אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב יב
<< | אלון בכות על איכה • פרק ב' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃
לאמתם יאמרו איה דגן ויין. יש להבין מה זה ששאלו ליין בהשתפך נפשם. רק דאי' מעשה בחסיד אחד שנמסר לסרדיוט לידון והעלוהו לגרדום לדונו במיתה. וביקש שיתנו לו בשר שמן ויין ישן להתעדן עצמו. ושאלוהו על זה מה זה שמתעדן עצמו הלא לשעה חדא תהפך שמחתו לתוגה. והשיב חדא דאין אדם רשאי לחבול בעצמו ועוד שמקבל הדין עליו בשמחה דכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה וזהו הענין כאן לאמותם יאמרו איה דגן ויין בעת אשר השתפך נפשם אל חיק אמותם והיינו שקבלו עליהם בשמחה וק"ל: