איוב ט
קיצור דרך: t2709
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
ט א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
ב אׇ֭מְנָם יָדַ֣עְתִּי כִי־כֵ֑ן
וּמַה־יִּצְדַּ֖ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵֽל׃
ג אִם־יַ֭חְפֹּץ לָרִ֣יב עִמּ֑וֹ
לֹֽא־יַ֝עֲנֶ֗נּוּ אַחַ֥ת מִנִּי־אָֽלֶף׃
ד חֲכַ֣ם לֵ֭בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ
מִֽי־הִקְשָׁ֥ה אֵ֝לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם׃
ה הַמַּעְתִּ֣יק הָ֭רִים וְלֹ֣א יָדָ֑עוּ
אֲשֶׁ֖ר הֲפָכָ֣ם בְּאַפּֽוֹ׃
ו הַמַּרְגִּ֣יז אֶ֭רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ
וְ֝עַמּוּדֶ֗יהָ יִתְפַּלָּצֽוּן׃
ז הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח
וּבְעַ֖ד כּוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם׃
ח נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ
וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃
ט עֹֽשֶׂה־עָ֭שׁ כְּסִ֥יל וְכִימָ֗ה
וְחַדְרֵ֥י תֵמָֽן׃
י עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת עַד־אֵ֣ין חֵ֑קֶר
וְ֝נִפְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
יא הֵ֤ן יַעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה
וְ֝יַחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃
יב הֵ֣ן יַ֭חְתֹּף מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ
מִי־יֹאמַ֥ר אֵ֝לָ֗יו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃
יג אֱ֭לוֹהַּ לֹא־יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ
תַּחְתָּ֥ו שָׁ֝חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב׃
יד אַ֭ף כִּֽי־אָנֹכִ֣י אֶעֱנֶ֑נּוּ
אֶבְחֲרָ֖ה דְבָרַ֣י עִמּֽוֹ׃
טו אֲשֶׁ֣ר אִם־צָ֭דַקְתִּי לֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה
לִ֝מְשֹׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן׃
טז אִם־קָרָ֥אתִי וַֽיַּעֲנֵ֑נִי
לֹֽא־אַ֝אֲמִ֗ין כִּֽי־יַאֲזִ֥ין קוֹלִֽי׃
יז אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָ֥ה יְשׁוּפֵ֑נִי
וְהִרְבָּ֖ה פְצָעַ֣י חִנָּֽם׃
יח לֹֽא־יִ֭תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י
כִּ֥י יַ֝שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים׃
יט אִם־לְכֹ֣חַ אַמִּ֣יץ הִנֵּ֑ה
וְאִם־לְ֝מִשְׁפָּ֗ט מִ֣י יוֹעִידֵֽנִי׃
כ אִם־אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי
תׇּֽם־אָ֗֝נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃
כא תׇּֽם־אָ֭נִי לֹֽא־אֵדַ֥ע נַפְשִׁ֗י
אֶמְאַ֥ס חַיָּֽי׃
כב אַחַ֗ת הִ֥֫יא
עַל־כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי
תָּ֥ם וְ֝רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה׃
כג אִם־שׁ֭וֹט יָמִ֣ית פִּתְאֹ֑ם
לְמַסַּ֖ת נְקִיִּ֣ם יִלְעָֽג׃
כד אֶ֤רֶץ ׀ נִתְּנָ֬ה בְֽיַד־רָשָׁ֗ע
פְּנֵֽי־שֹׁפְטֶ֥יהָ יְכַסֶּ֑ה
אִם־לֹ֖א אֵפ֣וֹא מִי־הֽוּא׃
כה וְיָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־רָ֑ץ
בָּ֝רְח֗וּ לֹא־רָא֥וּ טוֹבָֽה׃
כו חָ֭לְפוּ עִם־אֳנִיּ֣וֹת אֵבֶ֑ה
כְּ֝נֶ֗שֶׁר יָט֥וּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃
כז אִם־אׇ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י
אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה׃
כח יָגֹ֥רְתִּי כׇל־עַצְּבֹתָ֑י
יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי׃
כט אָנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע
לָמָּה־זֶּ֗֝ה הֶ֣בֶל אִיגָֽע׃
ל אִם־הִתְרָחַ֥צְתִּי במו בְמֵי־שָׁ֑לֶג
וַ֝הֲזִכּ֗וֹתִי בְּבֹ֣ר כַּפָּֽי׃
לא אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי
וְ֝תִעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃
לב כִּֽי־לֹא־אִ֣ישׁ כָּמ֣וֹנִי אֶעֱנֶ֑נּוּ
נָב֥וֹא יַ֝חְדָּ֗ו בַּמִּשְׁפָּֽט׃
לג לֹ֣א יֵשׁ־בֵּינֵ֣ינוּ מוֹכִ֑יחַ
יָשֵׁ֖ת יָד֣וֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃
לד יָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י שִׁבְט֑וֹ
וְ֝אֵמָת֗וֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃
לה אֲֽ֭דַבְּרָה וְלֹ֣א אִירָאֶ֑נּוּ
כִּ֥י לֹא־כֵ֥ן אָ֝נֹכִ֗י עִמָּדִֽי׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען איוב ויאמר ב אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל ג אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף ד חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם ה המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו ו המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון ז האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם ח נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים ט עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן י עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר יא הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו יב הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה יג אלוה לא ישיב אפו תחתו [תחתיו] שחחו עזרי רהב יד אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו טו אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן טז אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי יז אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם יח לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים יט אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני כ אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני כא תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי כב אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה כג אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג כד ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא כה וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה כו חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל כז אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה כח יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני כט אנכי ארשע למה זה הבל איגע ל אם התרחצתי במו [במי] שלג והזכותי בבר כפי לא אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי לב כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט לג לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו לד יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני לה אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. ב אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל. ג אִם יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹא יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי אָלֶף. ד חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם. ה הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ. ו הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן. ז הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם. ח נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם. ט עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. י עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. יא הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ. יב הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי יֹאמַר אֵלָיו מַה תַּעֲשֶׂה. יג אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו [תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב. יד אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ. טו אֲשֶׁר אִם צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן. טז אִם קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי לֹא אַאֲמִין כִּי יַאֲזִין קוֹלִי. יז אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם. יח לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים. יט אִם לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי. כ אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי. כא תָּם אָנִי לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּי. כב אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. כג אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג. כד אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם לֹא אֵפוֹא מִי הוּא. כה וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ בָּרְחוּ לֹא רָאוּ טוֹבָה. כו חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל. כז אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה. כח יָגֹרְתִּי כָל עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי. כט אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע. ל אִם הִתְרָחַצְתִּי במו [בְמֵי] שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי. לא אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי. לב כִּי לֹא אִישׁ כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּט. לג לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ. לד יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי. לה אַדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.
(א) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר.
(ב) אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל.
(ג) אִם יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹא יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי אָלֶף.
(ד) חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם.
(ה) הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ.
(ו) הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן.
(ז) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם.
(ח) נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.
(ט) עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן.
(י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.
(יא) הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ.
(יב) הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי יֹאמַר אֵלָיו מַה תַּעֲשֶׂה.
(יג) אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו [תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב.
(יד) אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ.
(טו) אֲשֶׁר אִם צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן.
(טז) אִם קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי לֹא אַאֲמִין כִּי יַאֲזִין קוֹלִי.
(יז) אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם.
(יח) לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים.
(יט) אִם לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי.
(כ) אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי.
(כא) תָּם אָנִי לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּי.
(כב) אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה.
(כג) אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג.
(כד) אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם לֹא אֵפוֹא מִי הוּא.
(כה) וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ בָּרְחוּ לֹא רָאוּ טוֹבָה.
(כו) חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל.
(כז) אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה.
(כח) יָגֹרְתִּי כָל עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי.
(כט) אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע.
(ל) אִם הִתְרָחַצְתִּי במו [בְמֵי] שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי.
(לא) אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי.
(לב) כִּי לֹא אִישׁ כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּט.
(לג) לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ.
(לד) יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי.
(לה) אַדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: ב אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן נכונים דבריך (כגון "הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט, וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק?" - לעיל ח, ג), וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל. ג אִם יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ, לֹא יַעֲנֶנּוּ אַחַת לא יוכל האדם לענות לה' אפילו על טענה אחת מִנִּי אָלֶף. ד חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ, מִי הִקְשָׁה העז להקשות קושיות אֵלָיו וַיִּשְׁלָם ויצא בשלום. ה הַמַּעְתִּיק המסלק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ במהירות כזאת גבוהה שבני האדם לא שמים לב, אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ. ו הַמַּרְגִּיז מרעיד ומזיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן יזדעזעו. ז הָאֹמֵר לַחֶרֶס לשמש וְלֹא יִזְרָח, וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם ישים מחסום. ח נֹטֶה פורס כאוהל שָׁמַיִם לְבַדּוֹ, וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם על השכבה העליונה של האוקינוסים. ט עֹשֶׂה עָשׁ כנראה קבוצת הכוכבים המכונה כיום הדובה הגדולה כְּסִיל אוריון וְכִימָה הפליאדות וְחַדְרֵי תֵמָן קבוצת כוכבים כלשהי (כנראה בדרום, ולעיתים נחבאת כביכול בתוך חדר). י עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. יא הֵן יַעֲבֹר עָלַי לפני וְלֹא אֶרְאֶה, וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ לא אשים לב אליו (כי ה' יכול להפוך לבלתי נראה). יב הֵן יַחְתֹּף יחטוף דבר כלשהו לאדם - מִי יְשִׁיבֶנּוּ? מִי יֹאמַר אֵלָיו "מַה תַּעֲשֶׂה"? יג אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ לא מבטל את כעסו, (תחתו) תַּחְתָּיו שָׁחֲחוּ נכנעו עֹזְרֵי רָהַב שר הים או השר של מצרים. יד אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אצליח לענות לו דברים שיגרמו לו לרחם עלי, אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ שאגיד אותם לפניו. טו אֲשֶׁר אִם אף על פי ש- צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לא אוכל להגיד שאני צדיק, לִמְשֹׁפְטִי לשופטי אֶתְחַנָּן בגלל שאני לא יכול לטעון כלפי ה' שאני צדיק תמים אלא רק להתחנן אליו. טז אִם קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי, לֹא אַאֲמִין כִּי יַאֲזִין קוֹלִי אך אני לא מאמין שהוא ישמע לתחנוני (אלא יכה אותי - ר' בפסוק הבא). יז אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה ברוח סערה יְשׁוּפֵנִי יכני, וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם ללא סיבה. יח לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי להחזיר את רוחי, לנשום, כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים דברים מרים (על משקל מַמְתקים, דברים מתוקים). יט אִם לְכֹחַ אַמִּיץ אם נרצה להכריע אם אני צודק או ה' על ידי שנבדוק מי יותר חזק - הִנֵּה ראו אותי והווכחו שאני יותר חלש, וְאִם לְמִשְׁפָּט - מִי יוֹעִידֵנִי מי יקבע לי מועד למשפט (בו אוכל לטעון את טענותי). כ אִם אֶצְדָּק - פִּי יַרְשִׁיעֵנִי מרוב פחד אגיד דברים שיפלילו אותי, תָּם אָנִי גם אם אני תם וַיַּעְקְשֵׁנִי יציגני כרשע. כא תָּם אָנִי! לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אינני חס על נפשי! אֶמְאַס חַיָּי!
| "חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה" (כו) - סירת גומא |
כב אַחַת הִיא ידיעה ברורה לי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי: תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. כג אִם שׁוֹט שטפון יָמִית פִּתְאֹם יהרוג לפתע הרבה אנשים, לְמַסַּת נְקִיִּם לחיסולם של הצדיקים יִלְעָג יזלזל מי ששלח את השטפון (ה'). כד אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע לשילטונו של אדם רשע - פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה הרשע יסתיר את עיניהם של השופטים כך שלא יראו את מעשיו, אִם לֹא אֵפוֹא אם לא כפי שאמרתי שה' הורג במכות טבע (כגון שטפון) צדיקים ורשעים כאחד מִי הוּא? כה וְיָמַי קַלּוּ היו קלים לרוץ (ולהגמר במותי) מִנִּי רָץ יותר מאשר שליח, בָּרְחוּ ימי ברחו ממני, לֹא רָאוּ טוֹבָה. כו חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה אוניות העשויות מגומא (המפליגות מהר), כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ יטוס עֲלֵי אֹכֶל. כז אִם אָמְרִי אם אומר, ארצה אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי לנסות לשכוח את צערי, אֶעֶזְבָה פָנַי את כעסי וְאַבְלִיגָה ואתגבר. כח יָגֹרְתִּי ...אינני מצליח לשכוח את צערי וכעסי, כי נופל עלי פחד כָל עַצְּבֹתָי מכל מכותי, יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי תפטור אותי בלי עונש. כט אָנֹכִי אֶרְשָׁע הרי בכל מקרה ה' מחשיב אותי כרשע - לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע לשוא אתאמץ להצטדק. ל אִם הִתְרָחַצְתִּי (במו) בְמֵי שָׁלֶג, וַהֲזִכּוֹתִי והייתי זך, טהור בְּבֹר כַּפָּי בכפות ידי הנקיות. לא אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי לא יעזור לי נקיוני כי אז ה' יטביל אותי בבור המות (במקום במקוה טהרה), וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי בגדי יגעלו מגופי המלוכלך. לב כִּי לֹא אִישׁ ה' איננו איש כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ עם איש רגיל הייתי יכול להתווכח, אך עם ה' - לא אוכל לענות לטענותיו, נָבוֹא יַחְדָּו לא נוכל לבוא כשוים בַּמִּשְׁפָּט. לג לֹא יֵשׁ אין בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ מישהו שיראה לה' ולי את חובותינו וזכויותינו, יָשֵׁת יָדוֹ מוכיח שישים את ידו, ישווה עַל שְׁנֵינוּ. לד יָסֵר ואין מוכיח שיסיר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ ממני את המקל שבו ה' מיסר אותי, וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי. לה אַדַבְּרָה ולמרות שאין "מוכיח" כזה, אני מעז לדבר ללא מורא וְלֹא אִירָאֶנּוּ, כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי שהרי אני לא כזה (פחדן) עִמָּדִי עם עצמי, בטבעי (וכפי שממשיך להסביר בפרק הבא, איוב איננו מפחד ממוות שהרי ממילא מאסה נפשו בחייו).
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: