אלשיך על שיר השירים ה א

<< אלשיך על שיר השירים • פרק ה >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 


"באתי לגני" וכו'. מסיים אמריו הוא יתברך אלינו המשתוקקים תשועתו ונשיקות פיהו כימי צאתנו מארץ מצרים ואומר, הנה במעמד הר סיני ההוא שדברתי עד כה, ראה נא שלימותם אשר מצאתי אז, כי הלא "באתי לגני" ומצאתי "אחותי כלה" שהיתה משוללת זוהמת נחש (שבת קמו א) שעל כן תתייחס לאחותי. ומצאתיה "כלה" מקושטת מצות, שטרם יום המתן תורה אמרה נעשה ונשמע שנתעטרה מאה ועשרים רבוא עטרות כמאמר רבי סימאי בגמרא (שבת פח א), שנים בראש כל אחד מישראל אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע:

וכל כך גדלה תשוקתם ודבקותם בי, כי "אריתי מורי עם בשמי". והוא, כי הנה נשארו פגרים מתים, כי דבקו נפשותם בקונם כמדובר למעלה. ולא בלבד הנשמות העליונות או הרוח גם הוא, כי אם גם הנפש, וזהו "אריתי מורי" הוא הנפש, כמבואר למעלה (ד יד) על מר ואהלות עם כל ראשי בשמים, "עם בשמי" המיוחד הם הנשמות. ואמר שאת הכל ליקט הוא יתברך אצלו, מנפש ועד נשמה, וזהו "מורי עם בשמי" שבכללם הוא הרוח שבנתים. וגם"אכלתי יערי", היא דבקות הפנימי וטוב הכונה, "עם דבשי" הנוטף משפתותם, כנופת שנוטף דבש מתוך השעוה בעלת הדבקות, כמפורש על נופת תטופנה וכו', הם כחות הקדושה שנעשו מהכונה ומהדבור:

הנה כל הטובה הזאת היה לדור ההוא, אמנם אחרי כן בעגל ובדורות שאחרי כן כעסוני, ועל כן לבלתי כלות הכל מה עשיתי, "שתיתי" אספתי ושאבתי למעלה "ייני" הוא הדין והרוגז, אך "עם חלבי", שגם הלבניות והחסד שתיתי ושאבתי למעלה. באופן שנשארתם עתה בדורות האחרונים משוללי כליה ומשוללי טוב. לכן אומר, כי איני וותרן רק מאריך, ואשר תהיו צדיקים" אכלו רעים" מאשר אכלתי יערי עם דבשי תהנו אתם גם אתם. אך אשר אינכם רעים רק"דודים", שהחבה בלב אך לא רעים בפועל, "שתו" מהיין והדין אשר שתיתי ושאבתי למעלה, "ושכרו" בתרדמת אורך שינת הגלות וייסורי הצרות, ואל תתלוננו, עד תשובו ותהיו אחי ורעי, אז אדברה נא שלום בך: