כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה
לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תשאף הלילה" - כלומר ואין לך לבחור בייסורים אחרים אל תשאף ותתאוה הלילה שבא לאמרפל למצרים ולסנחריב לסלק עמים מן העולם כשהם תחתם במקומם בשלוה כי הם אבדו בעולם הזה ובעולם הבא
"
לעלות" - כמו אל תעלני בחצי ימי (
תהלים קב) כעלות גדיש בעתו
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תשאף" - ענין תאוה וחשק כמו כעבד ישאף צל (לעיל ז)
"לעלות" - ענין סלוק כמו כעלות גדיש בעתו (לעיל ה)
מצודת דוד
"
אל תשאף" - אל תתאוה צרה חשוכה כלילה אשר באה על העכו"ם להסתלק מן העולם במקומם אשר ישבו בהן והם דור המבול וסדום וחברותיה שבעטו במקום מרוב טובה ונאבדו במקומם ור"ל אל תתאוה לשבת בשלוה בהתמד מבלי שבט אלוה כי פן תאבד כמו העכו"ם האלה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תשאף הלילה", שאז בעת ההיא לא שאפת והתאוית שיבא הלילה "
לעלות עמים תחתם", ר"ל שאז בעת הטובה לא רצית שיסופו עמים רבים ממקומם בלילה אחד ע"י רעש הארץ על ידי רשעתם, כמ"ש ירוע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם, שאמר זה על מה שרצה איוב בעת צרתו שישמיד ה' כל הרשעים בפעם אחד ויסופו עמים רבים במקומם בכליון חרוץ, כמו שטען בסי' כ"ד, שכ"ז דבר בעת צר לו אבל בימי השלוה לא שאף ולא התאוה לזה, וא"כ וכי יערך ה' את שועך בעת ההיא שהיית לא בצר, שאז היית שוע:
ביאור המילות
"
תשאף". מענין הבטה וצפוי, לעלות, שיסתלקו עמים מן העולם, כמו כעלות גדיש בעתו:
