ביאור:שמואל א טז ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פחדיו של שמואל
עריכה(שמואל א טז ב): "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל 'אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי?'..."
פחד הוא רגש טבעי שה' נטע בנו על-מנת להניע אותנו לפעולה. כך ניתן ללמוד, בין השאר, מדבריו של שמואל הנביא, לאחר שה' ציווה אותו ללכת לבית לחם ולמשוח את דוד למלך במקום שאול.
לכאורה, מבחינה שכלית-טהורה, שמואל לא היה צריך לחשוש כלל, שהרי ה' ציווה אותו ללכת לבית לחם, וה' בוודאי יכול להציל אותו מיד שאול.
ובכל זאת, שמואל הרגיש פחד מפני שאול, שעלול לראות במעשה שלו מרד במלכות ולהוציא אותו להורג. שמואל ראה בפחד הזה סימן מה' - סימן שהוא צריך להיזהר. כדי להיות בטוח במשמעות הסימן, הוא פנה אל ה' ושאל אותו "איך אלך, ושמע שאול והרגני?" - איך בדיוק אתה רוצה שאלך לבית-לחם, והרי אם אלך באופן טבעי, שאול עלול לשמוע על כך ולהרוג אותי?
ה' אישר את מחשבתו של שמואל - הפחד מפני שאול אכן היה סימן ששמואל צריך לפעול בזהירות - לא למשוח את דוד בגלוי אלא לעשות זאת בסתר, במסגרת זבח לה':
(שמואל א טז ב): "...וַיֹּאמֶר ה': 'עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ, וְאָמַרְתָּ 'לִזְבֹּחַ לה' בָּאֵתִי'. וְקָרָאֵתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח, וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וּמָשַׁחְתָּ לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ'."
מדוע ה' רצה ששמואל ימשח את דוד בסתר? - ייתכן שהוא התחשב ברגשותיו של שאול, לא רצה לפגוע בו יתר על המידה, ולא רצה לגרום לסכסוכים ומריבות מיותרות.
תשובתו של ה' באה ללמדנו שני עקרונות:
- זהירות - גם כשאדם פועל בשליחות ה', הוא מחוייב לפעול בזהירות על-פי דרך הטבע, ולא לסמוך על ניסים. גם חוקי הטבע הם חוקים שה' קבע, והאדם צריך לכבד אותם ולפעול במסגרתם, ולא להתנהג ברשלנות ולצפות שה' יעשה לו נס ויציל אותו: " "והאמר ר' אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקים'!... מקום דקבוע היזקא שאני, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני" ." (תלמוד בבלי - חולין קמב., יומא יא., פסחים ח:, קידושין לט:; ראו גם שלוחי מצוה אינם ניזוקים ) .
- שלום - כשאדם נאלץ לעשות מעשה שיפגע בזולת, עליו להשתדל לעשות זאת בצורה שתגרום לו כמה שפחות צער, כדי לצמצם כמה שיותר את המריבות והסכסוכים. ואכן, חז"ל למדו מהפסוק שלנו שמצוה לשנות מפני השלום (רבי נתן, תלמוד בבלי, יבמות סה: ; ראו גם שקרים לבנים בתנ"ך ) .
שמואל לעומת יעקב
עריכהגם יעקב אבינו התמודד עם פחדים, וכפי שהסברנו (במאמר פחדיו של יעקב ), הוא התמודד עמם בשלוש דרכים: הכנה טבעית למלחמה, תפילה אל ה', ותיקון החטאים שגרמו לסכנה. במעשיו של שמואל, על-פי הנחיית ה', ניתן לראות שלוש דרכים אלו:
- הכנה טבעית - ה' מנחה את שמואל לפעול בסתר.
- תפילה - שמואל פונה אל ה' מייד כשמתעורר בו הפחד, מביע את הפחד "ושמע שאול והרגני", ומבקש ממנו הדרכה "איך אלך?".
- חטאים עדיין לא היו לשמואל, אך אילו היה מושח את דוד בגלוי, היה בכך חטא של פגיעה בכבוד המלכות ופגיעה ברגשותיו של שאול, וכדי להימנע מכך, הנחה אותו ה' שימשח את דוד בסתר. ייתכן שגם הזבח ששמואל זבח בבית לחם בא לתקן קלקול מסויים שנבע מדבריו של שמואל בפרק הקודם: (שמואל א טו כב): "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל 'הַחֵפֶץ לה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?! הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים!'". מובן ששמיעה בקול ה' חשובה יותר מזבח, אבל הפסוק הזה כשלעצמו היה עלול לגרום לעם לחשוב שה' אינו רוצה קרבנות בכלל, וכדי לתקן טעות זו נאמר לשמואל לזבוח זבח בבית לחם, כדי להבהיר שהזבח רצוי לה' כאשר הוא משתלב עם שמיעה בקול ה'.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פחדיו של שמואל
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-16-02