תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה)

תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה) מתוך

תקנות התקנים (תו־תקן וסימן השגחה), התשמ״ב–1982

---

ק״ת תשמ״ב, 1591.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11(ד) ו־(25) לחוק התקנים, התשי״ג–1953 (להלן – החוק), בהתאם לסעיף 34 לתקנון מכון התקנים הישראלי, התשי״ד–1954, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”המכון“ – מכון התקנים הישראלי;

”המועצה הכללית“ – המועצה הכללית של המכון;

”הועד הפועל“ – הועד הפועל של המכון;

”תקן“ – לרבות מפרט שאישר המכון ושלא פורסם כתקן ישראלי;

”תו־תקן“ – לרבות סימן השגחה;

”היתר“ – היתר לסמן מצרך בתו־תקן;

”יצרן“ – אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי;

”המינהלה“ – מינהלת תו־תקן שהוקמה לפי תקנה 2;

”הממונה“ – הממונה על התקינה;

”המנהל“ – המנהל הכללי של המכון או מי שהוא הסמיכו בכתב למלא תפקיד מתפקידיו לפי תקנות אלה;

”בא כוח המנהל“ – מי שהמנהל מינהו לבצע פעולה הקשורה בתקנות אלה, כמוגדר בכתב המינוי.

2.

מינהלת תו־תקן

(א)

תוקם במכון מינהלה, וזה יהיה הרכבה:

(1)

הממונה, שישמש יושב ראש;

(2)

אחד עשר חברים שתבחר המועצה הכללית, בהמלצת הועד הפועל, אחת לשלוש שנים;

(3)

המנהל.

(ב)

המינהלה תבחר מבין חבריה סגן יושב ראש, שימלא את מקומו של היושב ראש בהעדרו.

(ג)

המינהלה תהיה מוסמכת –

(1)

לקבוע את נוסח המסמכים הקשורים במתן היתר;

(2)

להחליט על הסדרים, המהות והמידה של הפיקוח מטעם המכון ומטעם היצרן על טיבם וייצורם של המצרכים המסומנים בתו־תקן;

(3)

לדון ולהחליט בערעורים על החלטות ועדת ההיתרים;

(4)

לדרוש מאת המנהל פרטים, לרבות דין וחשבון כספי בקשר לביצוע הפיקוח של המכון על טיב המצרכים המסומנים בתו־תקן;

(5)

להקים ועדות לשם יעוץ וסיוע בביצוע סמכויותיה, לרבות ועדת היתרים, כאמור בתקנה 3 וועדות מקצועיות כאמור בתקנה 4 ולהנחותן בפעולותיהן;

(6)

לדון בדו״חות שתגיש לה ועדת ההיתרים, לפי תקנה 7(ה);

(7)

להתנות תנאים לשימוש בתו־התקן בנוסף על התנאים שנקבעו בתקנות אלה, ובלבד שהתנאים הנוספים לא יעמדו בסתירה לתנאים שבתקנות אלה;

(8)

לנהל את כל עניני תו־התקן ולהחליט בכל ענין הקשור בהנהלת עניני תו־התקן.

(ד)

חבר המינהלה שבחרה בו המועצה יכהן בתפקידו במשך שלוש שנים מיום היבחרו אלא אם התפטר לפני כן; נתפנה מקומו של חבר במינהלה ימנה הועד הפועל אדם אחר במקומו, שיכהן כחבר המינהלה עד תום תקופת כהונתו של החבר שתחתיו מונה.

(ה)

המינהלה תתכנס לישיבות לפי הזמנת היושב ראש, שיקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, והוא חייב לכנסה לפי דרישת חמישה מחבריה לפחות, או לפי דרישת המנהל.

(ו)

רוב חברי המינהלה יהווה מנין חוקי בישיבותיה; ההחלטות יתקבלו ברוב רגיל של הנוכחים בישיבה; היו הדעות שקולות, יכריע קולו של היושב ראש.

3.

ועדת היתרים

(א)

המינהלה תקים ועדת היתרים שחבריה יהיו יושב ראש המינהלה, המנהל ושלושה חברים שתבחר המינהלה.

(ב)

המינהלה רשאית לשנות את הרכבה של ועדת ההיתרים.

(ג)

יושב ראש המינהלה יהיה יושב ראש ועדת ההיתרים.

(ד)

ועדת ההיתרים תקבע את סדרי עבודתה.

(ה)

ועדת ההיתרים תמסור למינהלה דין וחשבון על עבודתה ועל החלטותיה.

(ו)

ועדת ההיתרים מוסמכת:

(1)

להחליט על מתן היתר ועל ביטולו לצמיתות או לתקופה;

(2)

להחליט על אופן הסימון של תו־התקן על גבי המצרכים, על אריזותיהם ועל כל הקשור בהם.

4.

ועדות מקצועיות

(א)

המינהלה תקים, לפי הצורך, ועדות מקצועיות לענפי ייצור שונים שיהיו מורכבות ממומחים למקצוע אשר תמנה המינהלה; מספר החברים בכל ועדה מקצועית לא יעלה על שבעה; המנהל יהיה חבר בכל ועדה מקצועית; המינהלה תמנה את יושבי ראש הועדות המקצועיות ואת סגניהם.

(ב)

המינהלה תהיה רשאית לשנות את הרכבה של כל ועדה מקצועית.

(ג)

המינהלה תמלא את תפקידי הועדה המקצועית לענפי ייצור שלא הוקמו להן ועדות מקצועיות לפי תקנת משנה (א).

(ד)

ועדה מקצועית מוסמכת:

(1)

לבדוק את התקנים החלים על מצרך, ולהחליט אם הם כוללים דרישות טיב או דרישות בטיחות במידה המאפשרת הענקת תו־תקן;

(2)

לבחון מבחינה מקצועית את דו״חות המנהל שלפי תקנה 6(ג) הנוגעים למצרכים שבתחום פעולתה ולהמליץ בפני ועדת ההיתרים על מתן ההיתר.

(ה)

הועדה המקצועית תתכנס לישיבות לפי הזמנתו של היושב ראש, של המנהל, או של יושב ראש המינהלה.

(ו)

הממונה רשאי להשתתף בישיבות הועדות המקצועיות ולקבל הזמנות לישיבותיהן וכן את הפרוטוקולים מישיבותיהן.

(ז)

הועדות המקצועיות תפעלנה לפי הנחיות המינהלה.

5.

הגשת בקשות למתן היתר

(א)

יצרן הרוצה בהיתר (להלן – המבקש) יגיש למכון בקשה בכתב בטופס שקבעה המינהלה, חתומה בידו, לגבי המצרך שהוא מייצרו או משווקו ואשר לגביו הוא מבקש את ההיתר, ויצרף לבקשה תיאור מפורט של המצרך אגב ציון החלקים שהוא מייצר בעצמו.

(ב)

טופס הבקשה יכיל, בין השאר, התחייבות למלא אחר הוראות תקנות אלה ואחר התנאים והסידורים שקבעו המינהלה וועדת ההיתרים וכן התחייבות להרשות לבא־כח המנהל לבקר במפעלו של המבקש, ובמקום הרכבת המצרך וכן במפעלים אחרים הפועלים מטעם המבקש בייצור המצרך או חלקיו, או בהרכבתו, ולאפשר ולסייע לו לבחור וליטול, בלא תשלום, דוגמאות של המצרך ושל החמרים והחלקים המשמשים בייצורו לשם עריכת בדיקות מוקדמות ובירור העניינים כמפורט בתקנה 6.

(ג)

לא תאושר בקשה, אלא אם ועדה מקצועית קבעה כי נתקיימו התנאים להענקת תו־תקן לפי תקנה 4(ד)(1).

6.

בירורים מוקדמים

(א)

הגיש המבקש בקשה לפי תקנה 5 ומילא אחר התנאים הנוגעים לבירורים המוקדמים, יבקר בא כוחו של המנהל במפעלו של המבקש, ולפי הצורך גם במפעלים אחרים הפועלים מטעם המבקש בייצור המצרך, או חלקיו, או בהרכבתו, כדי –

(1)

לבחור וליטור דוגמאות מהמצרך ומהחמרים המשמשים לייצורו לשם בדיקה מוקדמת;

(2)

לברר את האפשרויות הקיימות במפעל לייצור המצרך וחלקיו לפי דרישות התקן באופן שוטף וסדיר;

(3)

לברר את הסידורים הקיימים במפעל לקיום בדיקה שיטתית עצמית של טיב המצרך לשם התאמתו לתקן.

(ב)

בא־כוח המנהל יגיש למנהל דין וחשבון על תוצאות הביקור והבירורים ועל תוצאות בדיקת המצרך.

(ג)

קיימת ועדה מקצועית לאותו מקצוע, יעביר לה המנהל תחילה את הדו״חות האמורים לשם מתן המלצה.

7.

החלטה על מתן היתר

(א)

עם סיום הבירורים המוקדמים, יעביר המנהל לועדת ההיתרים דין וחשבון על תוצאות הביקור במפעל ועל תוצאות הבדיקות המוקדמות של המוצר, בצירוף המלצות הועדה המקצועית, כאמור בתקנה 6, ואת המלצותיו הוא.

(ב)

ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר או לסרב לתיתו, ובלבד שלא יינתן היתר אם הראו הבדיקות כי אין המצרך מתאים לדרישות התקנים הישראליים המתייחסים אליו.

(ג)

החליטה ועדת ההיתרים לא לתת את ההיתר, ישלח המנהל למבקש הודעה מנומקת ויצויין בה שהמבקש רשאי לערער על ההחלטה לפני המינהלה, תוך 30 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה.

(ד)

החליטה ועדת ההיתרים ליתן את ההיתר המבוקש, תקבע –

(1)

הסדרים, המהות והמידה של פיקוח המכון על טיבו וייצורו של המצרך, לרבות בדיקות מצרכים שיקנה המכון בשוק החפשי;

(2)

תו מתוי התקן שישמש לסימון המצרך, ממדיו של תו התקן, האופן והמקום של סימונו על המצרך, על אריזתו או על תויתו;

(3)

תנאים נוספים אם תראה צורך בכך, למתן ההיתר ולשימוש בתו־תקן.

(ה)

ועדת ההיתרים תמסור למינהלה דין וחשבון על החלטותיה.

8.

בדיקת דוגמאות

מידת התאמתן של דוגמאות לתקנים תיבדק בידי המכון; באין אפשרות לבצע את הבדיקות האמורות במעבדות המכון או אם ראה המנהל צורך בכך מסיבה אחרת, ימסור את ביצוע הבדיקות, כולן או מיקצתן, למעבדה אחרת שאישר לכך המכון על פי כללים שקבע; על תוצאות הבדיקות תגיש המעבדה דין וחשבון למנהל.

9.

דינים וחשבונות תקופתיים

המנהל יגיש למינהלה דינים וחשבונות תקופתיים, מדי שלושה חדשים או במועד אחר לפי דרישתה, בדבר ביצוע הפיקוח בהתאם לתקנה 7(ד)(1).

10.

מתן היתר ותקפו

(א)

שילם המבקש את אגרות ההיתר לפי תקנה 18, חתם על הסכם עם המכון בדבר ביצוע הפיקוח האמור בתקנה 7(ד)(1) (להלן – הסכם פיקוח) ומילא אחרי התנאים למתן ההיתר, יינתן לו היתר חתום בידי המנהל, בנוסח שאישרה המינהלה; ההיתר ישא מספר סידורי.

(ב)

תוקף ההיתר יהיה עד ה־31 במרס הקרוב, אולם אם ניתן תוך ששה חדשים שקדמו לתאריך זה יהיה תקפו עד ה־31 לחודש מרס בשנה הבאה.

(ג)

ועדת ההיתרים רשאית להאריך את תקפו של ההיתר, בכל פעם לשנה אחת לבקשת בעל ההיתר, לאחר שהמבקש שילם את האגרה שלפי תקנה 18 וחתם על הסכם פיקוח לשנה נוספת ומילא אחר התנאים למתן ההיתר.

(ד)

היתר לא יהיה ניתן להעברה או לשעבוד.

(ה)

חל שינוי בבעלות במפעלו של בעל ההיתר, יודיע בעל ההיתר למכון מיד, בכתב, על השינוי; תקפו של ההיתר יפקע כתום חדשיים מהיום שבו חל השינוי, בין אם ניתנה הודעה כאמור ובין אם לאו, אלא אם יבקשו הבעלים החדשים בכתב מאת המכון, תוך חודש מהיום שבו חל השינוי להאריך את תקפו של ההיתר, והמינהלה החליטה להיענות לבקשתם לאחר שהבעלים החדשים קיבלו על עצמם בכתב את כל ההתחייבויות של בעל ההיתר.

(ו)

הוכרז בעל ההיתר פושט רגל, הוחל בהליכי פירוק שלו, נכנס במשא ומתן עם נושיו לסידור חובותיו פתח בחיסול עסקו, או נתמנה מקבל נכסים להנהלת עסקו, יפקע תקפו של ההיתר, אלא אם נתנה ועדת ההיתרים החלטה אחרת לבקשת צד מעונין.

11.

שמירה על סודיות

עובדי המכון, עובדי מעבדות אחרות שלפי תקנה 8, חברי ועדת ההיתרים והועדות המקצועיות וחברי המינהלה, ישמרו על סודיות הדברים שיגיעו לידיעתם כתוצאה ממילוי תפקידם בביצוע תקנות אלה, ולא יפרסמו חומר הנוגע לדברים אלה, אלא אם קיבלו לכך אישור בכתב ומראש מאת המנהל.

12.

טיפול בדוגמאות

(א)

המכון לא יהיה אחראי לנזק העלול להיגרם לדוגמאות המצרכים בעת בדיקתן או כתוצאה ממנה.

(ב)

על בעל הדוגמאות ליטול אותן מהמכון תוך 15 ימים מיום מסירת תעודת הבדיקה או דו״ח הבדיקה; לא נטלם תוך 15 ימים כאמור או תוך 30 ימים מהיום שנשלחה אליו דרישה בדואר רשום לעשות כך, רשאי המכון למכרן או לסלקן בכל דרך שימצא לנכון.

13.

רשימת היתרים ופרסומם

(א)

עם מתן היתר יפרסם המנהל הודעה על כך בשני עתונים יומיים על חשבון בעל ההיתר, אלא אם החליטה המינהלה אחרת בהתחשב בנסיבות הענין.

(ב)

במשרדי המכון תתנהל רשימה של היתרים שתהיה פתוחה לעיון הקהל.

(ג)

המנהל יפרסם ברשומות מדי חודש את רשימת ההיתרים שנתן המכון בחודש שחלף.

14.

ביטול היתרים

(א)

ביטול היתר בידי המכון ייעשה על פי החלטת ועדת ההיתרים; הביטול יכול שיהיה לצמיתות או לתקופה.

(ב)

המנהל רשאי לבטל היתר אם לא מילא בעל ההיתר את חובותיו כלפי המכון בהתאם להסכם הפיקוח שחתם עם המכון; עותק מהודעת הביטול יימסר לועדת ההיתרים.

(ג)

בוטל היתר לצמיתות, או פג תקפו, יימחק ההיתר מרשימת ההיתרים והודעה על כך תפורסם ברשומות, ואם לא החליטה המינהלה אחרת, בהתחשב בנסיבות הענין, גם בשני עתונים יומיים, תוך 30 ימים, על חשבון בעל ההיתר.

(ד)

בוטל היתר, לתקופה או לצמיתות, לא יסמן בעל ההיתר את מצרכיו בתו־תקן, לא ישתמש בו ולא יזכירו בפרסומיו, במכתביו ובדברי הפרסומת שלו, ואם החליטה על כך ועדת ההיתרים ימחק את תו־התקן ויסירו מעל כל מלאי המצרכים הנמצא ברשותו.

(ה)

הודעה מנומקת על ביטול ההיתר, לתקופה או לצמיתות תישלח בידי המנהל לבעל ההיתר; בהודעה יצויין, שבעל ההיתר רשאי לערער על ההחלטה בפני המינהלה, תוך 30 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה.

15.

תו־התקן כאישור

תו־התקן ישמש אישור מטעם בעל ההיתר על כך, כי המצרך אשר עליו נקבע מתאים לדרישות התקנים המתייחסים אליו.

16.

שימוש בתו־תקן או בסימן השגחה

לא יקבע בעל היתר את תו־התקן, כמשמעותו בתקנה 15, על גבי מצרך אם אינו מתאים לדרישות התקנים החלים עליו, והעומדים בתוקף באותו זמן.

17.

חובות בעל היתר

(א)

בעל ההיתר חייב –

(1)

לקבוע על המצרך, יחד עם תו־התקן, גם את שמו או את סימנו המסחרי הרשום;

(2)

לא לייצר מצרך שאינו מתאים לדרישות התקנים החלים על המצרך ושלגביו ניתן לו ההיתר.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי בעל היתר לייצר מצרך שאיננו עומד בדרישות התקנים –

(1)

בתנאי שהמינהלה נתנה הסכמתה לכך אחרי ששקלה את נסיבות המקרה, ובתנאי שהתקן שחל על המצרך אינו תקן רשמי;

(2)

אם הותר ייצורו לפי סעיף 16(ב) לחוק;

(3)

אם נמצא מפעל היצרן מחוץ לגבולות ישראל, ובלבד שלא ייובא אליה מצרך מאותו הסוג שלגביו ניתן לו ההיתר, אם אינו מסומן בתו־תקן.

18.

אגרות

בעד כל היתר תשולם אגרה כמפורט בתוספת.

19.

ביטול

תקנות התקנים (תו־תקן וסימן השגחה), התשט״ו–1955 – בטלות.

תוספת

(תקנה 18)

1.

שיעור האגרה בעד כל היתר – 417 שקלים (מתואם לדצמבר 1981).

2.

האגרה לפי תוספת זו אינה כוללת את התשלומים המגיעים למכון בעד הבירורים המוקדמים ובעד הפיקוח על טיבו וייצורו של המצרך שלגביו ניתן ההיתר.

3.

אם יתברר מתוך מדד המחירים שיתפרסם לחודש דצמבר של כל שנה (להלן – המדד החדש), כי המדד החדש עולה לעומת המדד שפורסם לחודש דצמבר 1981 (להלן – המדד היסודי), תשולם האגרה לפי סעיף 1 כשהיא מוגדלת באופן יחסי לשיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובעיגול לחצי השקל הקרוב.

4.

המנהל יפרסם ברשומות הודעה על השינוי באגרה שייכנס לתוקף ביום אחד באפריל שלאחר שנקבע המדד החדש.

---

י״ד בתמוז התשמ״ב (5 ביולי 1982)

• גדעון פת
  שר התעשיה והמסחר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.