תקנות הסיוע המשפטי מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973

תקנות לביצוע החוק


ק״ת תשל״ג, 2048; תשל״ו, 816; תשל״ז, 2020, 2262; תשל״ט, 1658; תש״ם, 1230; תשמ״א, 1196; תשמ״ד, 2112; תשנ״א, 284; תשנ״ה, 1754; תשנ״ו, 1327; תשס״א, 848; תשס״ג, 1116; תשע״ח, 2688.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1412; תשמ״א, 1279; ק״ת תשמ״א, 1569; תשמ״ב, 814; תשמ״ג, 70, 1061; תשמ״ד, 187, 1065, 2149; תשמ״ה, 23, 136, 558, 969, 1488; תשמ״ו, 27, 847, 1156, 1510; תשמ״ז, 225, 800, 1089, 1355; תשמ״ח, 287, 631, 945; תשמ״ט, 66, 288, 288, 294, 548, 966, 1414; תש״ן, 125, 529, 705; תשנ״א, 24, 264, 739, 916, 1263; תשנ״ב, 482, 871, 1138, 1527; תשנ״ג, 104, 536, 879, 1155; תשנ״ד, 256, 730, 1093; תשנ״ה, 13, 420, 1373, 1511; תשנ״ו, 273, 638, 1553; תשנ״ז, 211, 467, 838, 1224; תשנ״ח, 122, 902, 1347; תשנ״ט, 133, 204, 534, 1171; תש״ס, 138, 877; תשס״א, 886; תשס״ב, 165; תשס״ג, 238; תשס״ה, 280; תשס״ו, 365, 832; תשס״ח, 326; תשס״ט, 356; תש״ע, 347; תשע״א, 477; תשע״ב, 609; תשע״ג, 599; תשע״ד, 476; תשע״ו, 762; תשע״ז, 719; תשע״ט, 2931; תש״ף, 426; תשפ״א, 1322; תשפ״ב, 1720; תשפ״ג, 796; תשפ״ד, 1268.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו־7 לחוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר האוצר לענין תקנות 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, עם שר הסעד לענין תקנה 2, ועם לשכת עורכי־הדין לענין תקנות 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, ובתוקף שאר סמכויותי על־פי כל חיקוק, אני מתקין תקנות אלה, באישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת:


בקשה לקבלת שירות משפטי
המבקש שירות משפטי על־פי החוק (להלן – שירות), יגיש בקשה ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהא ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל לשכת סיוע משפטי.
אגרת השתתפות [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״א, [הודעות]]
מי שראש הלשכה החליט בענינו בחיוב, כאמור בתקנה 3 (להלן – המבקש), ישלם ללשכה לסיוע משפטי אגרת השתתפות כמפורט להלן:
(1)
מבקש שהכנסתו אינה עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – 50 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 74 ש״ח)
(2)
מבקש שהכנסתו עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – 100 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2023, 143 ש״ח)
מבחנים למתן שירות [תיקון: תשל״ו, תשמ״ד, תשנ״ה]
(א)
בתקנה זו –
”גימלה להבטחת הכנסה“ – (נמחקה);
”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, למעט קיצבות ילדים לפי סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – קיצבות ילדים) והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי סעיף 40(ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 (להלן – הענקות קי״ץ);
”רכוש“ – זכויות במטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים, והכל אם שווים בעת מתן השירות אינו עולה על השכר הממוצע במשק פי שלושה;
”שכר ממוצע במשק“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
(ב)
שירות יינתן למבקש, שאינו חבר־בני־אדם, ואין לו רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, במקרים אלה:
(1)
אם המבקש הוא יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסת המבקש עד 67% מהשכר הממוצע במשק;
(2)
אם המבקשת היא משפחה של ארבע נפשות או יותר – תיווסף להכנסה המרבית הנקובה בפסקה (1) הכנסה נוספת של 6% לכל נפש נוספת החל ברביעית;
בתקנת משנה זו, ”משפחה“ – לרבות בני זוג החיים חיי־משפחה במשק־בית משותף, ללא נישואין;
(ג)
היה רכושו של המבקש דירה –
(1)
אם הוא מתגורר בה – לא יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(2)
אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות, בלא ששכר לעצמו דירה אחרת – יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(3)
אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – יראו את ההפרש כהכנסה;
(4)
אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות בשיעור דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – לא יראו את דמי השכירות שקיבל כהכנסה.
(ג1)
(בוטלה).
(ד)
לענין כל תקנה מתקנות אלה, למעט תקנה 5(1), תחול הוראה זאת: היה המבקש ראש המשפחה – תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה המבקש בן משפחה כאמור – תיראה הכנסתו של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת המבקש.
(ה)
(בוטלה).
החלטת ראש הלשכה [תיקון: תשנ״ה]
(א)
ראש הלשכה או מי מטעמו (להלן – ראש הלשכה) יתן בכתב את החלטתו בבקשה. החליט בחיוב – יציין את הענין בו יינתן השירות ואת היקפו; החליט בשלילה – יציין את נימוקיו.
(ב)
ראש הלשכה יתן שירות זמני או יורה על מתן שירות זמני, עד להחלטתו הסופית בדבר זכותו של המבקש לקבל שירות לפי תקנה 2, אם היה סבור כי הענין אינו סובל דיחוי והמבקש זכאי לכאורה לקבלת השירות. החלטת ראש הלשכה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג)
הודעה בכתב על החלטה לפי סעיף זה תימסר לידי המבקש, או תישלח לו בדואר רשום.
תשלום אגרת השתתפות [תיקון: תשס״א, [הודעות]]
(א)
לא תטופל בקשה לגופה ולא יחליט בה ראש הלשכה כאמור בתקנה 3, אלא אם כן שילם המבקש מקדמה בסכום של 25 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 37 ש״ח); החליט ראש הלשכה כי למבקש יינתן סיוע משפטי כאמור בתקנה 3, ייזקף הסכום האמור על חשבון אגרת ההשתתפות.
(ב)
החליט ראש הלשכה לגבי בקשה בחיוב, ימסור למבקש, יחד עם החלטתו בכתב כאמור בתקנה 3, הודעה על חובת תשלום יתרת הסכום המגיע בגין אגרת השתתפות הקבועה בתקנה 1א, לפי הענין; הסיוע המשפטי יינתן לאחר תשלום היתרה האמורה.
(ג)
אגרת השתתפות תשולם פעם אחת בלבד בעד ענין משפטי אחד, לרבות בהליך של ערעור באותו ענין ומימוש פסק הדין; לצורך תקנת משנה זו יראו כענין משפטי אחד:
(1)
ענינים שונים שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שנה אחת מפתיחת התיק הקודם שבגינו שולמה אגרה או מקדמה;
(2)
ענינים שונים בתחום עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית משפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, הקשורים זה בזה, שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שלוש שנים מפתיחתו של התיק הקודם בעניני משפחה שבגינו שולמה אגרה או מקדמה.
(ד)
שילם מבקש מקדמה במהלך תקופת הזכאות, היא תקוזז מיתרת אגרת ההשתתפות שיש לשלמה בתקופת הזכאות; לענין זה, ”תקופת הזכאות“ – התקופה הנקובה בתקנת משנה (ג)(1) או (2), לפי הענין.
(ה)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי ראש הלשכה, במקרים דחופים, לפי שיקול דעתו, לאשר תחילת טיפול ומתן שירות משפטי דחוף, כנגד התחייבות בכתב של המבקש לשלם את אגרת ההשתתפות, בתוך 7 ימים מתחילת הטיפול בענינו; לא שולמה אגרת השתתפות יורה ראש הלשכה על הפסקת השירות המשפטי וייתן הודעה על כך למבקש ולמי שמונה לתת לו שירות.
פטורים מאגרת השתתפות [תיקון: תשס״א]
(א)
אלה מבקשים הפטורים מאגרת השתתפות:
(1)
אסיר;
(2)
עצור;
(3)
(4)
חולה נפש המאושפז בבית חולים כמשמעותו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(5)
קטין הזכאי לייצוג נפרד מהוריו ותובע או נתבע שלא באמצעותם.
(ב)
אלה ענינים הפטורים מאגרת השתתפות:
(1)
סיוע משפטי מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991, ומכוח אמנת ניו יורק בדבר גביית מזונות בחו״ל;
(2)
(3)
(ג)
הממונה על האגף לסיוע משפטי רשאי לקבוע הנחיות למתן פטור מתשלום אגרה, למקרים חריגים שבהם, בהתחשב בהכנסותיו, ברכושו ובחובותיו המוכחים של המבקש, אין ביכולתו לשלם את האגרה.
נותני השירות [תיקון: תשנ״ה]
(א)
החליט ראש הלשכה על מתן שירות למבקש, יעשה אחד, או יותר, מבין אלה, לפי הענין:
(1)
יתן את השירות;
(2)
יטיל על עורך־דין מעובדי הלשכה ליתן את השירות;
(3)
ימנה עורך־דין שאינו מעובדי הלשכה או אדם אחר הכשיר על־פי חיקוק ליתן את השירות;
(4)
יפנה את המבקש למי שנתמנה לתת שירות לפי תקנת־משנה (ב);
(5)
יודיע למבקש כי המבקש גופו יופיע בהליך, וינחה אותו בכתב כיצד ינהג.
(ב)
(1)
ראש הלשכה רשאי למנות עורך־דין שלא מעובדי הלשכה או טוען רבני לענין שהוא מוסמך על פי חיקוק לעשותו, ליתן שירות למבקשים שיופנו אליו לפי תקנת־משנה 4(א)(4);
(2)
מינוי לפי פסקה (1) ייעשה בצורת הסכם בין המדינה לבין נותן השירות ושכרו ישולם על בסיס חודשי בהתאם לשירותים שיתן ובתנאים שייקבעו בהסכם;
(3)
ההסכם יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת ואפשר לחדשו ולחזור ולחדשו מזמן לזמן;
(4)
(נמחקה).
עניינים בהם יינתן השירות [תיקון: תשנ״ה, תשע״ח]
שירות יינתן בעניינים הבאים:
(1)
עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות);
(2)
הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק־יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני־המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך;
(3)
(4)
ענינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט ענינים פליליים;
(5)
תביעות על־פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות־נספים;
(6)
תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים;
(7)
(8)
עניני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
היקף השירות [תיקון: תשנ״ה, תשע״ח]
השירות בענינים המפורשים בתקנה 5 כולל:
(1)
ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים;
(2)
ייצוג בפני בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל וכן ייעוץ וליווי בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה (להלן – הליכים חלופיים);
(3)
תשלום ההוצאות הכרוכות במתן השירות, שלדעת ראש הלשכה היה הכרח להוציאן, כאמור בתוספת הראשונה.
הפסקת השירות
(א)
נוכח ראש הלשכה כי תנאי למתן שירות חדל מלהתקיים או שהשירות לא היה צריך שיינתן מלכתחילה, רשאי הוא להורות על הפסקתו; הודעה על כך תינתן למבקש ולמי שמונה לתת את השירות בדרך האמורה בתקנה 3(ג).
(ב)
ראש הלשכה לא יתן החלטה כאמור בתקנת־משנה (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
החזרת הוצאות שהוצאו על־ידי הלשכה
(א)
הושג השירות על־ידי מתן ידיעות כוזבות, רשאי ראש הלשכה להחליט על הפסקתו, ולהורות למבקש להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות שהוצאו בענינו לפי תקנות אלה, לרבות שכר־טרחה ששולם לפי תקנה 11 (להלן – הוצאות השירות). לא יפעל ראש הלשכה לפי תקנת משנה זו, אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
(ב)
ניתן פסק־דין המזכה את המבקש בקבלת כספים או נכסים, אשר לדעת ראש הלשכה מאפשרים לו לשאת בהוצאות השירות שקיבל, כולו או חלקו, חייב המבקש, לפי דרישת ראש הלשכה, להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות האמורות.
(ג)
לענין החזרת הוצאות לפי תקנה זו, יילקחו בחשבון הוצאות השירות שנפסקו בפסק־הדין לטובת המבקש, בכפוף לאמור בסעיף 6 לחוק.
(ד)
נוכח ראש הלשכה כי באורח זמני אין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות, וכי יש יסוד סביר להניח כי יוכל לשאת בהוצאות השירות כעבור תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהחליט ראש הלשכה על מתן השירות, רשאי הוא להורות כי מבקש השירות יחזיר את ההוצאות, בסכום אחד או בתשלומים, במועד שיקבע ראש הלשכה. תקנת־משנה זאת איננה גורעת מכל הוראה אחרת לפי תקנות אלה.
הוצאות משפט
פסק בית המשפט הוצאות שירות לטובת המבקש, יודיע ראש הלשכה למי שחוייב בתשלום אותם סכומים כי עליו לשלמם לאוצר המדינה.
חובות עורכי־דין
(א)
עורך־דין שנתמנה לפי תקנות 4(א)(3) או 4(ב), מוטלות עליו, בשינויים המחוייבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961, ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו.
(ב)
עורך־דין שנתמנה כאמור, יעביר לראש הלשכה, אחת לשלושה חודשים, או בכל מועד אחר שיקבע ראש הלשכה לענין פלוני, דין־וחשבון על המשך טיפולו בכל תיק שנמסר לו על־פי תקנות אלה.
שכר טרחה
מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנות 4(א)(3) או 4(ב) יקבל מאוצר המדינה שכר טרחה והוצאות הכרוכות בנסיעה ובהחזקת רכב בסכום שלא יעלה על הנקוב בתוספת השניה.
עדכון סכומים [תיקון: תשנ״ה, תשס״א]
(א)
הסכומים הנקובים בתקנות 1א ו־3א(א) ובתוספות הראשונה והשניה יתעדכנו בשיעור עליית המדד ב־1 בינואר של כל שנה, אם עלה המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנות 1א ו־3א(א), התוספת הראשונה וסעיפים 1 ו־2 של התוספת השניה, כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
[תיקון: תשס״ג]
(פקעה).
ביטול מינוי [תיקון: תשנ״ה]
(א)
ראש הלשכה, רשאי לבטל מינוי שנתן לפי תקנה 4(א)(3) ו־(ב), אם היה סבור כי מי שמינהו אינו מסוגל להמשיך במתן השירות או שאינו מטפל כהלכה בענין שלגביו נתמנה; לא יבוטל מינוי כאמור, אלא לאחר שניתנה הזדמנות לנותן השירות להשמיע טענותיו.
(ב)
בוטל המינוי, חייב נותן השירות למסור לראש הלשכה, או למי שראש הלשכה הורה, את כל המסמכים והמוצגים המתייחסים לענינים שנמסרו לטיפולו לפי תקנות אלה.
(ג)
(בוטלה).
מתן שירות באזורי פעולה שונים
היה ענין המחייב מתן שירות ביותר מאיזור פעולה אחד, יתואם מתן השירות בין מנהלי הלשכות.
ערעור על החלטת ראש הלשכה
(א)
המערער על החלטות ראש הלשכה האמורות בסעיף 5 לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של ההחלטה.
(ב)
בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי תקנות סדר־הדין האזרחי, תשכ״ג–1963.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973“.
[תיקון: תשל״ט]

תוספת ראשונה

(תקנה 6(3))

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024)
שכרם של עדים, של עדים מומחים, של רופאים ושל מומחים רפואיים ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
שכרו של פוסק רפואי בשיעור שקבע בית המשפט.
[תיקון: [הודעות]]
צילום מסמכים, בסכום שלא יעלה על 477 שקלים חדשים למבקש אחד בכל ערכאה.
[תיקון: [הודעות]]
תרגום מסמכים בסכום שלא יעלה על 716 שקלים חדשים למבקש אחד.
[תיקון: תשל״ט]

תוספת שניה

(תקנה 11)

[תיקון: תשנ״ה]

שכר הטרחה על בסיס הטיפול המשפטי

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024)
[תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ג, תשע״ח, [הודעות]]
(א)
בסעיף זה, ”בית משפט“ – אחת הערכאות המפורטות בטבלה שבסעיף קטן (ב).
(ב)
מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנה 4(א)(3), יקבל שכר טרחה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(1)
(א)
בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית דין אזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה, בית המשפט העליון (התרת נישואין, בקשות בפני רשם בית המשפט העליון):
 לימוד עניינו של מבקשדיון מוקדם / קדם משפטישיבה ראשונה להוכחותישיבה נוספתסיכומים בכתבישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת
תביעה1,181488587488488198
הגנה1,181488587488488198
המרצות488297297297297198
הודעת צד ג׳488297297297297198
(ב)
דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר בטבלה שלעיל.
(2)
(א)
בית משפט לעניני משפחה:
 לימוד עניינו של מבקשדיון מוקדם / קדם משפטישיבה ראשונה להוכחותישיבה נוספתסיכומים בכתבישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת
תביעה1,181488587488488198
הגנה1,181488587488488198
המרצות488297297297297198
הודעת צד ג׳488297297297297198
(ב)
דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר.
(ג)
בקשות לפטור מתשלום אגרת בית משפט המוגשות בתיק העיקרי, בתיקי משנה ובבקשות ביניים, יראו אותן כבקשה אחת לצורך חישוב שכר טרחה.
(ד)
כל תביעה נוספת בתיק העיקרי במהלך שלושה חודשים מיום הגשת התביעה הראשונה בתיק העיקרי, תיחשב לצורך תשלום שכר טרחה, כלימוד ענינו של מבקש בהמרצה.
(3)
בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול:
לימוד עניינו של מבקשישיבהסיכומים בכתבישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת
982390390158
(3א)
(א)
על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בהליכים שהחלו בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות יחולו תעריפי שכר הטרחה שלהלן:
ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים, לרבות הליכים חלופיים וייצוג בפני ערכאות שיפוטיות במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויותעריכת הסכם בין צדדים לפי חוק להסדר התדיינויותייצוג בפני ערכאות שיפוטיות לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות
2,8151,1262,815
(ב)
האמור בפסקת משנה (א) לא יחול על ייצוג אדם שמונה לו אפוטרופוס או שניתן למנות לו אפוטרופוס, כאמור בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, או על ייצוג קטין.
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (א), ראש הלשכה לסיוע משפטי רשאי, במקרים חריגים, להחליט כי שכר טרחה על ייצוג בפני ערכאה שיפוטית יהיה לפי פסקה (2) או (3), לפי העניין, אם מצא כי הטיפול באותו עניין חייב עבודה מרובה במיוחד, וכן רשאי הוא, במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת, להפחית את שכר הטרחה עד לסכום של 550 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018; בשנת 2024, 597 ש״ח) בנסיבות שבהן מצא כי אין הצדקה לתשלום הסכום המלא.
(4)
הוצאה לפועל:
בקשה לביצוע פסק דין, טענת ”פרעתי“, איחוד תיקיםבקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון, הזמנת עדיםהופעה בפני ראש ההוצאה לפועל או בפני מי מטעמו
488390390
(5)
בית המשפט העליון:
 הגשת בג״צלימוד עניינו של מבקשישיבה
בג״צ3,925 1,371
ערעור 1,5671,371
בקשת רשות ערעור 1,3711,181
(6)
פעולות נוספות בכל הערכאות:
הודעה / תגובה / בקשה (ללא תצהיר תומך)ביקור במקום על פי צו בית משפט / בית דין או על פי הוראת ראש הלשכהמסירה אישית, בתוך העירמסירה אישית, מחוץ לעירעריכת הסכםתיקון הסכם לאחר חתימה
15929712416458799
(ג)
מי שנתמנה לפי תקנה 4(א)(3) ליתן שירות רשאי בית־המשפט לקבוע לו שכר טרחה הגבוה בשיעור 50% עד 100% משכר הטרחה הקבוע בטבלה שבסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי ההכנה באותו ענין חייבה עבודה מרובה במיוחד וכי הטיפול בו היה קשה במיוחד.
(ד)
(נמחק).
[תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, [הודעות]]
(א)
מי שנתמנה לפי תקנה 4(א)(3) ליתן שירות, למעט שירות המפורט בסעיף 1(ב), יקבל שכר טרחה כמפורט להלן:
טור א׳
השירות
טור ב׳
בשקלים חדשים
(1)התייעצות רגילה שאינה מצריכה מסמכים198
(2)התייעצות רגילה עם בדיקת מסמכים390
(3)חוות דעת בכתב (כולל התייעצות)587
(4)מכתב התראה68
(5)עריכת תצהיר198
(6)הרשאה כללית, רגילה, או בלתי חוזרת198
(ב)
מי שנתמנה ליתן שירות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, יקבל שכר טרחה לפי הקבוע בו.
[תיקון: תשנ״ה]
מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנה 4(א)(3), והוא חייב בנסיעות לשם התייצבות בבית משפט מן המפורטים בסעיף 1 מחוץ לתחום הרשות המקומית בו נמצא משרדו, זכאי לקבל, לפי בחירתו, הוצאות נסיעה לפי התעריף הנהוג במונית שירות או באוטובוס.
[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה]

סימן ב׳ – שכר טרחה על בסיס חדשי (בוטל)

[תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).


י״ז באלול תשל״ג (14 בספטמבר 1973)
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.