אבן עזרא על קהלת א יג

"ונתתי" - ייתכן היות ענין זה הפסוק דבק עם הבא אחריו, והוא שחקר בחכמה, וכן ענין "לתור", כמו (במדבר יג כה): "מִתּוּר הָאָרֶץ", לראות דברי חפץ ועיקרי כל המעשים, אף על פי ש"הוא עניין רע", בעבור שיתעסק האדם בדבר שלא יועיל.

ופירוש "לענות בו" מ"עניין", ויש אומרים שהוא מלשון "עינוי", ויאמר כי כמוהו "אני עניתי מאד", "וענה גאון ישראל". ויותר נכון הוא היות "וענה" מן "לא תענה ברעך", וגם "עניתי" כמו "ויען איוב", ויורה עליו הבא אחריו "אני אמרתי בחפזי", וכן "ישמע אל ויענם" - יענה בם, או ישיב תשובה להם.

וכאשר התעסק לראות שרשי המעשים, מצא שהם "הבל ורעות רוח".

ויהיה פירוש "תחת השמים" כמו תחת השמש, ויתכן שרמז במלת תחת השמים, כמו תחת השמש, לגלגל העליון, ששם כל צבא השמים וחכמת סוד המזלות על שמנה וארבעים צורות הגלגל. ואחר שהסתכל בדרך החכמה לדעת עיקר כל המעשים, שהם נולדים מכח השמים, וראה שהוא עניין רע וקשה בעבור קוצר דעת בני אדם לספור המולידים ואף כל נולדים, ואין מספר לגדודי שמים, ולא יכלו הקדמונים להכיר כי אם אלף ושנים ועשרים. ויורה על זה שאמר "תחת השמים", עת לכל זמן, וכן השני שהוא בפסוק "תרתי בלבי":