הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאס = לא בחר או ביטל את בחירתו

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: מאס

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: מאס

בלשון ימינו אנחנו אומרים ש" נמאס לנו" ממשהו, רק אחרי שאנחנו סובלים ממנו במשך זמן רב, עד שאנחנו עייפים ממנו, כמו במשפט "נמאס לי לשבת כאן ולחכות!".

אולם בלשון התנ"ך, הפועל מאס אינו קשור דווקא לזמן (לכך מתאים הפועל קץ ) - אדם יכול למאוס בדבר שבכלל לא היה לו, כמו למשל בפסוקים:

(במדבר יד לא): "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה", (תהלים קו כד): "וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו" - בני ישראל מאסו בארץ עוד לפני שבכלל נכנסו אליה; הם בחרו שלא להיכנס אליה.
(שמואל א טז ז): "ויאמר ה' אל שמואל 'אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו ; כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב'"- ה' מאס את אליאב למרות שבכלל לא בחר בו למלוכה.
(ישעיהו לג טו): "הלך צדקות ודבר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע" - הצדיק בוודאי מואס בבצע ומעשקות גם אם הוא נתקל בהם בפעם הראשונה.
(תהלים טו ד): "נבזה בעיניו נמאס , ואת יראי ה' יכבד; נשבע להרע ולא ימר": הצדיק מואס בנבזים גם אם הוא נתקל בהם בפעם הראשונה.

נראה שהפועל מאס הוא פשוט ניגודו של הפועל "בחר" - כשאומרים שמישהו "מואס" במשהו, מתכוונים שהוא לא בוחר בו ולא רוצה בו, כמו שניתן ללמוד מהפסוקים:

(ישעיהו ז טז): "כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב, תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה"
(ישעיהו מא ט): "אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך"
(ירמיהו לג כד): "הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר 'שתי המשפחות אשר בחר ה' בהם - וימאסם ', ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם... גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים"
(תהלים עח סז): "וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר"

פסוקים נוספים שמתאימים לפירוש זה:

(תהלים קיח כב): "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה"- אבן שהבונים לא בחרו בה, הגיעה בסופו של דבר לראש הבניין.
(איוב ל א): "ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים, אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני"- איוב מתלונן על כך שאנשים צעירים לועגים לו, אנשים שאבותיהם היו כל-כך לא מכובדים עד שהוא לא בחר בהם אפילו לתפקיד שמירה על כלבי צאנו.
(ירמיהו ו ל): "כסף נמאס קראו להם, כי מאס ה' בהם"- הביטוי "כסף נמאס" הוא כנראה ניגודו של הביטוי משלי ח יט, משלי י כ "כסף נבחר".

השינוי במשמעות נבע, כנראה, מפסוקים שבהם משנים את הבחירה, למשל:

(ישעיהו לא ז): "כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא": מחדשי הלשון כנראה הבינו, שבני-ישראל יפסיקו לעבוד אלילים כי הם יתעייפו ויהיו שבעים מרוב עבודת אלילים (עד שהם יגידו "נמאס לנו לעבוד אלילים"); אולם כפי שהסברנו למעלה, המשמעות היא שבני-ישראל פשוט לא יבחרו יותר לעבוד אלילים, לאחר שה' יציל אותם באורח פלא מידי סנחריב.

באותו אופן ניתן לפרש את שאר הפסוקים מסוג זה:

פסוקים שבהם בני-ישראל מואסים את ה' או את תורתו: ויקרא כו טו-: " "ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי..." "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם" ", (במדבר יא כ): "עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא; יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים", (שמואל א ח ז): "ויאמר ה' אל שמואל 'שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם'", (שמואל א י יט): "ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם, ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו; ועתה התיצבו לפני ה' לשבטיכם ולאלפיכם", (מלכים ב יז טו): "וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם, וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה ידוד אתם לבלתי עשות כהם", (ישעיהו ה כד): "לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו", (עמוס ב ד): "כה אמר ה': על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו: על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם", (ירמיהו ח ט): "הבישו חכמים חתו וילכדו; הנה בדבר ה' מאסו וחכמת מה להם", (ירמיהו ו יט): "שמעי הארץ! הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם, כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה", (יחזקאל ה ו): "ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם", יחזקאל כ יג-: " "וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם..." "יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך..." "יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם" "
פסוקים שבהם ה' מואס/לא מואס אדם או עם: (ויקרא כו מד): "ואף גם זאת, בהיותם בארץ איביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלהיהם", שמואל א טו כג: " "כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר; יען מאסת את דבר ה', וימאסך ממלך..." "ויאמר שמואל אל שאול 'לא אשוב עמך, כי מאסתה את דבר ה', וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל'" ", (שמואל א טז א): "ויאמר ה' אל שמואל 'עד מתי אתה מתאבל אל שאול, ואני מאסתיו ממלך על ישראל?! מלא קרנך שמן, ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי, כי ראיתי בבניו לי מלך'", (מלכים ב יז כ): "וימאס ה' בכל זרע ישראל, ויענם, ויתנם ביד שסים, עד אשר השליכם מפניו", (מלכים ב כג כז): "ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל, ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם", (הושע ד ו): "נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני", (הושע ט יז): "ימאסם אלהי כי לא שמעו לו, ויהיו נדדים בגוים", (עמוס ה כא): "שנאתי מאסתי חגיכם, ולא אריח בעצרתיכם", (ירמיהו ז כט): "גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה, כי מאס ה' ויטש את דור עברתו", (ירמיהו יד יט): "המאס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך? מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא? קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה?", (ירמיהו לא לו): "כה אמר ה': אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה'", (איכה ה כב): "כי אם מאס מאסתנו , קצפת עלינו עד מאד", (ישעיהו נד ו): "כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה', ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך", (תהלים עח נט): "שמע אלהים ויתעבר, וימאס מאד בישראל", (תהלים פט לט): "ואתה זנחת ותמאס , התעברת עם משיחך", (איוב ח כ): "הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים"
פסוקים שבהם אדם מואס אדם או דבר: (ירמיהו ד ל): "ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך? לשוא תתיפי, מאסו בך עגבים נפשך יבקשו", (ישעיהו ח ו): "יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט, ומשוש את רצין ובן רמליהו", (ישעיהו לא ז): "כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא", (תהלים לו ה): "און יחשב על משכבו, יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס", (איוב יט יח): "גם עוילים מאסו בי, אקומה וידברו בי", (איוב ט כא): "תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי"
(איוב ה יז): "הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס", (משלי ג יא): "מוסר ה' בני אל תמאס , ואל תקץ בתוכחתו"- האדם מטבעו אינו אוהב ייסורים ואינו בוחר בהם, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ימאס את הייסורים שה' מייסרו בהם ( פירוט ).

פסוקים לא ברורים

(שופטים ט לח): "ויאמר אליו זבל 'איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו? הלא זה העם אשר מאסתה בו, צא נא עתה והלחם בו!'"
(ישעיהו ל יב): "לכן כה אמר קדוש ישראל 'יען מאסכם בדבר הזה, ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו'"
(ישעיהו לג ח): "נשמו מסלות, שבת עבר ארח, הפר ברית, מאס ערים, לא חשב אנוש"
(ירמיהו ב לז): "גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך, כי מאס ה' במבטחיך ולא תצליחי להם"
יחזקאל כא טו: " "למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ..." "כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם ד' ה'" "
(איוב ז ה): "לבש בשרי רמה וגיש עפר, עורי רגע וימאס"
(איוב ז טז): "מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי"
(איוב י ג): "הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת"
(איוב לא יג): "אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי"
(איוב לד לג): "המעמך ישלמנה כי מאסת, כי אתה תבחר ולא אני; ומה ידעת דבר"
(איוב לו ה): "הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב"
(איוב מב ו): "על כן אמאס, ונחמתי על עפר ואפר"
(תהלים נג ו): "שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם"
(תהלים נח ח): "ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מאס - לא בחר או ביטל את בחירתו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mas