אלשיך על שמות לד ט
| אלשיך על שמות • פרק ל"ד • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
"ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו." (ט):
למעלה שאל ואמר (לעיל לג טו) אם אין פניך הולכים, והיה הענין שיתלוה אתם שפע אור פניו מאתו יתברך וינהגם. אך עתה בראות שהיה עת רצון, שאל שאלה גדולה מזו, והוא "ילך נא ה' בקרבנו", והוא שישרה ממש שכינתו בתוכם. וזהו "בקרבנו". ונתן טעם ואמר "כי עם קשה עורף הוא". כלומר ולא יבצר ממנו חטא או עון, ואילו ילך המלאך לבד עמהם תבצר הסליחה:
ועוד נרויח שעל ידי כך "וסלחת לעוננו ולחטאתנו", שהוא שלא נסגל עונות וחטאים רק אתה תסלח אחד אחד. וזהו "לעוננו ולחטאתנו", שהוא לשון יחיד שאין בהן יו"ד הרבוי. מה שאין כן בלכתם עם המלאך כי כל אשר יחטאו בעודם עמו יתקבץ יחד עד יום פקידה, כי לא ישא לפשעם ויהיה למקרה האיבוד ח"ו. אך בהקל מעליהם והעביר ראשון ראשון יטהרו מחלאת העבירות ויהיו קדושים לה' על ידי הזכיות ונקותם מהעונות. וזהו אושר גדול בקש עליו שלמה המלך ע"ה באומרו (מלכים א ח נט) לעשות משפט עבדו וכו' דבר יום ביומו. וכן פירשו ז"ל (עבודה זרה ד א) על פסוק (עמוס ג ב) רק אתכם וכו', ועל פסוק (ירמיה מו כח) ויסרתיך למשפט וכו':
ואמר "ונחלתנו". כלומר, כי מזה ימשך יתנחל הקב"ה לעולם מישראל כמו דאמר (זכריה ב טז) ונחל ה' את יהודה, שיהיו תמיד עמו בלתי מתפרדים ממנו, כי יקלו מהעונות והחטאים כאשר כתבנו: