תקנות האגודות השיתופיות (חברות)
תקנות האגודות השיתופיות (חברות) מתוך
תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל״ג–1973
תקנות בדבר חברוּת
ק״ת תשל״ג, 872; תשל״ה, 285; תשל״ו, 980; תשל״ז, 1188, 1138; תש״ם, 244, 968; תשמ״א, 1162; תשמ״ב, 1667; תשמ״ג, 819; תשמ״ד, 1643; תשנ״ג, 708; תשנ״ד, 518, 523; תשנ״ז, 103, 943; תש״ס, 190; תשס״ד, 85; תשס״ט, 852.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תש״ם, תש״ס, תשס״ד, תשס״ט]
(א)
בתקנות אלה –
”קיבוץ“ – אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקנין, ומטרותיה עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך, והרשם סיווג אותה כקיבוץ;
”תנועה קיבוצית“ – ברית סיוע שחבריה הם קיבוצים ומטרותיה לייסד קיבוצים, לטפח ולעצב ערכים ודפוסי חיים לפרט ולכלל בקיבוצים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין קיבוציים ולפני רשויות ומוסדות ציבור;
”מושב עובדים“ – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון וסידור של התיישבות חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה במושב כמפורט בתקנון האגודה, והרשם סיווג אותה כמושב עובדים; יכול מושב עובדים לכלול בין המטרות שבתקנותיו הוראות בדבר קיום עבודה עצמית של חבריו ברכוש שהם מחזיקים וכן מטרות אחרות;
”תנועה מושבית“ – אגודה מרכזית שבין חבריה מושבי עובדים ומטרותיה כוללות ייסוד מושבי עובדים, הדרכתם, סיוע לפעולתם, טיפוח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם וייצוגם במוסדות בין־מושביים ובפני רשויות ומוסדות ציבוריים, והרשם סיווג אותה כברית סיוע;
”מושב שיתופי“ – אגודה חקלאית להתיישבות שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות בעלות האגודה על אמצעי הייצור, השיווק והקנין הציבורי והמקיימת שיתוף בכל שטחי הייצור והחינוך ושוויון בצריכה, והרשם סיווג אותה כמושב שיתופי; יכול מושב שיתופי לכלול בין המטרות בתקנותיו הוראה המאפשרת לחבר האגודה להחזיק ברכוש פרטי ולקבל אמצעי צריכה בהתאם לתקנותיו וכן לחייב אותו לקיים את עקרון העבודה העצמית;
”כפר שיתופי“ – אגודה חקלאית בישוב כפרי, שמטרותיה כוללות ארגון התיישבות חבריה כאיכרים המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף באספקה, בשיווק ובשירותים חקלאיים אחרים, והרשם סיווג אותה ככפר שיתופי;
”מוסד מיישב“ – כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי״ג–1953;
”בעל משק“ – מי שמחזיק כדין בעצמו או יחד עם אחרים במשק חקלאי כבעל, כחוכר או כחוכר משנה או כבר רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות, של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;
”בן ממשיך“ – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר־רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, ”הורים“ – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר;
”ישוב קהילתי כפרי“ – אגודה שהיא ישוב כפרי שמטרותיה כוללות ארגון התישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ומתן שירותים, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה, והרשם סיווג אותה כישוב קהילתי כפרי.
(ב)
הרשם רשאי לסווג אגודה כאחת מהאגודות האמורות בתקנת משנה (א) גם אם לא נתקיימו באגודה כל המטרות המפורטות בהגדרה של אחת האגודות כאמור.
בקשה להתקבל כחבר
(א)
אדם הרוצה להתקבל כחבר באגודה יגיש לה בקשה בדרך הקבועה בתקנות האגודה.
(ב)
קבלת חבר באגודה תהיה בדרך הקבועה בתקנות שלה.
(ג)
מי שסירבו לקבלו כחבר באגודה, רשאי לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה זולת אם נקבעה רשות אחרת בתקנות האגודה.
(ד)
אדם שהוא חבר באגודה על פי הוראה מיוחדת בתקנותיה, רואים אותו כאילו נתקבל כחבר בה אם נתן הסכמתו בכתב לכך מראש או בדיעבד.
נסיבות מיוחדות להכרה בחבר [תיקון: תשל״ה]
נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה.
קבלת חבר במושב עובדים [תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תש״ם]
באגודה שסווגה כמושב עובדים – והיא חברה בברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ או שקיימת בתקנותיה הוראה בדבר הסתנפותה לברית הפיקוח האמורה – החלטת האסיפה הכללית בדבר קבלת חבר לאגודה דיה שתתקבל ברוב רגיל של כל המצביעים באסיפה, ובלבד שנושא זה נכלל מראש בסדר יומה של האסיפה הכללית והוא צויין בהזמנה לאסיפה.
בן־ ממשיך ובת זוג [תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ג, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשס״ד]
(א)
(נמחקה).
(ב)
בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג)
התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד)
לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.
(ה)
הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.
(ו)
הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.
(ז)
היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על־פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על־פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).
(ח)
תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים, זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בענין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה.
איסור הגבלת מספר חבריה
אגודה לא תגביל את מספר חבריה.
פקיעת חברות [תיקון: תשמ״ב, תשס״ד]
(א)
חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:
(1)
במות החבר, ואם החבר הוא תאגיד – עם ביטול רישומו;
(2)
עם הכרזת החבר כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – עם מתן צו לפירוקו, זולת אם התיר הרשם את המשך החברות;
(3)
אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, ועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות;
(4)
אם נתקיימו בחבר תנאים על פי הוראות תקנות האגודה לפקיעת החברות מאליה;
(5)
עם הוצאת החבר מהאגודה על פי החלטת רשות כרשויות האגודה שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה;
(6)
עם יציאת החבר מהאגודה על פי הוראות תקנות האגודה ובלבד שלא יהא חבר רשאי לצאת מהאגודה –
(א)
באגודה שסווגה כאגודה לשירותים בשיכון – כל עוד הוא בעל זכות בדירה שבקשר אתה הוא חבר באגודה וכל עוד אדם אחר לא היה חבר באגודה בקשר לאותה דירה;
(ב)
בכל אגודה אחרת – כל עוד קיים בחבר או לגביו סייג המגביל את יציאתו מהאגודה על פי תקנותיה;
(7)
חבר אגודה שהוא בן ממשיך – אם אדם אחר נעשה בעל אותו משק והתקבל כדין כחבר האגודה, זולת אם נקבע אחרת בתקנון האגודה.
(ב)
אם קיים בתקנות האגודה סייג המגביל את העילות להוצאת חבר מהאגודה, לא תפקע חברות אלא בהתאם לסייגים האמורים בתקנות.
תיקון פנקס חברים [תיקון: תשל״ה, תש״ם]
(א)
רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.
(ב)
לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בענינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.
(ג)
לענין תיקון פנקס החברים כאמור בתקנת משנה (א) מכוח תקנה 2א –
(1)
באגודה שסיווג אותה הרשם כקיבוץ או מושב שיתופי, לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא גר דרך קבע בתחום הקיבוץ או המושב השיתופי, והוא כשיר להתקבל כחבר על פי הוראות תקנות הקיבוץ או המושב השיתופי;
(2)
באגודה שסיווג אותה הרשם כמושב עובדים לא יראה רשם אדם כחבר אלא אם הוא גר בתחום מושב העובדים דרך קבע והוא אחד מאלה:
(א)
בעל משק בתחום מושב העובדים;
(ב)
בן זוגו של בעל משק כאמור או האלמן או האלמנה שלו;
(ג)
בן משפחתו של בעל משק כאמור או של בן זוגו או בן זוג של בן משפחה העובדים דרך קבע באותו משק; ”בן משפחה“, לענין פסקת משנה זו – הורה, ילד, ילד מאומץ או נכד;
(ד)
בעל זכויות ובן זוגו, ביחידת מגורים נפרדת שאינה מהווה חלק ממשק חקלאי, הגרים בה, דרך קבע, לפחות חמש שנים והכשירים להיות חברים באגודה על פי הוראות תקנותיה למעט התנאי של היותם בעלי משק חקלאי; האמור לא יחול על ”בן משפחה“ כאמור בתקנת משנה (ג)(2)(ג);
(3)
באגודה שסיווג אותה הרשם ככפר שיתופי לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא בעל משק בתחום הכפר השיתופי וגר דרך קבע בכפר השיתופי;
(4)
באגודה שסיווג אותה הרשם כאגודה לשיכון לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם רשומה על שמו בפנקס רישום המקרקעין זכות חכירה או חכירת משנה על דירה או חלק ממנה, אשר הבעלות או החכירה הראשית עליה רשומה על שם האגודה;
(5)
באגודה שסיווג אותה הרשם כאגודה לקופות גמל ופנסיה לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא כשיר להתקבל כחבר בהתאם לתקנות האגודה ולאחר שהפריש או הפרישו בשבילו כספים כהשתתפות בקרנות האגודה המוגדרות בתקנותיה.
(ד)
היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על־פי הוראות תקנה זו, אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות כחבר האגודה אלא על־פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות.
חליף
(א)
חבר אגודה רשאי לציין בהודעה לאגודה שלאחר מותו יועברו מנייתו או מידת השתתפותו בהון האגודה לאדם אחר, אחד או יותר (להלן – החליף); החבר רשאי לשנות מזמן לזמן את הודעתו כאמור.
(ב)
באגודה שסווגה כאגודה לקופת גמל ופנסיה, יחולו הוראות תקנת משנה (א) בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנות האגודה ובתקנון ענפי הפעולה של קרנותיה.
(ג)
שם החליף יירשם בפנקס החברים.
איסור תשלומים להפחתת הון מניות
לא תשלם אגודה לחבר כל תשלום שיש בו הפחתת הון מניות חבריה, למעט קרנות מוחזרות שנוצרו על פי תקנות האגודה.
פדיון מניות
פקעה חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו, תפדה האגודה את מנייתו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, תוך המועד הנקוב בתקנותיה, אולם לא יאוחר משנתיים מיום פקיעת החברות; הרשם רשאי להאריך את המועד האמור לשלוש שנים נוספות לגבי אגודות מרכזיות.
סכום הפדיון
המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראת תקנות האגודה, אולם רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות, ובלבד שהפיחות הוא בשיעור שאילו פורקה האגודה לא היו מחזירים לכל אחד מהחברים את מלוא הסכום ששילם תמורת מנייתו.
פדיון לפי ערך [תיקון: תשמ״ד]
באגודה יצרנית, באגודה לשירותים למעט אגודה לתחבורה והובלה, העוסקת בהולכת נוסעים, ולפי צו הרשם גם בכל אגודה אחרת למעט מושב עובדים, מושב שיתופי או כפר שיתופי – תיפדה המניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות.
ניכוי סכומים מהפדיון
(1)
סכום המגיע לאגודה מהחבר שחברותו פקעה, בין שהגיע מועד פרעונו ובין שטרם הגיע;
(2)
סכום המגיע לאגודה ממי שהחבר ערב לו, ומועד פרעונו של הסכום חלף ולא נפרע;
(3)
סכומים אחרים שנקבעו בתקנות האגודה.
שיטת חישוב ערך הפדיון
ערך הפדיון יחושב בהתאם לכללים ולעקרונות שקבע הרשם והם פורסמו ברשומות.
קביעת ערך הפדיון [תיקון: תשמ״ד]
(א)
ערך פדיון של מניה ייקבע בידי רואה החשבון של האגודה תוך חדשיים מיום פקיעת החברות.
(ב)
באגודה החברה בברית פיקוח ייקבע ערך הפדיון של מניה בידי רואה החשבון של האגודה מטעם ברית הפיקוח, תוך המועד האמור בתקנת משנה (א).
מסירת הודעה
מי שקבע את ערך הפדיון על פי תקנה 14, ימסור הודעה בכתב לחבר שחברותו פקעה ובה יצויין סכום ערך הפדיון שנקבע ואופן חישובו.
ריבית על פיגור בפדיון [תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ד]
לא נפדתה מניה בשלמותה או בחלקה, תוך שבועיים מיום פקיעת החברות, ישא הסכום שנותר לפדיון ריבית לתקופה המתחילה בתום השבועיים האמורים והמסתיימים ביום פדיון המניה בפועל, בשיעור הגבוה ביותר שבו חוייבו חברי האגודה במשך השנה שקדמה ליום פדיון המניה בפועל, ואם לא חל חיוב בריבית כאמור, יקבע הרשם את שיעור הריבית.
תחולת תקנות 9 עד 16
הוראות תקנות 9 עד 16 יחולו גם על פדיון מניה על פי סעיף 31 לפקודה, במידה שלא נקבעה הוראה אחרת בסעיף האמור.
ערך פדיון באגודה לתחבורה [תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ד]
על אף האמור בתקנות אלה, יחולו כללים ועקרונות אלה לקביעת ערך פדיון המניה של חבר באגודה שסווגה כאגודה לתחבורה והובלה העוסקת בהולכת נוסעים (להלן – אגודה להולכת נוסעים):
(1)
הכללים והעקרונות שקבע הרשם לפי תקנה 13 לא יחולו על אגודה להולכת נוסעים;
(2)
חבר שחברותו פקעה תוך שלוש שנים מיום התקבלו כחבר לאגודה יקבל אותו סכום ששילם לאגודה בעת התקבלו כחבר;
(3)
חבר שחברותו פקעה אחרי שלוש שנים מיום התקבלו כחבר באישור סופי בהתאם להוראות תקנות האגודה, יקבל את דמי המניה בסכום השווה לערכה ביום פקיעת חברותו – כפי שהיה משלם חבר חדש לו התקבל לאגודה ביום פקיעת החברות, ובתנאי שנחתם הסכם בין האגודה לבין החבר החדש;
(4)
אגודה להולכת נוסעים המסונפת לאגודה אחרת לא תקבע את גובה המניה לחבר שחברותו פקעה אלא לאחר קבלת אישור האגודה האחרת;
(5)
לא נתקבל חבר חדש ביום פקיעת החברות כאמור בפסקה (3), יקבל חבר שחברותו פקעה סכום שתקבע האגודה, ובלבד שהאגודה האחרת שאליה מסונפת האגודה כאמור בפסקה (4) אישרה מראש את הסכום.
זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשס״ט]
זכויותיו של חבר קיבוץ היוצא או המוצא מהקיבוץ יהיו כמפורט בתוספת הראשונה; במקרה של סתירה בין הוראות התוספת ובין הוראות כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ, התשנ״ג–1993, או כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ, התשנ״ד–1994, יחולו ההוראות הקבועות בתוספת.
זכויות חבר יוצא או מוצא ממושב שיתופי [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד־2]
(א)
מושב שיתופי יקבע, בהחלטת האסיפה הכללית, כללים בדבר זכויותיו של חבר מושב שיתופי היוצא או המוצא מן המושב השיתופי; כללים שנקבעו כאמור יוגשו לרשם והוא יפרסמם ברשומות, לאחר שנוכח כי הותקנו בהתאם לתקנת משנה (ד).
(ב)
מושב שיתופי המסונף על־פי תקנותיו לברית פיקוח או לאגודה אחרת, יתייעץ עם אותה ברית פיקוח או אגודה לפני קבלת החלטה כאמור בתקנת משנה (א) ויגיש את הכללים שקבע לרשם באמצעות ברית הפיקוח או אגודה כאמור.
(ג)
לא קבע מושב שיתופי כללים כאמור בתקנת משנה (א), יחולו עליו הכללים שבתוספת השניה.
(ד)
כללים שקבע מושב שיתופי לפי תקנת משנה (א) לא יגרעו מזכויותיו של חבר לפי הכללים שבתוספת השניה.
(ה)
התקין מושב שיתופי כללים לפי תקנת משנה (א), יחדלו לחול עליו הכללים שבתוספת השניה ואולם חבר מושב שיתופי היוצא או המוצא מאותו מושב שיתופי תוך שנה מהפסקת התחילה כאמור, יהא רשאי לבחור כי ינהגו בו לפי הכללים שבתוספת השניה.
(ו)
תוקנו הכללים שנקבעו לפי תקנת משנה (א), לא יחול התיקון על חבר של מושב שיתופי שיצא או המוצא מהמושב השיתופי, תוך שנה מפרסום התיקון ברשומות, אלא אם אותו חבר הסכים לכך.
(ז)
בכללים שנקבעו לפי תקנת משנה (א) מותר שיובאו בחשבון גם חובותיו של החבר היוצא או המוצא מן המושב השיתופי.
ביטול
הנוסח שולב בתקנות האגודות השיתופיות, 1934.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
הוראת מעבר [תיקון: תשל״ז־2]
כל עוד לא התקין הרשם כללים ועקרונות לפי תקנה 13, ינהגו לפי הכללים ועקרונות לקביעת ערך פדיון מניה או השתתפות בהון האגודה באגודה שיתופית.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל״ג–1973“.
[תיקון: תשנ״ד, תשס״ט]
תוספת ראשונה
(תקנה 19)
כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ
פרק א׳: הגדרות
1.
הגדרות
”גיל פרישה“ – גיל פרישת חובה כאמור בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”הפרשי הצמדה“, ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”ותק“ – תקופת חברות בקיבוץ וכל תקופה הקודמת לחברותו בקיבוץ, שלפי כללים אלה יש לכלול אותה בחישוב הוותק בקיבוץ והכל בכפוף לאמור בסעיף 4;
”ותק פנסיוני“ – הוותק של העוזב שנצבר מגיל 30;
”חבר בעצמאות כלכלית“ – כמשמעותו בתקנה 10 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005;
”חופשה מיוחדת“ – תקופה שבה לא היה החבר מחויב בהעברת הכנסתו לקיבוץ, בין אם התגורר בקיבוץ או מחוץ לו, לרבות כל תקופה שבה היה חבר בעצמאות כלכלית;
”ילד“ – ילד של עוזב שלא מלאו לו 18 שנים או ילדו של עוזב שלא מלאו לו 19 שנים ועיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי על יסודי;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”נכסי חבר“ – כל זכות או נכס שהקיבוץ שייך לחבר הקיבוץ ובכלל זה, דירות, מגרשי מגורים, מניות ותעודות השתתפות או זכויות אחרות בתאגידים;
”סכום בסיסי“ – סכום השווה ל־47% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, הידוע במועד העזיבה;
”עוזב“ – מי שחברותו בקיבוץ נפסקה, למעט עקב פטירה;
”עזיבה“ – הפסקת החברות בקיבוץ, למעט עקב פטירה;
”קופת גמל“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”שווי נכסי החבר“ – שוויים של נכסי החבר כפי שנקבעו לעניין דמי העזיבה במועד העזיבה, או במועד מוקדם יותר, אם נקבע בתקנון;
”תלוי“ – מי שאינו חבר קיבוץ וגר בקיבוץ או מחוץ לו, על פי היתר שקיבל מהקיבוץ, בשל קרבתו לעוזב;
”תקנון“ – תקנון ההתאגדות של הקיבוץ.
פרק ב׳: דמי עזיבה
2.
זכות לדמי עזיבה
עוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה בהתאם לכללים אלה.
3.
חישוב דמי עזיבה
(א)
עוזב זכאי לקבל מהקיבוץ דמי עזיבה בסכום המתקבל ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק וחלקיות השנה, של העוזב.
(ב)
מי שוותקו 8 שנים לפחות זכאי לתוספת ותק בשיעור הנקוב לצד מספר שנותיו המלאות בנספח א׳, ואולם אם כלל הוותק חלקי שנה נוספים, יהיה זכאי לתוספת לכל תקופת הוותק שלו, בשיעור הממוצע שבין מכפלת החודשים המלאים שצבר, בשיעור התוספת המתייחס לשנה מלאה נוספת ובין מכפלת יתרת החודשים באותה שנה בשיעור התוספת שלצד שנותיו המלאות.
4.
כללים לחישוב הוותק
(א)
תקופות אלה יבואו במניין הוותק:
(1)
ימי חופשה שעמדו לזכותו של העוזב ברישומי הקיבוץ עד לעזיבתו ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על 60 ימים;
(2)
תקופת מועמדות של העוזב בקיבוץ, שבסופה נתקבל לחברות, אך לא תקופת התארחות או ניסיון שקדמה לתקופת המועמדות.
(ב)
תקופות אלה לא יבואו במניין הוותק:
(1)
תקופה של חופשה מיוחדת;
(2)
תקופת שירותו של העוזב בשירות חובה בצבא או בשירות לאומי;
(3)
התקופה שאחרי גיל פרישה;
ואולם הקיבוץ יהיה רשאי לקבוע כי התקופות האמורות בפסקאות משנה (1) ו־(2) יבואו במניין חישוב הוותק.
(ג)
קיבוץ מתחדש, יהיה רשאי לקבוע בתקנונו תקופות נוספות אשר לא יבואו במניין הוותק לצורך חישוב דמי העזיבה והקצבה.
5.
תוספת בעד ילדים
עוזב רשאי לקבל בשל כל ילד היוצא איתו מהקיבוץ, תוספת לדמי עזיבה; התוספת תחושב בהתאם להוראות אלה:
(1)
סכום השווה ל־33% מהסכום הבסיסי, לכל שנת ותק של ההורה הוותיק מבין ההורים אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול 4;
(2)
במקרה של פירוד בין ההורים או במקרה של עזיבת הורה יחיד, תשולם התוספת רק להורה שעמו עוזב הילד;
(3)
התוספת תשולם בשל כל ילד פעם אחת בלבד בין אם עזבו שני הוריו או אחד מהם את הקיבוץ.
6.
מועד לתשלום דמי עזיבה
(א)
דמי העזיבה ישולמו לעוזב על ידי הקיבוץ בסמוך לאחר יציאתו ויציאת התלויים בו מן המקרקעין שבתחום הקיבוץ, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הקיבוץ, בהחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית לקבוע כי תשלום דמי עזיבה בקיבוץ יבוצע לשיעורין במספר תשלומים חודשיים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובלבד שעד ה־10 בכל חודש ישולם על חשבון דמי העזיבה סכום אשר לא יפחת מסכום דמי העזיבה, צמוד למדד, מחולק במספר שנות הוותק של העוזב וכן שהסכום כולו ישולם בתוך תקופה שלא תיארך מ־30 חודשים; החלטה בדבר אופן תשלום דמי עזיבה כאמור, לא תשונה אלא לאחר חלוף שנה מיום קבלתה, ותחול רק לגבי מי שעזב את הקיבוץ לאחר מועד קבלתה.
(ג)
נתגלעה מחלוקת בין הצדדים לעניין יישום סעיף זה, הקיבוץ ישלם לעוזב, עד ה־10 בכל חודש, סכום שלא יפחת מהסכום הבסיסי, על חשבון דמי העזיבה, עד להכרעה במחלוקת.
פרק ג׳: תשלומי קצבה
7.
זכות לקצבה
עוזב שגילו מעל 30 שנים זכאי לקבל מהקיבוץ קצבה נוסף על דמי העזיבה.
8.
תשלום קצבה
הקיבוץ ישלם לעוזב, למן הגיעו לגיל פרישה, מדי חודש, עד ה־10 באותו חודש, בעבור החודש שחלף, קצבה בשיעור של 2% ממכפלת הסכום הבסיסי במספר שנות הוותק הפנסיוני וחלקיות השנה שלו ובתוספת הפרשי הצמדה למדד הידוע במועד כל תשלום חודשי לעומת המדד שהיה ידוע במועד העזיבה.
9.
פקיעת הזכות לקצבה
הזכות לקצבה אינה ניתנת להמחאה ואין לשעבדה כבטוחה להתחייבות, בכל דרך שהיא; הזכות פוקעת עם מותו של העוזב.
10.
כתב התחייבות לתשלומי קצבה
בעת העזיבה, ייתן הקיבוץ לעוזב התחייבות בכתב, לתשלום הקצבה, בנוסח שבנספח ב׳.
פרק ד׳: הוראות כלליות
11.
חישוב נפרד לבני הזוג
עזב זוג חברים, יחושבו דמי העזיבה והקצבה לכל אחד מבני הזוג בנפרד, בהתאם לזכויותיו לפי כללים אלה.
12.
ניכוי וקיזוז הכנסות וחובות
(א)
הקיבוץ רשאי לנכות מכל תשלום המגיע לעוזב על פי כללים אלה כל סכום כסף או שווה כסף שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ או שהעוזב חייב לקיבוץ.
(ב)
היתה לעוזב, ביום העזיבה, זכות עתידה, וזו, או חלקה, לא הומחתה לקיבוץ או לא הועברה לו באופן אחר, רשאי הקיבוץ לנכות את ערכה הנוכחי של הזכות העתידה שלא הומחתה או הועברה, ואשר יחושב כקבוע בנספח ג׳, מכל תשלום, לרבות קצבה, המגיע לעוזב על פי כללים אלה; העוזב ימציא לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות בדבר היקף הזכות העתידה ופרטיה, וינקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכויות העוזב לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון או קצבת נכות אחרת.
(ד)
היה לקיבוץ יסוד סביר להניח כי קיימת זכות עתידה שמידע מלא בעניינה לא הומצא לקיבוץ, ישלם הקיבוץ לעוזב את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; היתרה, ככל שמגיעה, תשולם לעוזב לאחר שימציא את מלוא המידע הנדרש לצורך הבירור, כאמור בסעיף קטן (ב).
(ה)
הקיבוץ רשאי לנכות את שווי נכסי החבר מדמי העזיבה המגיעים לו.
(ו)
לעניין תקנה זו, ”זכות עתידה“ היא זכות לקבל בעתיד סכומי כסף או שווי כסף בגין כל אחת מאלה:
(1)
עבודתו או משלח ידו של העוזב או של בן זוגו שהלך לעולמו והיה חבר בקיבוץ, תוך צבירת הוותק, או של אחד מהם;
(2)
הפקדות כספיות שביצע הקיבוץ, לטובת העוזב, לפני העזיבה או לאחריה, לקופת גמל, או תשלומים אחרים בעלי אופי דומה כאשר הזכויות לתשלומים הנובעים מסוג המוצר הפנסיוני רשומות על שם העוזב.
13.
התחייבות להחזקת ילדים שנותרו בקיבוץ
העוזב לא יהיה זכאי לדמי עזיבה ולקצבה אלא אם כן התחייב, להנחת דעתו של הקיבוץ, לשאת בהוצאות ההחזקה של ילדיו הקטינים או הבגירים התלויים בו שנשארו בקיבוץ; הפר העוזב התחייבותו לשאת בהוצאות ההחזקה כאמור, יהיה הקיבוץ, נוסף על כל סעד על פי דין או הסכם, זכאי לקזז הוצאות החזקתם מזכויות החבר על פי כללים אלה.
14.
תשלום הוצאות
חבר קיבוץ שנפסקה חברותו והקיבוץ נתן הסכמתו להמשך מגוריו בקיבוץ, יישא בהוצאות החזקתו והחזקת התלויים בו כפי שיחושבו על ידי הקיבוץ.
נספח א׳
(סעיף 3(ב))
שיעורי התוספת בשל ותק לעוזב שוותקו אחת עשרה שנים או יותר:
:
שנת ותק | שיעור התוספת בשל ותק באחוזים |
---|---|
8 | 3 |
9 | 7 |
10 | 9 |
11 | 15 |
12 | 17 |
13 | 21 |
14 | 25 |
15 | 29 |
16 | 33 |
17 | 38 |
18 | 42 |
19 | 47 |
20 | 52 |
21 | 56 |
22 | 61 |
23 | 65 |
24 | 70 |
25 | 75 |
26 | 80 |
27 | 86 |
28 | 91 |
29 | 97 |
30 | 102 |
31 | 108 |
32 | 113 |
33 | 119 |
34 | 120 |
35 ומעלה | 130 |
נספח ב׳
(סעיף 10)
התחייבות לתשלום קצבה לחבר יוצא או מוצא מקיבוץ
התחייבות לתשלום קצבה לחבר יוצא או מוצא מקיבוץ הרינו מתחייבים בזאת לשלם לעוזב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נושא ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קצבה חודשית בהתאם לאמור בכללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ, התשס״ט–2009.
הוותק הפנסיוני של העוזב הוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
סכום הקצבה החודשית, נכון ליום העזיבה, הוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
הקצבה תשולם לעוזב החל מ. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימת העוזב לאישור פרטים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימה וחותמת הקיבוץ
נספח ג׳
(סעיפים 12(ב))
הגדרות
– סכום הקצבה לה זכאי העוזב בהתאם להוראת סעיף 8;
– ערכה הנוכחי של סדרת תשלומי הקצבה () כשהם מהוונים לגיל פרישה;
– ערכו הנוכחי של כשהוא מהוון ליום העזיבה;
– סך כל הזכות העתידה כשהיא מהוונת ליום העזיבה;
– הריבית השנתית להיוון, ששיעורה יהיה כשיעור התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו, של איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בריבית קבועה בשנה שקודם למועד העזיבה; לעניין זה ישוקללו שיעורי התשואה הממוצעת שפורסמו על ידי בנק ישראל* בהתייחס ל־12 החודשים שהסתיימו בחודש שקדם למועד העזיבה; השקלול יחושב בהתאם לאמור בפסקה (א) להלן;
– שיעור התשואה לפדיון הממוצע (ברוטו) של איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בריבית קבועה בחודש נתון, כפי שפורסם על ידי בנק ישראל*;
– החודש שקדם למועד עזיבת החבר;
– הריבית החודשית להיוון, שתחושב בהתאם לאמור בפסקה (ב) להלן;
– תוחלת חיים, בשנים, המתאימה לגילו ומינו של העוזב ביום העזיבה, בהסתמך על לוח התמותה השלם של ישראל, לגבי אוכלוסיית יהודים בלבד, המתפרסם מזמן לזמן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
– גילו בשנים ובחודשים, של העוזב ביום העזיבה;
– גיל הפרישה, כהגדרתו בתקנות אלה.
חישוב ערכה של הזכות העתידה ייעשה כמפורט להלן:
(א)
הריבית השנתית להיוון תהיה לפי הנוסחה הזו:
[במקור נרשם באופן שגוי שורש במקום שורש ].
(ב)
חישוב הריבית החודשית להיוון יהיה לפי הנוסחה הזו:
(ג)
היוון תשלומי הקצבה יחושב לפי הנוסחאות כדלקמן:
(ד)
היוון תשלומי הגמל () ייעשה בהתבסס על דרך ההיוון של תשלומי הקצבה, כמפורט לעיל, ובשינויים המתחייבים מפאת הנסיבות;
במקום שבו הזכות העתידה מוצגת בערכה הנוכחי המלא, בלי שבערך נוכחי זה ניתן איזה ביטוי לפירעון בטרם עת, יובא בחשבון הערך הנוכחי המוצהר.
* פרסום הנתונים על ידי בנק ישראל: אתר בנק ישראל www.bankisrael.gov.il.
[תיקון: תשנ״ד־2]
תוספת שניה
(תקנה 20(ג))
כללים בדבר חבר היוצא או מוצא ממושב שיתופי, התשנ״ב–1992
פרק א׳: פרשנות
1.
הגדרות
”הרשם“ – רשם האגודות השיתופיות;
”ישוב“ – מושב שיתופי;
”עוזב“ – חבר היוצא או המוצא מישוב;
”עוזב ותיק“ – עוזב שבזמן עזיבתו הוא בן שלושים שנים לפחות וותקו בישוב הוא של שלוש שנים לפחות;
”בודד“ – רווק, אלמן או גרוש כחוק;
”ותק בישוב“ – תקופת החברות של החבר בישוב, וכל תקופה הקודמת לחברותו בישוב, שלפי כללים אלה יש לכלול אותה בחישוב הוותק בישוב, בכפוף להוראות סעיף 4;
”ותק פנסיוני“ – שנות החברות בישוב שבין גיל 30 ובין גיל תקרת הצבירה;
”עזיבה“ – מועד היציאה או ההוצאה מחברות בישוב, בהתאם לתקנות הישוב;
”הכנסה בסיסית“ – ההכנסה החודשית שקבע המוסד לביטוח לאומי לאותו ישוב בחודש שקדם להפסקת החברות;
”הסכום הבסיסי“ – הסכום המתקבל מן הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו חל יום העזיבה, של סכום ההקצבה הכולל לחברים ולמועמדים בישוב, כשהוא מחולק במספרם, בתוספת 65 אחוזים ממנו;
”קופת גמל“ – כמשמעותה בסעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה;
”גיל תקרת הצבירה“ – בחבר – 65 שנים, בחברה – 60 שנים ולפי בחירתה 65 שנים.
פרק ב׳: דמי עזיבה
2.
זכות דמי עזיבה
עוזב זכאי לקבל דמי עזיבה, בהתאם לכללים אלה, ביום שבו הוא עובר להתגורר מחוץ לתחום הישוב (להלן – יום העזיבה).
3.
חישוב דמי עזיבה
דמי עזיבה של עוזב יחושבו על פי מכפלת מספר שנות הוותק שלו בישוב כמפורט להלן בטור א׳, באחוזים מן הסכום הבסיסי כמפורט להלן בטור ב׳:
טור א׳ שנות ותק בישוב | טור ב׳ אחוזים |
---|---|
עד 10 | 100 |
מעל 10 עד 15 | 120 |
מעל 15 עד 20 | 130 |
מעל 20 עד 30 | 140 |
מעל 30 | 150 |
4.
כללים לחישוב הוותק
לענין חישוב הוותק בישוב והוותק הפנסיוני של העוזב –
(1)
יבואו בחשבון –
(א)
חלק של חודש כחודש שלם, וחלק של שנה, אם הוא שישה חודשים או יותר, כשנה שלמה ואם הוא פחות משישה חודשים – כחלק היחסי ממנה;
(ב)
תקופת המועמדות שקדמה לחברות;
(ג)
חופשות שנתיות רגילות שקיבל העוזב;
(ד)
תקופת הותק של בן הישוב מן היום שמלאו לו שמונה עשרה שנים או ממועד גמר לימודיו בכיתה י״ב, לפי המאוחר; לענין זה, ”בן הישוב“ – לרבות ילד חוץ שהתחנך בישוב, שהישוב העניק לו מעמד של בן הישוב ושנתקבל לחבר הישוב ללא תקופת מועמדות;
(ה)
תקופת שירות סדיר בצבא שאינה שירות חובה, שנת שירות שלישית ושירות בצבא הקבע, ובלבד שהשירות היה בהסכמת הישוב;
(ו)
חופשות משירות צבאי שבהן עמד לרשות סידור העבודה.
(2)
לא יבואו בחשבון –
(א)
תקופת שירותו של העוזב בשירות חובה סדיר בצבא;
(ב)
התקופה שאחרי גיל תקרת הצבירה אולם רשאי ישוב, על־פי החלטת רשות מרשויותיו, המוסמכות לכך על־פי תקנותיו, להחליט על גיל תקרת צבירה גבוה יותר;
(ג)
תקופות חופשה שאינן בגדר פסקה (1)(ג) שקיבל לפי בקשתו או תקופת השתלמות שקיבל לפי הסכם בינו לבין הישוב וטרם מילא את כל התחייבויותיו לישוב לענינן.
5.
חישוב בנפרד לבני הזוג
עזב זוג חברים, יחושבו וישולמו דמי העזיבה לכל אחד מבני הזוג בנפרד, בהתאם לזכויותיו לפי כללים אלה.
6.
מועד תשלום דמי העזיבה ואופן תשלומם
(א)
דמי העזיבה ישולמו לעוזב במזומן, ביום העזיבה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ישוב שיכולתו הכלכלית אינה מאפשרת את תשלום מלוא דמי העזיבה במזומן, לשלם לחבר העוזב את דמי העזיבה בתשלומים לשיעורים כמפורט להלן:
(1)
ביום העזיבה – הסכום הבסיסי כפול שש;
(2)
החל בחודש השביעי שלאחר העזיבה – תשלומים חודשיים שווים ורצופים של יתרת דמי העזיבה, בגובה הסכום הבסיסי או החלק ה־30 של יתרת דמי העזיבה, לפי הגבוה מביניהם, עד לחיסולו של החוב.
(ג)
סכום דמי העזיבה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיום העזיבה עד מועד התשלום בפועל.
(ד)
לענין סעיף קטן (2) יראו כישוב שיכולתו הכלכלית אינה מאפשרת תשלום מלוא דמי העזיבה במזומן, ישוב שהוכח להנחת דעת הרשם, לאחר שהביא בחשבון את חובותיו המותנות והעתידות, לפי הדו״ח הכספי המבוקר האחרון שלו – לאחר שתואם לפי מדד המחירים לצרכן – שאין ביכולתו לשלם כאמור.
פרק ג׳: תשלומי גמלה וקצבה
7.
זכות לגמלה
בנוסף לדמי העזיבה יקבל עוזב ותיק תשלומי גמלה או תשלום מקופת גמל, אם עומדת לזכותו קופת גמל שצבר הישוב, ובלבד שיהיה זכאי רק לאחד משני התשלומים, לפי הגבוה מביניהם, ואם היה התשלום גמלה – ישולם הסכום במזומן, הכל לפי כללים אלה.
8.
תשלום גמלה
(א)
הגמלה לעוזב ותיק תשולם, תוך שלושה חודשים מיום העזיבה בתשלום חד־פעמי שיחושב כלהלן: בעד כל שנת ותק פנסיוני שלו, סכום השווה ל־5% מסכום ההכנסה הבסיסית כפול 12.
(ב)
עוזב ותיק רווק, גרוש או אלמן, למעט אלמן הזכאי לקיצבת שאירים מן המוסד לביטוח לאומי בשל פטירת בן זוגו, יקבל תוספת לגמלה בשיעור של שליש מהסכום המגיע לו לפי סעיף קטן (א).
9.
תשלומים מקופת גמל
(א)
בישוב הצובר קופת גמל על שמו, ישולם לחבר העוזב במזומן החלק שהצטבר לזכותו בקופת הגמל, כפי שקבע המוסד המנהל את קופת הגמל (להלן – המוסד); באין קביעה כאמור, ישולם לו, במזומן, הסכום כאמור בסעיף 8.
(ב)
ישוב הצובר קופת גמל על שמות חבריו, רשאי לשלם לחבר העוזב את הסכום שהצטבר לזכותו בקופת הגמל, בתנאי שאותו חבר נתן הוראה למוסד להעביר את הסכום האמור מקופת הגמל שלו לישוב; אישר המוסד העברת הסכום כאמור, ישלם הישוב לחבר את הסכום במזומן ביום ההעברה.
10.
תשלום קצבה
(א)
עוזב ותיק שהותק הפנסיוני שלו 20 שנים לפחות, רשאי להחליט לקבל קצבה חודשית במקום סכום הגמלה המגיע לו; החליט העוזב כאמור, תשולם לו הקצבה כמפורט להלן, החל בתאריך שבו יגיע לגיל תקרת הצבירה:
(1)
נשוי – 1.35% מסכום ההכנסה הבסיסית כפול שנות הוותק הפנסיוני שלו, בלבד שלא יעלה על 40% מסכום ההכנסה הבסיסית;
(2)
רווק אלמן או גרוש – 1.8% מסכום ההכנסה הבסיסית כפול שנות הוותק הפנסיוני שלו, ובלבד שלא יעלה על 60% מסכום ההכנסה הבסיסית.
(ב)
הזכות לקצבה אינה ניתנת להעברה והיא נפסקת עם מותו של העוזב או עם העתקת מקום מגוריו הקבוע אל מחוץ לישראל.
(ג)
עוזב הזכאי לקצבה, יתן לו הישוב בזמן העזיבה, התחייבות בכתב לתשלום הקצבה.
(ד)
הקצבה תשולם לזכאי לה באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981; הישוב יתן, במועד העזיבה, הוראה בלתי חוזרת לתאגיד הבנקאי לשלם לעוזב את הקצבה כאמור, ישלח העתק לעוזב ויוודא קיום הוראות אלה.
פרק ד׳: הוראות כלליות
11.
ניכוי זכויות
(א)
זכויות לפנסיה, לגמלה, לקצבה, לביטוח או לתשלום אחר בעל אופי פנסיוני מכל סוג אחר וכן זכויות לקבלת כספים מכל סוג אחר, לרבות קרן השתלמות, אשר נצמחו או נצברו לזכות עוזב במשך שנות חברותו בישוב או בשלהן, ינוכו מסכום הגמלה או הקצבה המשולם לפי כללים אלה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על זכויות לקיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, או קיצבת נכות מאת המוסד לביטוח לאומי.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו על זכויות שנצברו הן בקרנות פנסיה של הישוב והן בקרנות פנסיה מחוץ לישוב; זכויות בקרן פנסיה כאמור יחושבו לצורך הניכוי האמור בסעיף קטן (א) בערך הפדיון שביום פקיעת החברות.
(ד)
חישוב הניכוי כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בידי הישוב; חלק העוזב על החישוב האמור, ייערך החישוב סופית בידי מבקר החשבונות של הישוב.
(ה)
העוזב חייב, לפי דרישה, להעמיד לרשות הישוב או מבקר החשבונות שלו כל מידע המתייחס לזכויותיו הנתונות לניכוי כאמור.
(ו)
סכומי כסף ושווי כסף, לרבות הפרשי הצמדה וריבית שנצברו לזכות העוזב בקרנות חסכון שונות, שמקורם בהפקדות שעשה הישוב לזכות העוזב, ינוכו מהגמלה או הקצבה המגיעה לעוזב.
12.
ניכוי מס
חייב הישוב על פי דין בניכוי מס במקור או בניכוי על חשבון מס מתשלומי דמי עזיבה, גמלה או קצבה לפי כללים אלה, יבצע הישוב ניכוי זה מתשלומים כאמור, בהתאם להוראות כל דין.
13.
חופשה שלפני העזיבה
(א)
אחד מבני זוג עוזבים – לפי בחירתם – שאין להם ילדים בישוב, או בודד שאין לו ילדים בישוב, רשאי לקבל חופשה שלפני העזיבה לתקופה שלא תעלה על חודש ימים, ובמקרה של זוג או בודד שיש להם ילדים בישוב – לתקופה שלא תעלה על חודשיים, לביצוע סידורים הכרוכים בעזיבה; הגיעו לבן זוג או לבודד ימי חופשה שנתית, ייתוספו ימי חופשה אלה לחופשה שלפני העזיבה; החופשה שלפני העזיבה, להבדיל מימי חופשה שנתית כאמור, לא תיכלל בחישוב הוותק של העוזב בישוב.
(ב)
תוך תקופת החופשה שלפני העזיבה ימשיכו לראות בעוזב ובבני משפחתו חברים באגודה לכל דבר וענין; נשארו העוזב ומשפחתו בישוב מסיבה כלשהי, זמן נוסף אחרי תום תקופת החופשה האמורה, ישאו בהוצאות החזקתם בהתאם לחישוב הוצאות אלה בישוב.
14.
חובת השלמה של עבודה
דרש הישוב מעוזב להמשיך בעבודתו בשירות הישוב תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בטרם יעזוב את הישוב או בטרם יצא לחופשה שלפני העזיבה, ולא קיים העוזב דרישה זו, כולה או מקצתה, רשאי הישוב שלא להעניק לאותו עוזב חופשה שלפני העזיבה, כך שהוצאות החזקתו והחזקת המשפחה בישוב יחולו על העוזב מיום הפסקת עבודתו בשירות הישוב.
15.
התחייבות הורה עוזב
היו לעוזב ילדים, וכולם או מקצתם נשארים בישוב עם ההורה האחר או בלעדיו, לא ישולמו לו דמי עזיבה, גמלה או קצבה אלא אם כן התחייב לשאת בחלקו בהוצאות החזקת הילדים בישוב, בהתאם לכללים הנהוגים בישוב; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובותיו של העוזב כלפי הילדים מכוח כל דין.
16.
החזר הוצאות לימודים
העוזב חייב להחזיר לישוב הוצאות לימודים שקיבל בהתאם להסכם או להוראות תקנות הישוב; הישוב רשאי לתבוע מהעוזב התחייבות בכתב לסילוק הוצאות כאמור במועדים הקבועים לכך בהסכם או בתקנות הישוב כתנאי מוקדם לתשלום דמי העזיבה לעוזב.
17.
תשלומים מיוחדים
הישוב רשאי במקרים מיוחדים, על פי החלטת רשות מרשויותיו המוסמכות, להעניק לעוזב, לפנים משורת הדין, דמי עזיבה, גמלה או קצבה, סכום העולה על המגיע לו לפי כללים אלה.
ד׳ באדר א׳ תשל״ג (6 בפברואר 1973)
- יוסף אלמוגי
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.