אלשיך על שמות לד יב

<< אלשיך על שמות • פרק לד >>
א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 


"שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי. השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך." (יא - יב):

(יא) אמר אל העם, הלא אמרתי למשה נגד כל עמך אעשה נפלאות כו'. הנה באתי להשכילך כוונתי באומרי נגד כל עמך. שהוא לומר לו כי לא יהי לך כן רק בהיות עמו של משה. כי מה שאמרתי הוא אך בזאת שתשמור לך להנאתך "את אשר אנכי מצוך היום", שהוא "פן תכרות ברית ליושב הארץ" כו'. וקודם שיאמר הצווי, הקדים ואמר "הנני גורש" כו', לומר אל ישיאך לבך כי טוב לכרות להם ברית פן יגברו עליך, או גם כי תכבשם לא יבצר מלמות קצת מעם בני ישראל במלחמה. על כן אמר "הנני גורש מפניך את הכנעני" כו', כי עם כבוש תכבוש:

ואומרו "הנני גורש מפניך", יהיה הענין מאמרנו על פסוק (בראשית ט ב) ומוראכם וחתכם תהיה כו'. כי איך ארי אוכל אדם, אך הוא אשר לו צלם אלהים בפניו אור פניו יפיל מורא על חית השדה, אך אשר אין צלמו בו בעונו כבהמה נדמה לעיני החיה ותמיתהו. נמצא כי פני הצדיק הם המבעיתים את חיות השדה. ובזה יאמר עתה שאתם צדיקים, שעל כן אני מייחס את כלכם לאחד ומדבר בכם בלשון יחיד, כי צלם אלהים על פניכם, "הנני גורש" מפניך מהפנים שלך שצלם אלהים בם "את הכנעני" כו', שהמה בהמה המה לפניך ויראו ויתגרשו מפניך שתפול חתת פניך עליהם:

(יב) "אך בזאת שתשמר לך פן תכרות" כו', כי אז תשוה למו גם אתה. ואומרו לך שהוא להנאתך, הנני מפרש שהוא פן יהיה למוקש. וגם שלא תחטא במעשה על ידם, לא יבצר מהיות לך מוקש בקרבך, שהוא להרהר בלבך: