פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

מ"ג איכה ב יב

מקראות גדולות איכה


מקרא

כתיב: לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם

מנוקד: לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם.

עם טעמים: לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃

תרגום (כל הפרק)

לאמהון אמרין רוביא דישראל אן עיבור וחמר כד הוו צחיין כקטל דחרבא מן צחותא בפתאות קריתא כד יתשד נפשהון מן כפנא לגו עטיף אמהון.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שי"ן בהשתפך קודם תי"ו התפעל כמו וישתמר (מיכה ו טז).

<< · מ"ג איכה · ב · יב · >>