תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)
(הופנה מהדף תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקצבה מיוחדת לנכים))
תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) מתוך 
תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965
תקנות בדבר מענק לסידורים חד־פעמיים וקיצבה מיוחדת
ק״ת תשכ״ה, 2744; תשכ״ז, 3206; תשל״ב, 14; תשל״ג, 836; תשל״ד, 1383; תשל״ו, 228, 1437; תשל״ט, 80, 184, 1228; תשמ״ו, 171; תשמ״ז, 530.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 115 וסעיף 3א לתוספת החמישית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953, אני מתקין תקנות אלה:
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, החליף את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, שהחליף את חוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953.
תנאים מיוחדים להחלת גימלאות מיוחדות [תיקון: תשל״ב, תשל״ד, תשל״ט, תשמ״ז]
(א)
בתקנות אלה –
”דרגת נכות כללית“ – דרגת נכות הנובעת מפגיעה בעבודה ומכל סיבה אחרת גם יחד;
”דרגת נכות יציבה“ – כמשמעותה בסעיף 69(א) לחוק;
”דרגת נכות מורכבת“ – דרגת נכות המחושבת בהתאם לכללים שבסעיף 1 של חלק ג׳ שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956;
”פקיד שיקום“ – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956;
”מענק־מיוחד“ – מענק לסידורים חד־פעמיים הניתן לפי סעיף 69(א) לחוק;
”הסכם הניידות“ – הסכם בדבר גימלת ניידות שנערך ביום 1 ביוני 1977 מכוח סעיף 200 לחוק, כפי תוקפו ביום אישור התביעה לפי תקנות אלה.
(ב)
נכה שעקב פגימות באברים זוגיים קבעה לו ועדה רפואית דרגת נכות כללית בשיעור של 85% לפחות והיא דרגת נכות יציבה, יחולו לגביו הוראות סעיף 69(א) לחוק כאילו היה נכה בשיעור של 75% ובלבד שהועדה הרפואית קבעה כי 2/3 לפחות מדרגת נכותו הכללית נובעת מפגיעה בעבודה.
(ג)
נכה שנכותו נובעת מפגיעות בעבודה שאירעו בזמנים שונים ואשר בגין כל אחת מהן נקבעה לו דרגת נכות יציבה, יחולו לגביו הוראות סעיף 69(א) לחוק כאילו היה נכה בשיעור של 75%, ובלבד שדרגת הנכות של הפגיעות אילו היתה דרגת נכות מורכבת היא בשיעור של 65% לפחות.
(ד)
נקבעה לנכה עבודה דרגת נכות יציבה בשיעור שבין 65% לבין 74% ועקב נכותו זו יש לו קשיי הליכה, יחולו לגביו הוראות סעיף 69(א) לחוק.
[תיקון: תשל״ב, תשל״ט]
(בוטלה).
הזכות למענק מיוחד [תיקון: תשל״ט]
(א)
מענק מיוחד יאושר אם הוכיח התובע כל אלה:
(1)
עקב נכותו ומטעמי בריאות דרושים לו סידורים חד־פעמיים לשם קיום אורח חיים סדיר או לשם יצירת תנאים שיאפשרו לו המשך עבודתו;
(2)
המענק המיוחד דרוש לו לאחת או יותר מהמטרות הבאות:
(א)
סיוע בהתאמת תנאי המגורים;
(ב)
סיוע ברכישת אביזרי עזר;
(ג)
סיוע בפתרון בעית הניידות על ידי רכישת רכב.
(ב)
המענק המיוחד ינתן בתנאי שהמוסד אישר את התכנית בדבר השימוש במענק המיוחד שהוגשה על ידי התובע כאמור בתקנה 6 או כפי שהוכנה או שונתה כאמור בתקנה 7.
(ג)
מענק לסיוע בפתרון בעית הניידות ינתן בתנאי שלנכה נקבעה לפי הסכם הניידות מוגבלות בניידות המזכה בהלוואה עומדת לפי אותו הסכם ואם הנכה אינו נוהג בעצמו – בתנאי נוסף שקרוב המשפחה, שהתחייב להסיעו באורח קבע ואושר על ידי המוסד כנוהג ברכב לפי הסכם הניידות, הוא אחד מאלה: בן זוגו של הנכה, אביו או אמו, לרבות הורה מאמץ או חורג.
(ד)
נכה יהיה זכאי למענק מיוחד אם הוא נמצא בישראל.
סכום המענק [תיקון: תשל״ב, תשל״ט, תשל״ט־2]
סכום המענק המיוחד יהיה כסכום ההוצאות הממשיות לצורך ביצוע התכנית שאושרה על ידי המוסד ובלבד שלא יעלה:
(א)
אם המענק ניתן להתאמת תנאי המגורים – על 60,000 לירות (מתואם לשנת 1977; החל מינואר 2024, 65,964 שקלים חדשים), ואם הנכה משותק בכל גפיו או מרותק לכסא גלגלים – על 100,000 לירות (מתואם לשנת 1977; החל מינואר 2024, 109,952 שקלים חדשים);
(ב)
אם המענק ניתן לסיוע ברכישת אביזרי עזר – על 20,000 לירות (מתואם לשנת 1977; החל מינואר 2024, 19,925 שקלים חדשים), ואם הנכה מרותק לכסא גלגלים – על 40,000 לירות (מתואם לשנת 1977; החל מינואר 2024, 39,852 שקלים חדשים);
(ג)
אם המענק ניתן לסיוע בפתרון בעית הניידות על ידי רכישת רכב:
(1)
על סכום השווה למחיר הרכב כפול מספר אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו על פי הסכם הניידות מחולק במאה – אם הנכה נוהג בעצמו;
(2)
על סכום השווה ל־75% ממחירו של הדגם המייצג של רכב בעל נפח מנוע של 1300 סמ״ק על פי הסכם הניידות, כפול מספר אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו על פי ההסכם מחולק במאה – אם אינו נוהג בעצמו;
בפיסקה זאת:
”מחירו של הרכב“, לפי פיסקת משנה (1) ולפי פיסקת משנה (2) – מחיר הרכב ללא המיסים החלים על הרכב על פי כל דין;
”הרכב“, לפי פיסקת משנה (1) – הרכב המובא בחישוב ההלוואה העומדת לפי הסכם הניידות, ואם הנכה לא מימש את זכותו להלוואה עומדת – הדגם המייצג לגביו.
הגבלה במקסימום [תיקון: תשל״ט]
(א)
מענק מיוחד למטרה כאמור בתקנה 2(א)(2)(א) או למטרה כאמור בתקנה 2(א)(2)(ב) יכול להינתן לפי תכנית אחת או יותר, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על הסכום המקסימלי שנקבע לאותה מטרה בתקנה 3(א) או 3(ב), לפי העניין.
(ב)
קיבל הנכה את המענק המיוחד בסכום המקסימלי שנקבע לאותה מטרה, לא יהיה זכאי לקבל שוב מענק לאותה מטרה.
(ג)
קיבל הנכה מענק מיוחד לרכישת רכב, לא יהיה זכאי שוב למענק לאותה מטרה.
תשלום המענק [תיקון: תשל״ט]
(א)
המוסד רשאי, לאחר שאישר את מתן המענק המיוחד, לשלם לנכה חלק ממנו, על פי שיקול דעתו, עד שיווכח שהמענק משמש למטרה שלשמה יועד ואושר.
(ב)
נוכח המוסד כי הנכה לא משתמש במענק המיוחד שניתן לו, כולו או מקצתו, למטרה שלשמה יועד, רשאי המוסד לעכב את יתרת המענק המיוחד שאושר.
(ג)
לא השתמש הנכה במענק כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי המוסד לתבוע החזרת המענק או לקזז את סכום המענק שניתן לו מכל גימלה המגיעה לנכה מאת המוסד.
הגשת תביעה למענק מיוחד ולקיצבה מיוחדת [תיקון: תשל״ט]
תביעה למענק מיוחד או לקיצבה מיוחדת על פי סעיף 69 לחוק תוגש בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, ויצורפו לה:
(1)
תכנית שהוכנה על ידי התובע בדבר השימוש במענק המיוחד לכל אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 2(א)(2) בנפרד;
(2)
ראיות הדרושות להוכחת התביעה. המוסד רשאי לדרוש מהתובע פרטים או מסמכים נוספים הנוגעים לתביעה בין לפני אישורה ובין לאחר מכן.
שינוי התכנית ופיקוח [תיקון: תשל״ט]
המוסד רשאי, בשיתוף עם התובע, להכין תכנית אחרת או לשנות את התכנית שהוגשה על ידי התובע. המוסד יפקח על ביצוע התכנית.
הטיפול בתביעה [תיקון: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ט]
ההחלטה בתביעה למענק מיוחד, אישורה או שינויה של התכנית והפיקוח על ביצועה ייעשו בידי פקיד שיקום.
הצמדת המענק [תיקון: תשכ״ז, תשל״ט, תשמ״ו]
(א)
בתקנה זו –
”מדד“ – המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
(1)
מדד מחירי תשומה בבניה למגורים – לענין תקנה 3(א);
(2)
מדד המחירים לצרכן – המדד הכללי – לענין תקנה 3(ב).
”מדד יסודי“ – המדד הממוצע לתקופה שמדצמבר 1977 עד פברואר 1978 לגבי העדכון שמהאחד באוקטובר 1978, ולאחר מכן – המדד הממוצע שלפיו נעשה לאחרונה העדכון.
(ב)
הסכומים המקסימליים האמורים בתקנה 3(א) ו־(ב) ישתנו ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי שחל במדד הממוצע לעומת המדד היסודי; לענין זה, ”המדד הממוצע“ – ממוצע של שלושת המדדים האחרונים הידועים בכל אחד מהמועדים שבהם משתנה הסכום המקסימלי.
קיצבה מיוחדת להחזקה אישית [תיקון: תשכ״ז, תשמ״ז]
(א)
נכה, שעקב נכותו זקוק לעזרה בביצוע פעולות יום יום, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־20% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.
(ב)
נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום, או זקוק להשגחה או להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־40% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.
(ג)
נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום יום או הזקוק להשגחה מתמדת או הזקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־60% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.
(ד)
נכה שעקב נכותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה לקיצבה המיוחדת המקסימלית.
(ה)
היזקקות להסעה מיוחדת לא תובא בחשבון לגבי נכה המקבל קיצבה להחזקת רכב.
(ו)
(1)
”נכה“ – נכה עבודה שהוראות סעיף 69(א) לחוק חלות עליו;
(2)
”פעולות יום יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן;
(3)
”השגחה“ – השגחה ופיקוח על הנכה למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
(4)
”קיצבה מיוחדת מקסימלית“ – כמשמעותה בסעיף 69(א) לחוק.
תשלום להחזקת רכב [תיקון: תשמ״ז]
(א)
נכה המקבל קיצבת ניידות כמשמעותה בהסכם הניידות בסכום הנמוך מסכום הקיצבה להחזקת רכב הנקוב בתוספת בצד אחוזי הנכות שנקבעו לו, יהיה זכאי לקיצבה חדשית מיוחדת להחזקת רכב בסכום השווה להפרש שבין סכום הקיצבה להחזקת רכב הנקוב בתוספת לבין סכום קיצבת הניידות; לענין זה, ”אחוזי הנכות“ – אחוזי הנכות שקבעה ועדה רפואית בניכוי אחוזי הנכות שהוספו לפי תקנה 15 או 16 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956.
(ב)
הופחתה קיצבת הניידות לפי הסכם הניידות בשל הפרת ההסכם, תובא בחשבון לענין חישוב ההפרש האמור בתקנת משנה (א), קיצבת הניידות שהיתה משתלמת אלמלא ההפחתה.
(ג)
הסכומים הנקובים בתוספת יעודכנו במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנת קיצבת הניידות לפי הסכם הניידות.
שמירת זכויות [תיקון: תשמ״ז]
נכה שאינו מקבל קיצבת ניידות לפי הסכם הניידות, אך מקבל קיצבה מיוחדת להחזקת רכב שאושרה לו לפי הסדרים קודמים, יימשך תשלום הקיצבה בהתאם לתוספת כל עוד ברשותו ובבעלותו רכב.
הגדלת הקיצבה להחזקה אישית [תיקון: תשמ״ז]
נכה שאינו מקבל קיצבת ניידות לפי הסכם הניידות או קיצבה מיוחדת להחזקת רכב לפי תקנה 10ב, תוגדל לו הקיצבה המיוחדת להחזקה אישית שנקבעה בתקנה 10(א), (ב) ו־(ג), לפי הענין, ב־10% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.
קיצבה מיוחדת לשיקום מקצועי או לצרכי עיסוק [תיקון: תשמ״ז]
קבע פקיד השיקום כי לצורך שיקומו המקצועי או הבטחת עיסוקו של הנכה יש צורך בכיסוי הוצאות מיוחדות קבועות עקב נכותו של הנכה, תשולם לנכה קיצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות אלה.
הגבלה במכסימום [תיקון: תשמ״ז]
שינוי במצב
(א)
חל שינוי במצבו של הנכה העשוי להביא לידי הפסקה בתשלום הקיצבה המיוחדת או להפחתה בשיעורה, יודיע על כך מיד למוסד.
(ב)
נוכח המוסד כי חל שינוי כאמור בתקנת משנה (א), בין על פי הודעת הנכה ובין בדרך אחרת, רשאי המוסד להפסיק את תשלום הקיצבה המיוחדת או להפחית בשיעורה.
תביעה להגדלת הקיצבה המיוחדת
תביעה להגדלת שיעור הקיצבה המיוחדת לא תוגש אלא כתום ששה חדשים מהמועד שבו אושרה הקיצבה או חל שינוי בה. אושרה הגדלת שיעור הקיצבה כאמור – תחול ההגדלה למפרע מהיום שבו נוצרה העילה להגדלת שיעור הקיצבה.
הגדלת הקיצבה המיוחדת על ידי המוסד
על אף האמור בתקנה 12, רשאי המוסד להגדיל את הקיצבה המיוחדת אם נוכח ששיעורה אינו עונה עוד על הצרכים של הנכה שלשם סיפוקם הקיצבה נועדה.
התראה
היה בדעת המוסד לעכב או להפסיק גימלה לפי תקנות אלה, ישלח בדואר רשום התראה על כך לזכאי לגימלה לפחות 14 יום מראש.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965“.
[תיקון: תשמ״ז]
תוספת
(תקנה 10א)
תשלום להחזקת רכב
| אחוזי הנכות | סכום הקיצבה החדשית להחזקת רכב בשקלים חדשים |
|---|---|
| 95–100 | 370 |
| 75–94 | 281 |
| 65–74 | 222 |
| לנכה שנכותו אינה פחותה מ־75% ומתוכם נקבעו לו 65% על גפיים עליונות | 182 |
ד׳ באלול תשכ״ה (1 בספטמבר 1965)
- יגאל אלון
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.