לא ישב", שטרם יקבע להתמיד שם, שב, וזהו "לא ישב". הנה הנזהר מלחטוא בהרהור ובמעשה ובדבור, "אשרי האיש" יאמר לו, כי מאושר יהיה.