תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר במדבר
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
קישורים נוספים
פרק א
(א) ומליל ה' עם משה במדברא דסיניי במשכן זמנא בחד לירחא תניינא בשתא תנייתא למיפקהון מארעא דמצריים למימר.
(ב) קבילו ית חושבן כל כנשתא דבני ישראל לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן כל דכורא לגולגלתהון.
(ג) מבר עסרין שנין ולעילא כל נפיק חילא בישראל תמנון יתהון לחיליהון את ואהרון.
(ד) ועימכון יהון גוברא גוברא לשבטא גבר ריש לבית אבהתוהי הוא.
(ה) ואילין שמהת גובריא דיקומון עימכון לראובן אליצור בר שדיאור.
(ו) לשמעון שלומיאל בר צורישדיי.
(ז) ליהודה נחשון בר עמינדב.
(ח) ליששכר נתנאל בר צוער.
(ט) לזבולון אליאב בר חילון.
(י) לבני יוסף לאפריים אלישמע בר עמיהוד למנשה גמליאל בר פדהצור.
(יא) לבנימין אבידן בר גדעוני.
(יב) לדן אחיעזר בר עמישדיי.
(יג) לאשר פגעיאל בר עוכרן.
(יד) לגד אליסף בר דעואל.
(טו) לנפתלי אחירע בר עינן.
(טז) אילין מערעי כנשתא רברבי שבטי אבהתהון רישי אלפיא דישראל אינון. (יז) ודבר משה ואהרון ית גובריא האילין דאתפרשו בשמהן.
(יח) וית כל כנשתא כנשו בחד לירחא תניינא ואתייחסו על זרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא לגולגלתהון.
(יט) כמא דפקיד ה' ית משה ומננון במדברא דסיניי.
(כ) והוו בני ראובן בוכריה דישראל תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן לגולגלתהון כל דכורא מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(כא) מנייניהון לשבטא דראובן ארבעין ושיתא אלפין וחמיש מאה.
(כב) לבני שמעון תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון מניינוהי במניין שמהן לגולגלתהון כל דכורא מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(כג) מנייניהון לשבטא דשמעון חמשין ותשעא אלפין ותלת מאה.
(כד) לבני גד תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(כה) מנייניהון לשבטא דגד ארבעין וחמשא אלפין ושית מאה וחמשין.
(כו) לבני יהודה תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול, נפיק חילא.
(כז) מנייניהון לשבטא דיהודה שבעין וארבעא אלפין ושית מאה.
(כח) לבני יששכר תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(כט) מנייניהון לשבטא דיששכר חמשין וארבעא אלפין וארבע מאה.
(ל) לבני זבולון תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(לא) מנייניהון לשבטא דזבולון חמשין ושבעא אלפין וארבע מאה.
(לב) לבני יוסף לבני אפריים תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(לג) מנייניהון לשבטא דאפריים ארבעין אלפין וחמיש מאה.
(לד) לבני מנשה תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(לה) מנייניהון לשבטא דמנשה תלתין ותרין אלפין ומאתן.
(לו) לבני בנימין תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(לז) מנייניהון לשבטא דבנימין תלתין וחמשא אלפין וארבע מאה.
(לח) לבני דן תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(לט) מנייניהון לשבטא דדן שיתין ותרין אלפין ושבע מאה.
(מ) לבני אשר תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(מא) מנייניהון, לשבטא דאשר ארבעין וחד אלפין וחמיש מאה.
(מב) בני נפתלי תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון במניין שמהן מבר עסרין שנין ולעילא כול נפיק חילא.
(מג) מנייניהון, לשבטא דנפתלי חמשין ותלתא אלפין וארבע מאה.
(מד) אילין מנייניא דמנא משה ואהרון ורברבי ישראל תרי עסר גוברין גוברא חד לבית אבהתוהי, הוו.
(מה) והוו כל מנייני בני ישראל לבית אבהתהון מבר עסרין שנין ולעילא כל נפיק חילא בישראל.
(מו) והוו כל מנייניא שית מאה ותלתא אלפין וחמיש מאה וחמשין.
(מז) וליוואי לשבטא דאבהתהון לא אתמניאו ביניהון.
(מח) ומליל ה' עם משה למימר.
(מט) ברם ית שבטא דלוי לא תמני וית חושבנהון לא תקביל בגו בני ישראל.
(נ) ואת מני ית ליוואי על משכנא דסהדותא ועל כל מנוהי ועל כל דליה אינון ייטלון ית משכנא וית כל מנוהי ואינון ישמשוניה וסחור סחור למשכנא ישרון.
(נא) ובמיטל משכנא יפרקון יתיה ליוואי ובמשרי משכנא יקימון יתיה ליוואי וחילוניי דיקרב יתקטיל.
(נב) ושרן בני ישראל גבר על משרוהי וגבר על טקסיה לחיליהון.
(נג) וליוואי ישרון סחור סחור למשכנא דסהדותא ולא יהי רוגזא על כנשתא דבני ישראל וייטרון ליוואי ית מטרת משכנא דסהדותא.
(נד) ועבדו בני ישראל ככול דפקיד ה', ית משה כין עבדו.
פרק ב
פרק ג
פרק ד
פרק ה
פרק ו
פרק ז
פרק ח
פרק ט
פרק י
פרק יא
פרק יב
פרק יג
פרק יד
פרק טו
פרק טז
פרק יז
פרק יח
פרק יט
(א) וּמַלִּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וְעִם אַהֲרֹן לְמֵימָר. (ב) דָּא גְּזֵרַת אוֹרַיְתָא דִּי פַקִיד יְיָ לְמֵימָר מַלֵּל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ תּוֹרְתָא סִמֻּקְתָּא שְׁלֶמְתָּא דִּי לֵית בָּהּ מוּמָא דִּי לָא סְלִיק עֲלַהּ נִירָא. (ג) ותיתנון יתה לאלעזר כהנא ויפיק יתה למברא למשריתא וייכוס יתה קודמוהי. (ד) וייסב אלעזר כהנא מדמה באצבעיה וידי לוקביל אפי משכן זמנא מדמה שבע זמנין. (ה) ויוקיד ית תורתא לעינוהי ית משכה וית בסרה וית דמה על אוכלה יוקיד. (ו) וייסב כהנא אעא דארזא ואיזובא וצבע זהורי וירמי לגו יקידת תורתא. (ז) ויצבע לבושוהי כהנא ויסחי בסריה במיא ובתר כין ייעול למשריתא ויהי מסאב כהנא עד רמשא. (ח) ודמוקיד יתה יצבע לבושוהי במיא ויסחי בסריה במיא ויהי מסאב עד רמשא. (ט) ויכנוש גבר דכי ית קטמא דתורתא ויצנע למברא למשריתא באתר דכי ותהי לכנשתא דבני ישראל למטרא למי אדיותא חטתא היא. (י) ויצבע דכניש ית קטמא דתורתא ית לבושוהי ויהי מסאב עד רמשא ותהי לבני ישראל ולגיוריא דיתגיירון ביניהון לקיים עלם. (יא) דיקרב במיתא לכל נפשא דאנשא ויהי מסאב שבעא יומין. (יב) הוא ידי עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה ידכי ואם לא ידי עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה לא ידכי. (יג) כל דיקרב במיתא בנפשא דאנשא דימות ולא ידי עלוהי ית משכנא דה' סאיב וישתיצי אנשא ההוא מישראל ארי מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי מסאב יהי עוד סאובתיה ביה. (יד) דא אורייתא אנש ארי ימות במשכנא כל דעליל למשכנא וכל דבמשכנא יהי מסאב שבעא יומין. (טו) וכול מן דחסף פתיח דלית מגופת שייע מקף עלוהי מסאב הוא. (טז) וכול דיקרב על אפי חקלא בקטיל חרבא או במיתא או בגרמא דאנשא או בקברא יהי מסאב שבעא יומין. (יז) וייסבון לדמסאב מעפר יקידת חטתא וייתין עלוהי מי מבוע למן. (יח) וייסב איזובא ויטבול במיא גבר דכי וידי על משכנא ועל כל מניא ועל נפשתא דהוו תמן ועל דיקרב בגרמא או בקטילא או במיתא או בקברא. (יט) וידי דכיא על מסאבא ביומא תליתאה וביומא שביעאה וידכיניה ביומא שביעאה ויצבע לבושוהי ויסחי במיא וידכי ברמשא. (כ) וגבר דיסתאב ולא ידי עלוהי וישתיצי אנשא ההוא מגו קהלא ארי ית מקדשא דה' סאיב מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי מסאב הוא. (כא) ותהי להון לקיים עלם ודמדי מי אדיותא יצבע לבושוהי ודיקרב במי אדיותא יהי מסאב עד רמשא. (כב) וְכֹל דִּי יִקְרַב בֵּיהּ מְסָאָבָא יְהֵי מְסָאָב וֶאֱנַשׁ דְּיִקְרַב בֵּיהּ יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא.
פרק כ
(א) וַאֲתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל כְּנִשְׁתָּא לְמַדְבְּרָא דְצִין בְּיַרְחָא קַדְמָאָה וִיתֵב עַמָּא בִּרְקָם וּמִיתַת תַּמָּן מִרְיָם וְאִתְקְבָרַת תַּמָּן.
(ב) וְלָא הֲוָה מַיָּא לִכְנִשְׁתָּא וְאִתְכְּנָשׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.
(ג) ונצא עַמָּא עִם מֹשֶׁה וַאֲמָרוּ לְמֵימַר וּלְוַי דְמִתְנָא בְּמוֹתָא דְאַחָנָא קֳדָם יְיָ:
(ד) ולמא אתיתון ית קהלא דה' למדברא הדין לממת תמן אנחנא ובעירנא.
(ה) ולמא אסיקתונא ממצריים לאיתאה יתנא לאתרא בישא הדין לא אתר כשר לבית זרע ואף לא תינין וגופנין ורימונין ומיא לית למשתי.
(ו) ועל משה ואהרון מן קודם קהלא לתרע משכן זמנא ונפלו על אפיהון ואתגלי יקרא דה' להון.
(ז) ומליל ה' עם משה למימר.
(ח) סב ית חוטרא וכנוש ית כנשתא את ואהרון אחוך ותמללון עם כיפא לעיניהון וייתין מוהי ותפיק להון מיא מן כיפא ותשקי ית כנשתא וית בעירהון.
(ט) ונסיב משה ית חוטרא מן קודם ה' כמא דפקדיה.
(י) וכנשו משה ואהרון ית קהלא לקדם כיפא ואמר להון שמעו כען סרבניא המן כיפא הדין נפיק לכון מיא.
(יא) וארים משה ית ידיה ומחא ית כיפא בחוטריה תרתין זמנין ונפקו מיא סגיאי ושתיאת כנשתא ובעירהון.
(יב) ואמר ה' למשה ולאהרון חלף דלא הימנתון במימרי לקדשותי לעיני בני ישראל בכין לא תעלון ית קהלא הדין לארעא דיהבית להון.
(יג) אינון מי מצותא דנצו בני ישראל קודם ה' ואתקדש בהון.
(יד) ושלח משה אזגדין מרקם לוות מלכא דאדום כדנן אמר אחוך ישראל את ידעת ית כל עקתא דאשכחתנא.
(טו) ונחתו אבהתנא למצריים ויתיבנא במצריים יומין סגיאין ואבאישו לנא מצראי ולאבהתנא.
(טז) וצלינא קודם ה' וקביל צלותנא ושלח מלאכא ואפקנא ממצריים והא אנחנא ברקם קרתא דבסטר תחומך.
(יז) נעבר כען בארעך לא נעבר בחקל ובכרם ולא נשתי מי גוב באורח מלכא ניזיל לא נסטי לימינא ולסמאלא עד דנעבר תחומך.
(יח) ואמר ליה אדומאה לא תעבר בתחומי דלמא בדקטלין בחרבא אפוק לקדמותך.
(יט) ואמרו ליה בני ישראל באורח כבישא ניסק ואם מייך נשתי אנא ובעיריי ואתין דמיהון לחוד לית פתגם ביש ברגליי אעבר.
(כ) ואמר לא תעבר ונפק אדומאה לקדמותיה בחיל רב וביד תקיפא.
(כא) וסריב אדומאה לא שבק ית ישראל למעבר בתחומיה וסטא ישראל מלוותיה.
(כב) ונטלו מרקם ואתו בני ישראל כל כנשתא להור טורא.
(כג) ואמר ה' למשה ולאהרון בהור טורא על תחום ארעא דאדום למימר.
(כד) יתכניש אהרון לעמיה ארי לא ייעול לארעא דיהבית לבני ישראל על דסריבתון על מימרי למי מצותא.
(כה) דבר ית אהרון וית אלעזר בריה ותסיק יתהון להור טורא.
(כו) ותשלח ית אהרון ית לבושוהי ותלבישינון ית אלעזר בריה ואהרון יתכניש וימות תמן.
(כז) ועבד משה כמא דפקיד ה' וסליקו להור טורא לעיני כל כנשתא.
(כח) ואשלח משה ית אהרון ית לבושוהי ואלביש יתהון ית אלעזר בריה ומית אהרון תמן בריש טורא ונחת משה ואלעזר מן טורא.
(כט) וחזו כל כנשתא ארי מית אהרון ובכו ית אהרון תלתין יומין כול בית ישראל.
פרק כא
(א) ושמע כנענאה מלכא דערד יתיב דרומא ארי אתא ישראל אורח מאלליא ואגיח קרבא בישראל ושבא מיניה שביא. (ב) וקיים ישראל קיים קודם ה' ואמר אם ממסר תמסר ית עמא הדין בידי ואגמר ית קרוויהון. (ג) וקביל ה' צלותיה דישראל ומסר ית כנענאה וגמר יתהון וית קרוויהון וקרא שמיה דאתרא חורמה. (ד) ונטלו מהור טורא אורח ימא דסוף לאקפא ית ארעא דאדום ועקת נפשא דעמא באורחא. (ה) ואתרעם עמא קודם ה' ועם משה נצו למא אסיקתונא ממצריים לממת במדברא ארי לית לחמא ולית מיא ונפשנא עקת במנא הדין דמיכליה קליל. (ו) וגרי ה' בעמא ית חיוון קלן ונכיתו ית עמא ומית עם סגי מישראל. (ז) ואתא עמא לוות משה ואמרו חבנא ארי אתרעמנא קודם ה' ועימך נצינא צלי קודם ה' ויעדי מיננא ית חויא וצלי משה על עמא. (ח) ואמר ה' למשה עביד לך קליא ושו יתיה על את ויהי כל דיתנכית ויחזי יתיה ויתקיים. (ט) ועבד משה חויא דנחשא ושווייה על את והוי כד נכית חויא ית גוברא ומסתכל בחויא דנחשא ומתקיים. (י) ונטלו בני ישראל ושרו באובות. (יא) ונטלו מאובות ושרו במגזת עבראי במדברא דעל אפי מואב ממדנח שמשא. (יב) מתמן נטלו ושרו בנחלא דזרד. (יג) מתמן נטלו ושרו מעברא דארנון דבמדברא דנפיק מתחום אמוראה ארי ארנון תחום מואב בין מואב ובין אמוראה. (יד) על כין יתאמר בספרא קרבין עבד ה' על ימא דסוף וגבורן על נחלי ארנון. (טו) ושפוך לנחליא דמידברין לוקביל לחיית ומסתמיך לתחום מואב. (טז) ומתמן אתייהיבת להון בירא היא בירא דאמר ה' למשה כנוש ית עמא ואתין להון מיא. (יז) בכין שבח ישראל ית תושבחתא הדא סקי בירא שבחו לה. (יח) בירא דחפרוהא רברביא כרוהא רישי עמא ספריא בחוטריהון וממדברא אתייהיבת להון. (יט) ומדאתייהיבת להון נחתא עימהון לנחליא ומנחליא סלקא עימהון לרמתא. (כ) ומרמתא לחיליא דבחקלי מואב ריש רמתא ומסתכיא על אפי בית ישימון. (כא) ושלח ישראל אזגדין לוות סיחון מלכא אמוראה למימר. (כב) אעבר בארעך לא נסטי בחקל ובכרם לא נשתי מי גוב באורח מלכא ניזיל עד דנעבר תחומך. (כג) ולא שבק סיחון ית ישראל למעבר בתחומיה וכנש סיחון ית כל עמיה ונפק לקדמות ישראל למדברא ואתא ליהץ ואגיח קרבא בישראל. (כד) ומחהי ישראל לפתגם דחרב וירית ית ארעיה מארנונא עד יובקא עד בני עמון ארי תקיף תחומא דבני עמון. (כה) ונסיב ישראל ית כל קרוויא האילין ויתיב ישראל בכל קרווי אמוראה בחשבון ובכל כפרנהא. (כו) ארי חשבון קרתא דסיחון מלכא אמוראה היא והוא אגיח קרבא במלכא דמואב קדמאה ונסיב ית כל ארעיה מיניה עד ארנון. (כז) על כין יימרון מתליא עולו לחשבון תתבני ותשתכלל קרתא דסיחון. (כח) ארי קידום תקיף כאישא נפק מחשבון עבדי קרבא כשלהביתא מקרתא דסיחון קטילו עמא דשרו בלחית מואב כומריא דפלחין בית דחלת רמתא דארנון. (כט) ויי לכון מואבאי אבדתון עמא דפלחין לכמוש מסר בנוהי צירין ובנתיה בשביא למלכא אמוראה סיחון. (ל) פסקת מלכו מחשבון עדא שולטן מדיבון וצדיאו עד נופח דסמיך עד מידבא. (לא) ויתיב ישראל בארע אמוראה. (לב) ושלח משה לאללא ית יעזר וכבשו כפרנהא ותריך ית אמוראה דתמן. (לג) ואתפניאו וסליקו לאורח מתנן ונפק עוג מלכא דמתנן לקדמותהון הוא וכל עמיה לאגחא קרבא לאדרעי. (לד) ואמר ה' למשה לא תדחל מיניה ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה וית ארעיה ותעביד ליה כמא דעבדתא לסיחון מלכא אמוראה דיתיב בחשבון. (לה) ומחו יתיה וית בנוהי וית כל עמיה עד דלא אשתאר ליה משיזיב ויריתו ית ארעיה.
פרק כב
(א) ונטלו בני ישראל ושרו במישריא דמואב מעברא לירדנא דיריחו. (ב) וחזא בלק בר ציפור ית כל דעבד ישראל לאמוראה. (ג) ודחיל מואבאה מן קודם עמא לחדא ארי סגי הוא ועקת למואבאי מן קודם בני ישראל. (ד) ואמר מואב לסבי מדיין כען ישיצון קהלא ית כל סחרננא כמא דמלחיך תורא ית ירוקא דחקלא ובלק בר ציפור מלכא למואב בעידנא ההוא. (ה) ושלח אזגדין לוות בלעם בר בעור לפתור ארם דעל פרת ארע בני עמיה למקרי ליה למימר הא עמא נפק ממצריים הא חפא ית עין שמשא דארעא והוא שרי מלקבלי. (ו) וכען איתא כען לוט לי ית עמא הדין ארי תקיף הוא מיני מאים איכול לאגחא ביה קרב ואתרכיניה מן ארעא ארי ידענא ית דתבריך מברך ודתלוט ליט. (ז) ואזלו סבי מואב וסבי מדיין וקסמיא בידיהון ואתו לוות בלעם ומלילו עימיה פתגמי בלק. (ח) ואמר להון ביתו הכא בליליא ואתיב יתכון פתגמא כמא דימליל ה' עימי ואוריכו רברבי מואב עם בלעם. (ט) ואתא מימר מן קודם ה' לוות בלעם ואמר מאן גובריא האילין דעימך. (י) ואמר בלעם קודם ה' בלק בר ציפור מלכא דמואב שלח לוותי. (יא) הא עמא דנפק ממצריים וחפא ית עין שמשא דארעא כען איתא לוט לי יתיה מאים איכול לאגחא ביה קרב ואתרכיניה. (יב) ואמר ה' לבלעם לא תיזיל עימהון לא תלוט ית עמא ארי בריך הוא. (יג) וקם בלעם בצפרא ואמר לרברבי בלק איזילו לארעכון ארי רעווא קודם ה' דלא למשבקי למיזל עימכון. (יד) וקמו רברבי מואב ואתו לוות בלק ואמרו סריב בלעם למיתי עימנא. (טו) ואוסיף עוד בלק שלח רברבין סגיאין ויקירין מאילין. (טז) ואתו לוות בלעם ואמרו ליה כדנן אמר בלק בר ציפור לא כען תתמנע מלמיתי לוותי. (יז) ארי יקרא אייקרינך לחדא וכול דתימר לי אעביד ואיתא כען לוט לי ית עמא הדין. (יח) ואתיב בלעם ואמר לעבדי בלק אם ייתין לי בלק מלי ביתיה כסף ודהב לית לי רשו למעבר על גזירת מימרא דה' אלהי למעבד זעירתא או רבתא. (יט) וכען אוריכו כען הכא אף אתון בליליא ואדע מא יוסיף ה' למללא עימי. (כ) ואתא מימר מן קודם ה' לוות בלעם בליליא ואמר ליה אם למקרי לך אתו גובריא קום איזיל עימהון וברם ית פתגמא דאמליל עימך יתיה תעביד. (כא) וקם בלעם בצפרא וזריז ית אתניה ואזל עם רברבי מואב. (כב) ותקיף רוגזא דה' ארי אזיל הוא ואתעתד מלאכא דה' באורחא לסטן ליה והוא רכיב על אתניה ותרין עולימוהי עימיה. (כג) וחזת אתנא ית מלאכא דה' מעתד באורחא וחרביה שליפא בידיה וסטת אתנא מן אורחא ואזלת בחקלא ומחא בלעם ית אתנא לאסטיותה לאורחא. (כד) וקם מלאכא דה' בשביל כרמיא אתרא דגדירא מכא וגדירא מכא. (כה) וחזת אתנא ית מלאכא דה' ואידחיקת עם כותלא ודחקת ית רגלא דבלעם לכותלא ואוסיף לממחה. (כו) ואוסיף מלאכא דה' עבר וקם באתר עק דלית אורח למסטי לימינא ולסמאלא. (כז) וחזת אתנא ית מלאכא דה' ורבעת תחות בלעם ותקיף רוגזא דבלעם ומחא ית אתנא בחוטרא. (כח) ופתח ה' ית פומא דאתנא ואמרת לבלעם מא עבדית לך ארי מחיתני דנן תלת זמנין. (כט) ואמר בלעם לאתנא ארי חייכת בי אילו פון אית חרבא בידי ארי כען קטלתיך. (ל) ואמרת אתנא לבלעם הלא אנא אתנך דרכיבת עליי מדאיתך עד יומא הדין המילף אליפנא למעבד לך כדין ואמר לא. (לא) וגלא ה' ית עיני בלעם וחזא ית מלאכא דה' מעתד באורחא וחרביה שליפא בידיה וכרע וסגיד לאפוהי. (לב) ואמר ליה מלאכא דה' על מא מחיתא ית אתנך דנן תלת זמנין הא אנא נפקית לסטן ארי גלי קודמיי דאת רעי למיזל באורחא לקבלי. (לג) וחזתני אתנא וסטת מן קודמיי דנן תלת זמנין אילו פון לא סטת מן קודמיי ארי כען אף יתך קטלית ויתה קיימית. (לד) ואמר בלעם למלאכא דה' חבית ארי לא ידעית ארי את מעתד לקדמותי באורחא וכען אם ביש בעינך אתוב לי. (לה) ואמר מלאכא דה' לבלעם איזיל עם גובריא וברם ית פתגמא דאמליל עימך יתיה תמליל ואזל בלעם עם רברבי בלק. (לו) ושמע בלק ארי אתא בלעם ונפק לקדמותיה לקרתא דמואב דעל תחום ארנון דבסטר תחומא. (לז) ואמר בלק לבלעם הלא משלח שלחית לוותך למקרי לך למא לא אתיתא לוותי הבקושטא הוויתא אמר לית אנא יכיל לייקרותך. (לח) ואמר בלעם לבלק הא אתיתי לוותך כען המיכל יכילנא למללא מידעם פתגמא דישווי ה' בפומי יתיה אמליל. (לט) ואזל בלעם עם בלק ואעליה לקרית מחוזוהי. (מ) ונכס בלק תורין וען ושלח לבלעם ולרברביא דעימיה. (מא) והוה בצפרא ודבר בלק ית בלעם ואסקיה לרמת דחלתיה וחזא מתמן קצת מן עמא.
פרק כג
(א) ואמר בלעם לבלק בני לי הכא שבעא מדבחין ואתקין לי הכא שבעא תורין ושבעא דכרין. (ב) ועבד בלק כמא דמליל בלעם ואסיק בלק ובלעם תור ודכר על כל מדבח. (ג) ואמר בלעם לבלק אתעתד על עלתך ואהך מאים יערע מימר מן קודם ה' לקדמותי ופתגמא דיחזינני ואחווי לך ואזל יחידאי. (ד) וערע מימר מן קודם ה' בבלעם ואמר קודמוהי ית שבעא מדבחין סדרית ואסיקית תור ודכר על כל מדבח. (ה) ושווי ה' פתגמא בפומא דבלעם ואמר תוב לוות בלק וכדין תמליל. (ו) ותב לוותיה והא מעתד על עלתיה הוא וכל רברבי מואב. (ז) ונטל מתליה ואמר מן ארם דברני בלק מלכא דמואב מטורי מדנחא איתא לוט לי יעקוב ואיתא תריך לי ישראל. (ח) מא אלוטיה דלא לטיה אל ומא אתרכיה דלא תרכיה ה'. (ט) ארי מריש טוריא חזיתיה ומרמתא סכיתיה הא עמא בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא ובעממיא לא ייתדנון גמירא. (י) מאן ייכול לממני דעדקיא דבית יעקוב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא או חדא מארבע משרייתא דישראל תמות נפשי מותא דקשיטוהי ויהי סופי כוותהון. (יא) ואמר בלק לבלעם מא עבדת לי למלט סנאיי דברתך והא ברכא מבריכת להון. (יב) ואתיב ואמר הלא ית דישווי ה' בפומי יתיה אטר למללא. (יג) ואמר ליה בלק איתא כען עימי לאתר אוחרן דתחזיניה מתמן לחוד קצתיה תחזי וכוליה לא תחזי ותלוטיה לי מתמן. (יד) ודבריה לחקל סכותא לריש רמתא ובנא שבעא מדבחין ואסיק תור ודכר על כל מדבח. (טו) ואמר לבלק אתעתד הכא על עלתך ואנא אתמטי עד כא. (טז) וערע מימר מן קודם ה' בבלעם ושווי פתגמא בפומיה ואמר תוב לוות בלק וכדין תמליל. (יז) ואתא לוותיה והא מעתד על עלתיה ורברבי מואב עימיה ואמר ליה בלק מא מליל ה'. (יח) ונטל מתליה ואמר קום בלק ושמע אצית למימרי בר ציפור. (יט) לא כמילי בני אנשא מימר אלהא בני אנשא אמרין ומכדבין ואף לא כעובדי בני בסרא דאינון גזרין למעבד ותייבין ומתמלכין הוא אמר ועביד וכל מימריה מתקיים. (כ) הא ברכן קבילית אברכיניה לישראל ולא אתיב ברכתי מינהון. (כא) אסתכלית ולית פלחי גילולין בדבית יעקוב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דה' אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון. (כב) אל דאפיקינון ממצריים תוקפא ורומא דיליה. (כג) ארי לא נחשיא צבן דייטב לדבית יעקוב ואף לא קסמיא רען ברבות בית ישראל כעידן יתאמר ליעקב ולישראל מא עבד אלהא. (כד) הא עמא כליתא שרי וכאריא יתנטל לא ישרי בארעיה עד דיקטול קטול ונכסי עממיא יירת. (כה) ואמר בלק לבלעם אף מלט לא תלוטינון אף ברכא לא תבריכינון. (כו) ואתיב בלעם ואמר לבלק הלא מלילית עימך למימר כול דימליל ה' יתיה אעביד. (כז) ואמר בלק לבלעם איתא כען אדברינך לאתר אוחרן מאים תהי רעווא מן קודם ה' ותלוטיה לי מתמן. (כח) ודבר בלק ית בלעם ריש רמתא דמסתכיא על אפי בית ישימון. (כט) ואמר בלעם לבלק בני לי הכא שבעא מדבחין ואתקין לי הכא שבעא תורין ושבעא דכרין. (ל) ועבד בלק כמא דאמר בלעם ואסיק תור ודכר על כל מדבח.
פרק כד
(א) וחזא בלעם ארי תקין קדם ה' לברכא ית ישראל ולא הליך כזמן בזמן אלהין לקדמות נחשיא ושוי למדברא אפוהי.
(ב) וזקף בלעם ית עינוהי וחזא ית ישראל שרן לשבטיהון ושרת עלוהי רוח נבואה מן קדם ה'.
(ג) ונטל מתליה ואמר אימר בלעם בר בעור ואימר גוברא דשפיר חזי.
(ד) אימר דשמע מימר מן קדם אל דחיזו מן קדם שדיי חזי שכיב ומתגלי ליה.
(ה) מא טבא ארעך יעקב בית משרך ישראל.
(ו) כנחלין דמידברין כגינת שקיא דעל פרת כבוסמיא דנצב ה' כארזין דנציבין על מיא.
(ז) יסגי מלכא דיתרבא מבנוהי וישלוט בעממין סגיאין וייתקף מאגג מלכיה ותינטל מלכותיה.
(ח) אל דאפיקינון ממצריים תוקפא ורומא דיליה ייכלון בית ישראל נכסי עממיא סנאיהון ובביזת מלכיהון יתפנקון וארעתהון יחסנון.
(ט) ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא ולית דיקימיניה בריכך יהון בריכין וליטך יהון ליטין.
(י) ותקיף רוגזא דבלק בבלעם ושקפינון לידוהי ואמר בלק לבלעם למלט סנאיי קריתך והא ברכא מבריכת להון דנן תלת זמנין.
(יא) וכען איזיל לך לאתרך אמרית יקרא אייקרינך והא מנעך ה' מן יקר.
(יב) ואמר בלעם לבלק הלא אף עם אזגדך דשלחתא לוותי מלילית למימר.
(יג) אם ייתין לי בלק מלי ביתיה כסף ודהב לית לי רשו למעבר על גזירת מימרא דה' למעבד טבתא או בשתא מרעותי דימליל ה' יתיה אמליל.
(יד) וכען האנא אזיל לעמי איתא אמלכינך מא דתעביד ואחווי לך מא דיעביד עמא הדין לעמך בסוף יומיא.
(טו) ונטל מתליה ואמר אימר בלעם בר בעור ואימר גוברא דשפיר חזי.
(טז) אימר דשמע מימר מן קדם אל וידע מדע מן קדם עילאה חיזו מן קדם שדיי חזי שכיב ומתגלי ליה.
(יז) חזיתיה ולא כען סכיתיה ולא איתוהי קריב כד יקום מלכא מיעקב ויתרבא משיחא מישראל ויקטיל רברבי מואב וישלוט בכל בני אנשא.
(יח) ויהי אדום ירותא ויהי ירותא שעיר לבעלי דבבוהי וישראל יצלח בנכסין.
(יט) וייחות חד מדבית יעקב ויוביד משיזיב מקרית עממיא.
(כ) וחזא ית עמלקאה ונטל מתליה ואמר ריש קרביא דישראל הוה עמלק וסופיה לעלמא ייבד.
(כא) וחזא ית שלמאה ונטל מתליה ואמר תקיף בית מותבך ושו בכרך תקיף מדורך.
(כב) ארי אם יהי לשיצאה שלמאה עד מא אתוראה ישבינך.
(כג) ונטל מתליה ואמר ויי לחייביא דייחון כד יעביד אלהא ית אילין.
(כד) וסיען יצטרחן מרומאי ויענון לאתור וישעבדון לעבר פרת ואף אינון לעלמא ייבדון.
(כה) וקם בלעם ואזל ותב לאתריה ואף בלק אזל לאורחיה.
פרק כה
(א) ויתיב ישראל בשיטין ושרי עמא למטעי בתר בנת מואב.
(ב) וקראה לעמא לדבחי טעוותהון ואכל עמא וסגידו לטעוותהון.
(ג) ואתחבר ישראל לבעלא פעור ותקיף רוגזא דה' בישראל.
(ד) ואמר ה' למשה דבר ית כל רישי עמא ודון וקטול דחייב קטול קודם ה' לוקביל שמשא ויתוב תקוף רוגזא דה' מישראל.
(ה) ואמר משה לדייני ישראל קטולו גבר גוברוהי דאתחברו לבעלא פעור.
(ו) והא גוברא מבני ישראל אתא וקריב לוות אחוהי ית מדייניתא לעיני משה ולעיני כל כנשתא דבני ישראל ואינון בכן בתרע משכן זמנא.
(ז) וחזא פינחס בר אלעזר בר אהרון כהנא וקם מגו כנשתא ונסיב רומחא בידיה.
(ח) ועל בתר גוברא בר ישראל לקובתא ובזע ית תרוויהון ית גוברא בר ישראל וית איתתא במעהא ואתכלי מותנא מעל בני ישראל.
(ט) והוו דמיתו במותנא עסרין וארבעא אלפין.
(י) ומליל ה' עם משה למימר.
(יא) פינחס בר אלעזר בר אהרון כהנא אתיב ית חמתי מעל בני ישראל בדקני ית קנאתי ביניהון ולא שיציתי ית בני ישראל בקנאתי.
(יב) בכין אימר האנא גזר ליה ית קיימי שלם.
(יג) ותהי ליה ולבנוהי בתרוהי קיים כהונת עלם חלף דקני קודם אלהיה וכפר על בני ישראל.
(יד) ושום גוברא בר ישראל קטילא דאתקטיל עם מדייניתא זמרי בר סלוא רב בית בא לבית שמעון.
(טו) ושום איתתא דאתקטילת מדייניתא כוזבי בת צור ריש אומי בית אבא במדיין הוא.
(טז) ומליל ה' עם משה למימר. (יז) אעיק למדיינאי ותקטיל יתהון. (יח) ארי מעיקין אינון לכון בנכליהון דנכילו לכון על עיסק פעור ועל עיסק כוזבי בת רבא דמדיין אחתהון דאתקטילת ביומא דמותנא על עיסק פעור.
פרק כו
(א) והוה בתר מותנא
ואמר ה' למשה ולאלעזר בר אהרון כהנא למימר. (ב) קבילו ית חושבן כל כנשתא דבני ישראל מבר עסרין שנין ולעילא לבית אבהתהון כל נפיק חילא בישראל. (ג) ומליל משה ואלעזר כהנא אמרו לממני יתהון במישריא דמואב על ירדנא דיריחו למימר. (ד) מבר עסרין שנין ולעילא כמא דפקיד ה' ית משה ובני ישראל דנפקו מארעא דמצריים. (ה) ראובן בוכרא דישראל בני ראובן חנוך זרעית חנוך לפלוא זרעית פלוא. (ו) לחצרון זרעית חצרון לכרמי זרעית כרמי. (ז) אילין זרעיית ראובן והוו מנייניהון ארבעין ותלתא אלפין ושבע מאה ותלתין. (ח) ובני פלוא אליאב. (ט) ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם מערעי כנשתא דאתכנישו על משה ועל אהרון בכנשתא דקורח באתכנושיהון על ה'. (י) ופתחת ארעא ית פומה ובלעת יתהון וית קורח במותא דכנשתא כד אכלת אישתא ית מאתן וחמשין גוברא והוו לאת. (יא) ובני קורח לא מיתו.
(יב) בני שמעון לזרעייתהון לנמואל זרעית נמואל לימין זרעית ימין ליכין זרעית יכין. (יג) לזרח זרעית זרח לשאול זרעית שאול. (יד) אילין זרעיית שמעון עסרין ותרין אלפין ומאתן.
(טו) בני גד לזרעייתהון לצפון זרעית צפון לחגי זרעית חגי לשוני זרעית שוני. (טז) לאוזני זרעית אוזני לערי זרעית ערי. (יז) לארוד זרעית ארוד לאראלי זרעית אראלי. (יח) אילין זרעיית בני גד למנייניהון ארבעין אלפין וחמיש מאה.
(יט) בני יהודה ער ואונן ומית ער ואונן בארעא דכנען. (כ) והוו בני יהודה לזרעייתהון לשלה זרעית שלה לפרץ זרעית פרץ לזרח זרעית זרח. (כא) והוו בני פרץ לחצרון זרעית חצרון לחמול זרעית חמול. (כב) אילין זרעיית יהודה למנייניהון שבעין ושיתא אלפין וחמיש מאה.
(כג) בני יששכר לזרעייתהון תולע זרעית תולע לפווה זרעית פווה. (כד) לישוב זרעית ישוב לשמרון זרעית שמרון. (כה) אילין זרעיית יששכר למנייניהון שיתין וארבעא אלפין ותלת מאה.
(כו) בני זבולון לזרעייתהון לסרד זרעית סרד לאילון זרעית אילון ליחלאל זרעית יחלאל. (כז) אילין זרעיית זבולון למנייניהון שיתין אלפין וחמיש מאה.
(כח) בני יוסף לזרעייתהון מנשה ואפריים. (כט) בני מנשה למכיר זרעית מכיר ומכיר אוליד ית גלעד לגלעד זרעית גלעד. (ל) אילין בני גלעד איעזר זרעית איעזר לחלק זרעית חלק. (לא) ואשריאל זרעית אשריאל ושכם זרעית שכם. (לב) ושמידע זרעית שמידע וחפר זרעית חפר. (לג) וצלופחד בר חפר לא הוו ליה בנין אלהין בנן ושום בנת צלופחד מחלה ונועה חוגלה מלכה ותרצה. (לד) אילין זרעיית מנשה ומנייניהון חמשין ותרין אלפין ושבע מאה.
(לה) אילין בני אפריים לזרעייתהון לשותלח זרעית שותלח לבכר זרעית בכר לתחן זרעית תחן. (לו) ואילין בני שותלח לעירן זרעית עירן. (לז) אילין זרעיית בני אפריים למנייניהון תלתין ותרין אלפין וחמיש מאה אילין בני יוסף לזרעייתהון.
(לח) בני בנימין לזרעייתהון לבלע זרעית בלע לאשבל זרעית אשבל לאחירם זרעית אחירם. (לט) לשפופם זרעית שפופם לחופם זרעית חופם. (מ) והוו בני בלע ארד ונעמן זרעית ארד לנעמן זרעית נעמן. (מא) אילין בני בנימין לזרעייתהון ומנייניהון ארבעין וחמשא אלפין ושית מאה.
(מב) אילין בני דן לזרעייתהון לשוחם זרעית שוחם אילין זרעיית דן לזרעייתהון. (מג) כל זרעית שוחם למנייניהון שיתין וארבעא אלפין וארבע מאה.
(מד) בני אשר לזרעייתהון לימנה זרעית ימנה לישווי זרעית ישווי לבריעה זרעית בריעה. (מה) לבני בריעה לחבר זרעית חבר למלכיאל זרעית מלכיאל. (מו) ושום בת אשר שרח. (מז) אילין זרעיית בני אשר למנייניהון חמשין ותלתא אלפין וארבע מאה.
(מח) בני נפתלי לזרעייתהון ליחצאל זרעית יחצאל לגוני זרעית גוני.
(מט) ליצר זרעית יצר לשילם זרעית שילם.
(נ) אילין זרעיית נפתלי לזרעייתהון ומנייניהון ארבעין וחמשא אלפין וארבע מאה.
(נא) אילין מנייני בני ישראל שית מאה וחד אלפין שבע מאה ותלתין.
(נב) ומליל ה' עם משה למימר. (נג) לאילין תתפליג ארעא באחסנא במניין שמהן. (נד) לסגיאי תסגון אחסנתהון ולזעירי תזערון אחסנתהון גבר לפום מניינוהי תתייהיב אחסנתיה. (נה) ברם בעדבא תתפליג ארעא לשמהת שבטי אבהתהון יחסנון. (נו) על פום עדבא תתפליג אחסנתהון בין סגיאי לזעירי.
(נז) ואילין מנייני ליוואי לזרעייתהון לגרשון זרעית גרשון לקהת זרעית קהת למררי זרעית מררי. (נח) אילין זרעיית לוי זרעית לבני זרעית חברון זרעית מחלי זרעית מושי זרעית קורח וקהת אוליד ית עמרם. (נט) ושום איתת עמרם יוכבד בת לוי דילידת יתה ללוי במצריים וילידת לעמרם ית אהרון וית משה וית מרים אחתהון. (ס) ואתייליד לאהרון ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר. (סא) ומית נדב ואביהוא בקרוביהון אישתא נוכריתא קודם ה'. (סב) והוו מנייניהון עסרין ותלתא אלפין כל דכורא מבר ירחא ולעילא ארי לא אתמניאו בגו בני ישראל ארי לא אתייהיבת להון אחסנא בגו בני ישראל. (סג) אילין מנייני משה ואלעזר כהנא דמנו ית בני ישראל במישריא דמואב על ירדנא דיריחו. (סד) ובאילין לא הוה גבר ממנייני משה ואהרון כהנא דמנו ית בני ישראל במדברא דסיניי. (סה) ארי אמר ה' להון ממת ימותון במדברא ולא אשתאר מינהון אנש אלהין כלב בר יפונה ויהושוע בר נון.
פרק כז
(א) וקריבא בנת צלפחד בר חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה לזרעיית מנשה בר יוסף ואילין שמהת בנתיה מחלה נועה וחוגלה ומלכה ותרצה.
(ב) וקמא קודם משה וקדם אלעזר כהנא וקדם רברביא וכל כנשתא בתרע משכן זמנא למימר.
(ג) אבונא מית במדברא והוא לא הוה בגו כנשתא דאזדמנו על ה' בכנשתא דקורח ארי בחוביה מית ובנין לא הוו ליה.
(ד) למא יתמנע שמא דאבונא מגו זרעיתיה ארי לית ליה בר הב לנא אחסנא בגו אחי אבונא.
(ה) וקריב משה ית דינהון לקדם ה'.
(ו) ואמר ה' למשה למימר.
(ז) יאות בנת צלופחד ממללן מיתן תיתין להון אחודת אחסנא בגו אחי אבוהון ותעבר ית אחסנת אבוהון להון.
(ח) ועם בני ישראל תמליל למימר גבר ארי ימות ובר לית ליה ותעברון ית אחסנתיה לברתיה.
(ט) ואם לית ליה ברתא ותיתנון ית אחסנתיה לאחוהי.
(י) ואם לית ליה אחין ותיתנון ית אחסנתיה לאחי אבוהי.
(יא) ואם לית אחין לאבוהי ותיתנון ית אחסנתיה לקריביה דקריב ליה מזרעיתיה ויירת יתה ותהי לבני ישראל לגזירת דין כמא דפקיד ה' ית משה.
(יב) ואמר ה' למשה סק לטורא דעבראי הדין וחזי ית ארעא דיהבית לבני ישראל.
(יג) ותחזי יתה ותתכניש לעמך אף את כמא דאתכניש אהרון אחוך.
(יד) כמא דסריבתון על מימרי במדברא דצין במצות כנשתא לקדשותי במיא לעיניהון אינון מי מצות רקם מדברא דצין. {ס}
(טו) ומליל משה קודם ה' למימר.
(טז) ימני ה' אלה רוחיא לכל בסרא גוברא על כנשתא.
(יז) דייפוק קודמיהון ודייעול קודמיהון ודיפיקינון ודיעילינון ולא תהי כנשתא דה' כענא דלית להון רעי.
(יח) ואמר ה' למשה סב לך ית יהושוע בר נון גבר דרוח נבואה ביה ותסמוך ית ידך עלוהי.
(יט) ותקים יתיה קודם אלעזר כהנא וקדם כל כנשתא ותפקיד יתיה לעיניהון.
(כ) ותיתין מזיווך עלוהי בדיל דיקבלון מיניה כל כנשתא דבני ישראל.
(כא) וקדם אלעזר כהנא יקום וישאל ליה בדין אוריא קודם ה' על מימריה יהון נפקין ועל מימריה יהון עאלין הוא וכל בני ישראל עימיה וכל כנשתא.
(כב) ועבד משה כמא דפקיד ה' יתיה ודבר ית יהושע ואקימיה קודם אלעזר כהנא וקדם כל כנשתא.
(כג) וסמך ית ידוהי עלוהי ופקדיה כמא דמליל ה' בידא דמשה.
פרק כח
(א) ומליל ה' עם משה למימר.
(ב) פקיד ית בני ישראל ותימר להון ית קורבני לחים סידור לקורבניי לאתקבלא ברעווא תיטרון לקרבא קודמיי בזמניה.
(ג) ותימר להון דין קורבנא דתקרבון קודם ה' אימרין בני שנא שלמין תרין ליומא עלתא תדירא.
(ד) ית אימרא חד תעביד בצפרא וית אימרא תניינא תעביד בין שמשיא.
(ה) וחד מן עסרא בתלת סאין סולתא למנחתא דפילא במשח כתישא רבעות הינא.
(ו) עלת תדירא דאתעבידת בטורא דסיניי לאתקבלא ברעווא קורבנא קודם ה'.
(ז) ונסכיה רבעות הינא לאימרא חד בקודשא יתנסך ניסוך דחמר עתיק קודם ה'.
(ח) וית אימרא תניינא תעביד בין שמשיא כמנחת צפרא וכנסכיה תעביד קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה'.
(ט) וביומא דשבתא תרין אימרין בני שנא שלמין ותרין עסרונין סולתא מנחתא דפילא במשח ונסכיה.
(י) עלת שבא תתעביד בשבא על עלת תדירא ונסכה.
(יא) וברישי ירחיכון תקרבון עלתא קודם ה' תורי בני תורי תרין ודכר חד אימרין בני שנא שבעא שלמין. (יב) ותלתא עסרונין סולתא מנחתא דפילא במשח לתורא חד ותרין עסרונין סולתא מנחתא דפילא במשח לדכרא חד. (יג) ועסרונא עסרונא סולתא מנחתא דפילא במשח לאימרא חד עלתא לאתקבלא ברעווא קורבנא קודם ה'. (יד) ונסכיהון פלגות הינא יהי לתורא ותלתות הינא לדכרא ורבעות הינא לאימרא חמרא דא עלת ריש ירחא באתחדתותיה כין לכל רישי ירחי שתא. (טו) וצפיר בר עיזין חד לחטתא קודם ה' על עלת תדירא יתעביד ונסכיה. {ס} (טז) ובירחא קדמאה בארבעת עסרא יומא לירחא פסחא קודם ה'. (יז) ובחמישת עסרא יומא לירחא הדין חגא שבעא יומין פטירא יתאכיל. (יח) ביומא קדמאה מערע קדיש כל עבידת פולחן לא תעבדון. (יט) ותקרבון קורבנא עלתא קודם ה' תורי בני תורי תרין ודכר חד ושבעא אימרין בני שנא שלמין יהון לכון. (כ) ומנחתהון סולתא דפילא במשח תלתא עסרונין לתורא ותרין עסרונין לדכרא תעבדון. (כא) עסרונא עסרונא תעביד לאימרא חד כין לשבעא אימרין. (כב) וצפירא דחטתא חד לכפרא עליכון. (כג) בר מעלת צפרא דהיא עלת תדירא תעבדון ית אילין. (כד) כאילין תעבדון ליומא שבעא יומין לחים קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה' על עלת תדירא יתעביד ונסכיה. (כה) וביומא שביעאה מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון.
(כו) וביומא דביכוריא בקרוביכון מנחתא חדתא קודם ה' בעצרתכון מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון.
(כז) ותקרבון עלתא לאתקבלא ברעווא קודם ה' תורי בני תורי תרין דכר חד שבעא אימרין בני שנא.
(כח) ומנחתהון סולתא דפילא במשח תלתא עסרונין לתורא חד תרין עסרונין לדכרא חד.
(כט) עסרונא עסרונא לאימרא חד כין לשבעא אימרין.
(ל) צפיר בר עיזין חד לכפרא עליכון.
(לא) בר מעלת תדירא ומנחתיה תעבדון שלמין יהון לכון ונסכיהון.
פרק כט
(א) ובירחא שביעאה בחד לירחא מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון יום יבבא יהי לכון. (ב) ותעבדון עלתא לאתקבלא ברעווא קודם ה' תור בר תורי חד דכר חד אימרין בני שנא שבעא שלמין. (ג) ומנחתהון סולתא דפילא במשח תלתא עסרונין לתורא תרין עסרונין לדכרא. (ד) ועסרונא חד לאימרא חד כין לשבעא אימרין. (ה) וצפיר בר עיזין חד חטתא לכפרא עליכון. (ו) בר מעלת ירחא ומנחתה ועלת תדירא ומנחתה ונסכיהון כדחזי להון לאתקבלא ברעווא קורבנא קודם ה'.
(ז) ובעסרא לירחא שביעאה הדין מערע קדיש יהי לכון ותענון ית נפשתכון כל עבידא לא תעבדון. (ח) ותקרבון עלתא קודם ה' לאתקבלא ברעווא תור בר תורי חד דכר חד אימרין בני שנא שבעא שלמין יהון לכון. (ט) ומנחתהון סולתא דפילא במשח תלתא עסרונין לתורא תרין עסרונין לדכרא חד. (י) עסרונא עסרונא לאימרא חד כין לשבעא אימרין. (יא) צפיר בר עיזין חד חטתא בר מחטת כיפוריא ועלת תדירא ומנחתה ונסכיהון.
(יב) ובחמישת עסרא יומא לירחא שביעאה מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון ותיחגון חגא קודם ה' שבעא יומין. (יג) ותקרבון עלתא קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה' תורי בני תורי תלת עסר דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין יהון. (יד) ומנחתהון סולתא דפילא במשח תלתא עסרונין לתורא חד לתלת עסר תורין תרין עסרונין לדכרא חד לתרין דכרין. (טו) ועסרונא עסרונא לאימרא חד כין לארבעת עסר אימרין. (טז) וצפיר בר עיזין חד חטתא בר מעלת תדירא מנחתה ונסכה.
(יז) וביומא תניינא תורי בני תורי תרי עסר דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (יח) ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי. (יט) וצפיר בר עיזין חד חטתא בר מעלת תדירא ומנחתה ונסכיהון.
(כ) וביומא תליתאה תורי חד עסר דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (כא) ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי. (כב) וצפירא דחטתא חד בר מעלת תדירא ומנחתה ונסכה.
(כג) וביומא רביעאה תורי עסרא דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (כד) מנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי. (כה) וצפיר בר עיזין חד חטתא בר מעלת תדירא מנחתה ונסכה.
(כו) וביומא חמישאה תורי תשעא דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (כז) ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי. (כח) וצפירא דחטתא חד בר מעלת תדירא ומנחתה ונסכה.
(כט) וביומא שתיתאה תורי תמניא דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (ל) ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי. (לא) וצפירא דחטתא חד בר מעלת תדירא מנחתה ונסכהא.
(לב) וביומא שביעאה תורי שבעא דכרין תרין אימרין בני שנא ארבעת עסר שלמין. (לג) ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי במנייניהון כדחזי להון. (לד) וצפירא דחטתא חד בר מעלת תדירא מנחתה ונסכה.
(לה) ביומא תמינאה כנישין תהון לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון. (לו) ותקרבון עלתא קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה' תור חד דכר חד אימרין בני שנא שבעא שלמין. (לז) מנחתהון ונסכיהון לתורא לדכרא ולאימרי במנייניהון כדחזי. (לח) וצפירא דחטתא חד בר מעלת תדירא ומנחתה ונסכה. (לט) אילין תעבדון קודם ה' במועדיכון בר מנדריכון ונדבתכון לעלוותכון ולמנחוותכון ולנסכיכון ולנכסת קודשיכון.
פרק ל
(א) ואמר משה לבני ישראל ככל די פקיד ה' ית משה.
(ב) ומליל משה עם רישי שבטיא לבני ישראל למימר דין פתגמא דפקיד ה'.
(ג) גבר ארי יידר נדר קודם ה' או יקיים קיים למיסר איסר על נפשיה לא יבטיל פתגמיה ככל דייפוק מפומיה יעביד.
(ד) ואיתתא ארי תידר נדר קודם ה' ותיסר איסר בבית אבוהא ברביותה.
(ה) וישמע אבוהא ית נדרה ואסרה דאסרת על נפשה וישתוק לה אבוהא ויקומון כל נדרהא וכל אסרי דאסרת על נפשה יקומון.
(ו) ואם אעדי אבוהא יתהון ביומא דשמע כל נדרהא ואסרהא דאסרת על נפשה לא יקומון ומן קודם ה' ישתביק לה ארי אעדי אבוהא יתהון.
(ז) ואם מהוה תהוי לגבר ונדרהא עלה או פירוש ספוותהא דאסרת על נפשה.
(ח) וישמע בעלה ביומא דשמע וישתוק לה ויקומון נדרהא ואסרהא דאסרת על נפשה יקומון.
(ט) ואם ביומא דשמע בעלה אעדי יתהון ובטיל ית נדרה דעלה וית פירוש ספוותהא דאסרת על נפשה ומן קודם ה' ישתביק לה.
(י) ונדר ארמלא ומתרכא כול דאסרת על נפשה קיים עלה.
(יא) ואם בית בעלה נדרת או אסרת איסר על נפשה בקיום.
(יב) וישמע בעלה וישתוק לה לא אעדי יתהון ויקומון כל נדרהא וכל אסרי דאסרת על נפשה יקומון.
(יג) ואם בטלא יבטיל יתהון בעלה ביומא דשמע כל אפקות ספוותהא לנדרהא ולאיסר נפשה לא יקומון בעלה בטילינון ומן קודם ה' ישתביק לה.
(יד) כל נדר וכל קיומת איסר לסגפא נפש בעלה יקיימינון ובעלה יבטילינון.
(טו) ואם משתק ישתוק לה בעלה מיום ליום ויקיים ית כל נדרהא או ית כל אסרהא דעלה קיים יתהון ארי שתיק לה ביומא דשמע.
(טז) ואם בטלא יבטיל יתהון בתר דשמע ויקביל ית חובה.
(יז) אילין קיימיא דפקיד ה' ית משה בין גוברא לאיתתיה בין אבא לברתיה ברביותה בית אבוהא.
פרק לא
(א) ומליל ה' עם משה למימר. (ב) אתפרע פרענות בני ישראל מן מדיינאי בתר כין תתכניש לעמך. (ג) ומליל משה עם עמא למימר זריזו מינכון גוברין לחילא ויהון על מדיין למיתן פרענות דין עמיה דה' במדיין. (ד) אלפא לשבטא אלפא לשבטא לכול שבטיא דישראל תשלחון לחילא. (ה) ואתבחרו מאלפיא דישראל אלפא לשבטא תרי עסר אלפין מזרזי חילא. (ו) ושלח יתהון משה אלפא לשבטא לחילא יתהון וית פינחס בר אלעזר כהנא לחילא ומני קודשא וחצוצרת יבבתא בידיה. (ז) ואתחיילו על מדיין כמא דפקיד ה' ית משה וקטלו כל דכורא. (ח) וית מלכי מדיין קטלו על קטיליהון ית אווי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשא מלכי מדיין וית בלעם בר בעור קטלו בחרבא. (ט) ושבו בני ישראל ית נשי מדיין וית טפלהון וית כל בעירהון וית כל גיתיהון וית כל נכסיהון בזו. (י) וית כל קרוויהון במותבניהון וית כל בית סגדתהון אוקידו בנורא. (יא) ושבו ית כל עדאה וית כל דברתא באנשא ובבעירא. (יב) ואיתיאו לוות משה ולוות אלעזר כהנא ולוות כנשתא דבני ישראל ית שביא וית דברתא וית עדאה למשריתא למישריא דמואב דעל ירדנא דיריחו.
(יג) ונפקו משה ואלעזר כהנא וכל רברבי כנשתא לקדמותהון למברא למשריתא. (יד) ורגיז משה על דממונן על חילא רבני אלפי ורבני מאוותא דאתו מחיל קרבא. (טו) ואמר להון משה הקיימתון כל נוקבא. (טז) הא אינין הוואה לבני ישראל בעיצת בלעם לשקרא שקר קודם ה' על עיסק פעור והות מחתא בכנשתא דה'. (יז) וכען קטולו כל דכורא בטפלא וכל איתתא דידעת גבר למשכבי דכורא קטולו. (יח) וכול טפלא בנשיא דלא ידעא משכבי דכורא קיימו לכון. (יט) ואתון שרו מברא למשריתא שבעא יומין כול דקטל נפשא וכול דקרב בקטילא תדון עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה אתון ושביכון. (כ) וכל לבוש וכל מן דמשך וכל עובד דמעזי וכל מן דאע תדון עלוהי.
(כא) ואמר אלעזר כהנא לגוברי חילא דאתו לקרבא דא גזירת אורייתא דפקיד ה' ית משה. (כב) ברם ית דהבא וית כספא ית נחשא ית ברזלא ית עבצא וית אברא. (כג) כל מידעם דמיתעל בנורא תעברוניה בנורא וידכי ברם במי אדיותא ייתדי וכול דלא מיתעל בנורא תעברוניה במיא. (כד) ותחוורון לבושיכון ביומא שביעאה ותדכון ובתר כין תיעלון למשריתא.
(כה) ואמר ה' למשה למימר.
(כו) קביל ית חושבן דברת שביא באנשא ובבעירא את ואלעזר כהנא ורישי אבהת כנשתא.
(כז) ותפליג ית דברתא בין גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא ובין כל כנשתא.
(כח) ותפריש נסיבא קודם ה' מן גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא חדא נפשא מחמיש מאה מן אנשא ומן תורי ומן חמרי ומן ענא.
(כט) מפלגותהון תיסבון ותיתין לאלעזר כהנא אפרשותא קודם ה'.
(ל) ומפלגות בני ישראל תיסב חד דאיתחד מן חמשין מן אנשא מן תורי מן חמרי ומן ענא מכל בעירא ותיתין יתהון לליוואי נטרי מטרת משכנא דה'.
(לא) ועבד משה ואלעזר כהנא כמא דפקיד ה' ית משה.
(לב) והות דברתא שאר ביזא דבזו עמא דנפקו לחילא ענא שית מאה ושבעין וחמשא אלפין.
(לג) ותורי שבעין ותרין אלפין.
(לד) וחמרי שיתין וחד אלפין.
(לה) ונפשא דאנשא מן נשיא דלא ידעא משכבי דכורא כל נפשתא תלתין ותרין אלפין.
(לו) והות פלגותא חולק גובריא דנפקו לחילא מניין ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין וחמיש מאה.
(לז) והוה נסיבא קודם ה' מן ענא שית מאה ושבעין וחמיש.
(לח) ותורי תלתין ושיתא אלפין ונסיבהון קודם ה' שבעין ותרין.
(לט) וחמרי תלתין אלפין וחמיש מאה ונסיבהון קודם ה' שיתין וחד.
(מ) ונפשא דאנשא שיתת עסר אלפין ונסיבהון קודם ה' תלתין ותרין נפשן.
(מא) ויהב משה ית נסיב אפרשותא קודם ה' לאלעזר כהנא כמא דפקיד ה' ית משה.
(מב) ומפלגות בני ישראל דפלג משה מן גובריא דנפקו לחילא.
(מג) והות פלגות כנשתא מן ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין וחמיש מאה.
(מד) ותורי תלתין ושיתא אלפין.
(מה) וחמרי תלתין אלפין וחמיש מאה.
(מו) ונפשא דאנשא שיתת עסר אלפין.
(מז) ונסיב משה מפלגות בני ישראל ית דאיתחד חד מן חמשין מן אנשא ומן בעירא ויהב יתהון לליוואי נטרי מטרת משכנא דה' כמא דפקיד ה' ית משה.
(מח) וקריבו לוות משה דממונן על אלפי חילא רבני אלפי ורבני מאוותא.
(מט) ואמרו למשה עבדך קבילו ית חושבן גוברי מגיחי קרבא דעימנא ולא שגא מיננא אנש.
(נ) וקריבנא ית קורבנא דה' גבר דאשכח מן דדהב שירין ושבין עזקן קדשין ומחוך לכפרא על נפשתנא קודם ה'.
(נא) ונסיב משה ואלעזר כהנא ית דהבא מינהון כל מן דעובדא.
(נב) והוה כל דהב אפרשותא דאפרישו קודם ה' שיתת עסר אלפין שבע מאה וחמשין סלעין מן רבני אלפי ומן רבני מאוותא.
(נג) גוברין דחילא בזו גבר לנפשיה.
(נד) ונסיב משה ואלעזר כהנא ית דהבא מן רבני אלפי ומאוותא ואיתיאו יתיה למשכן זמנא דוכרנא לבני ישראל קודם ה'.
פרק לב
(א) ובעיר סגי הוה לבני ראובן ולבני גד תקיף לחדא וחזו ית ארע יעזר וית ארע גלעד והא אתרא אתר כשר לבית בעיר. (ב) ואתו בני גד ובני ראובן ואמרו למשה ולאלעזר כהנא ולרברבי כנשתא למימר. (ג) עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון. (ד) ארעא דמחא ה' ית יתבהא קודם כנשתא דישראל ארע כשרא לבית בעיר היא ולעבדך אית בעיר.
(ה) ואמרו אם אשכחנא רחמין בעינך תתייהיב ארעא הדא לעבדך לאחסנא לא תעבריננא ית ירדנא.
(ו) ואמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכון ייתון לאגחא קרבא ואתון תיתבון הכא.
(ז) ולמא תונון ית ליבא דבני ישראל מלמעבר לארעא דיהב להון ה'.
(ח) כדין עבדו אבהתכון כד שלחית יתהון מרקם גיאה למחזי ית ארעא.
(ט) וסליקו עד נחלא דאתכלא וחזו ית ארעא ואוניאו ית ליבא דבני ישראל בדיל דלא למיעל לארעא דיהב להון ה'.
(י) ותקיף רוגזא דה' ביומא ההוא וקיים למימר.
(יא) אם יחזון גובריא דסליקו ממצריים מבר עסרין שנין ולעילא ית ארעא דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב ארי לא אשלימו בתר דחלתי.
(יב) אלהין כלב בר יפונה קניזאה ויהושוע בר נון ארי אשלימו בתר דחלתא דה'.
(יג) ותקיף רוגזא דה' בישראל ואוחרינון במדברא ארבעין שנין עד דסף כל דרא דעבד דביש קודם ה'.
(יד) והא קמתון בתר אבהתכון תלמידי גובריא חייביא לאוספא עוד על תקוף רוגזא דה' על ישראל.
(טו) ארי תתובון מבתר דחלתיה ויוסיף עוד לאוחרותהון במדברא ותחבלון לכל עמא הדין.
(טז) וקריבו לוותיה ואמרו חטרין דען נבני לבעירנא הכא וקרווין לטפלנא.
(יז) ואנחנא נזדרז מבעין קודם בני ישראל עד דנעילינון לאתרהון וייתיב טפלנא בקרווין כריכן מן קודם יתבי ארעא.
(יח) לא נתוב לבתנא עד דיחסנון בני ישראל גבר אחסנתיה.
(יט) ארי לא נחסין עימהון מעברא לירדנא ולהלאה ארי קבילנא אחסנתנא לנא מעברא לירדנא מדנחא.
(כ) ואמר להון משה אם תעבדון ית פתגמא הדין אם תזדרזון קודם עמא דה' לקרבא.
(כא) ויעבר לכון כל דמזרז ית ירדנא קודם עמא דה' עד דיתריך ית בעלי דבבוהי מן קודמוהי.
(כב) ותתכביש ארעא קודם עמא דה' ובתר כין תתובון ותהון זכאין קודם ה' ומישראל ותהי ארעא הדא לכון לאחסנא קודם ה'.
(כג) ואם לא תעבדון כין הא חבתון קודם ה' ודעו חובתכון דתשכח יתכון.
(כד) בנו לכון קרווין לטפלכון וחטרין לענכון ודייפוק מפומכון תעבדון.
(כה) ואמר בני גד ובני ראובן למשה למימר עבדך יעבדון כמא דריבוני מפקיד.
(כו) טפלנא נשנא גיתנא וכל בעירנא יהון תמן בקרווי גלעד.
(כז) ועבדך יעברון כל מזרז חילא קודם עמא דה' לקרבא כמא דריבוני ממליל.
(כח) ופקיד להון משה ית אלעזר כהנא וית יהושוע בר נון וית רישי אבהת שבטיא לבני ישראל.
(כט) ואמר משה להון אם יעברון בני גד ובני ראובן עימכון ית ירדנא כל דמזרז לקרבא קודם עמא דה' ותתכביש ארעא קודמיכון ותיתנון להון ית ארע גלעד לאחסנא.
(ל) ואם לא יעברון מזרזין עימכון ויחסנון ביניכון בארעא דכנען.
(לא) ואתיבו בני גד ובני ראובן למימר ית דמליל ה' לעבדך כין נעביד.
(לב) נחנא נעבר מזרזין קודם עמא דה' לארעא דכנען ועימנא אחודת אחסנתנא מעברא לירדנא.
(לג) ויהב להון משה לבני גד ולבני ראובן ולפלגות שבטא דמנשה בר יוסף ית מלכותיה דסיחון מלכא אמוראה וית מלכותיה דעוג מלכא דמתנן ארעא לקרווהא בתחומין קרווי ארעא סחור סחור.
(לד) ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערוער.
(לה) וית עטרות שופן וית יעזר ורמתא.
(לו) וית בית נמרה וית בית הרן קרווין כריכן וחטרין דען.
(לז) ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלא וית קריתיים.
(לח) וית נבו וית בעל מעון מקפן שמהן וית שבמה וקרו בשמהן ית שמהת קרוויא דבנו.
(לט) ואזלו בני מכיר בר מנשה לגלעד וכבשוהא ותריך ית אמוראה דבה.
(מ) ויהב משה ית גלעד למכיר בר מנשה ויתיב בה.
(מא) ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית כפרניהון וקרא יתהון כפרני יאיר.
(מב) ונובח אזל וכבש ית קנת וית כפרנהא וקרא לה נובח בשמיה.