אבן עזרא על קהלת א טו
<< | אבן עזרא על קהלת • פרק א' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃
"מעוות" - פעול, כמו מדובר; והם שני שרשים, והענין אחד: שלם ושאיננו שלם.
ומלת "לתקון" - פועל עומד, והעניין על דרך הפירוש הראשון על שני הפסוקים שהם לפני זה: אחר שראה שהכל הבל, לא יוכל ההבל לשוב כמו עומד, כי המעוות לא יוכל להיותו נתקן כי תולדתו מעוות; ובעל החסרון אין בו יכולת להמנות עם השלימים, וזה הפירוש ב"חסרון" = "בעל החסרון"; או יהיה שם התאר, כמו "ראשון" ו"אחרון"; או ישוב על "מעוות", ויהיה מעוות לבדו בתולדתו, ומעוות חסרון מחסרונו. ועל הפירוש השני, שנולד במערכה חסירה, אין בו כח להשלים נפשו.
והנה, נמצא המתעסק לחקור עיקר התולדות ממלאכת השמים מתעסק בתוהו, וזה נכון ברוב מבני אדם וברוב ממעשיהם: