תניא מנוקד/חלק א/פרק יט
פרק יט
עריכהוּלְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר, צָרִיךְ לְבָאֵר הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב1: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים אָדָם2, נִשְׁמָתָם הִיא לְמָשָׁל כְּאוֹר הַנֵּר, שֶׁמִּתְנַעְנֵעַ תָּמִיד לְמַעְלָה בְּטִבְעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הָאֵשׁ חָפֵץ בַּטֶּבַע לִפָּרֵד מֵהַפְּתִילָה וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה, בִּיסוֹד הָאֵשׁ הַכְּלָלִי שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים3. וְאַף שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִכְבֶּה וְלֹא יָאִיר כְּלוּם לְמַטָּה, וְגַם לְמַעְלָה בְּשָׁרְשׁוֹ יִתְבַּטֵּל אוֹרוֹ בִּמְצִיאוּת בְּשָׁרְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָךְ הוּא חָפֵץ בְּטִבְעוֹ.
כָּךְ נִשְׁמַת הָאָדָם, וְכֵן בְּחִינוֹת רוּחַ וְנֶפֶשׁ, חֶפְצָהּ וְחִשְׁקָהּ בְּטִבְעָהּ לִפָּרֵד וְלָצֵאת מִן הַגּוּף וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ, בַּה' חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא. הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה אַיִן וָאֶפֶס וְתִתְבַּטֵּל שָׁם בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנָּה מְאוּמָה מִמַּהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי כֵן זֶה רְצוֹנָהּ וְחֶפְצָהּ בְּטִבְעָהּ. וְטֶבַע זֶה הוּא שֵׁם הַמֻּשְׁאָל לְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וָדַעַת, וְגַם כָּאן, הַכַּוָּנָה שֶׁרָצוֹן וְחֵפֶץ זֶה בַּנֶּפֶשׁ אֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וְדַעַת וְשֵׂכֶל מֻשָּׂג וּמוּבָן, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת וְשֵׂכֶל הַמֻּשָּׂג וְהַמּוּבָן. וְהִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁבָּהּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.
וְזֶהוּ כְּלָל בְּכָל סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ מֵחָכְמָה שֶׁנִּקְרֵאת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, הַבָּטֵל בִּמְצִיאוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בּוֹ וְאֵינוֹ דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְלָכֵן נִקְרָא כֹּ"חַ מַ"ה. וְהוּא הֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁמִּמֶּנָּה נַפְשׁוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְהוּ וְאָמְרִין הַב הַב וְהַלְעִיטֵנִי, לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, הֵפֶךְ בְּחִינַת הַחָכְמָה. וְלָכֵן נִקְרָאִים מֵתִים, כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"4, וּכְתִיב5 "יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה".
וְכֵן הָרְשָׁעִים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, כִּי בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית עִם נִיצוֹץ אֱלֹהוּת מֵאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ הֵם בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּגוּפָם, בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִצַּד הַקְּלִפָּה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב הַמּולֶכֶת וּמוֹשֶׁלֶת בְּגוּפָם, בְּסוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְלָכֵן נִקְרֵאת אַהֲבָה זוֹ בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁרְצוֹנָהּ וְחֶפְצָהּ לִדָּבֵק בַּה' חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא, בְּשֵׁם אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, כִּי הִיא מְסֻתֶּרֶת וּמְכֻסָּה בִּלְבוּשׁ שַׂק דִּקְלִפָּה בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה נִכְנָס בָּהֶם רוּחַ שְׁטוּת לַחֲטֹא, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל6: "אֵין אָדָם חוֹטֵא" כו'. אֶלָּא שֶׁגָּלוּת הַזֶּה לִבְחִינַת חָכְמָה אֵינוֹ אֶלָּא לִבְחִינָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת מִמֶּנָּה בַּנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ לְהַחֲיוֹתָהּ. אֲבָל שֹׁרֶשׁ וְעִקָּר שֶׁל בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית הוּא בַּמּוֹחִין, וְאֵינָהּ מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשׁ שַׂק דִּקְלִפָּה שֶׁבַּלֵּב בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בִּבְחִינַת גָּלוּת מַמָּשׁ. רַק שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שֵׁינָה בָּרְשָׁעִים, וְאֵינָהּ פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בָּהֶם כָּל זְמָן שֶׁעֲסוּקִים בְּדַעְתָּם וּבִינָתָם בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם.
אַךְ כְּשֶׁבָּאִים לִידֵי נִסָּיוֹן בִּדְבַר אֱמוּנָה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, וְנָגְעָה עַד הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, אֲזַי הִיא נֵעוֹרָה מִשְּׁנָתָהּ וּפוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּכֹחַ ה' הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב7: "וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'", לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בֶּאֱמוּנַת ה' בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת וְשֵׂכֶל מֻשָּׂג לוֹ, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּלִפּוֹת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה בְּהֶתֵּר וּבְאִסּוּר שֶׁהֻרְגַּל בָּהֶם, וְלִמְאֹס בָּהֶם, וְלִבְחֹר לוֹ ה' לְחֶלְקוֹ וּלְגוֹרָלוֹ, לִמְסֹר לוֹ נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ. וְאַף כִּי הַקְּלִפּוֹת גָּבְרוּ עָלָיו כָּל יָמָיו וְלֹא יָכֹל לָהֶם, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל8 שֶׁהָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם. מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּא לִידֵי נִסָּיוֹן בִּדְבַר אֱמוּנָה בַּה' אֶחָד, שֶׁיְּסֻדָּתָהּ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, הִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁבָּהּ מְלֻבָּשׁ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי כָּל הַקְּלִפּוֹת בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ מַמָּשׁ לִפְנֵי ה', כְּדִכְתִיב9: "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ" וגו'; וּכְתִיב10: "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ" וגו'; וּכְתִיב11: "כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ" וגו'; וּכְתִיב12: "הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ".
וְהִנֵּה אוֹר ה' אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ כָּל כָּךְ לְגָרֵשׁ וְלִדְחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ יִגְּעוּ אֲפִלּוּ בִּלְבוּשָׁיו שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אֱמוּנַת ה' אֶחָד, דְּהַיְנוּ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת רַק אֵיזֶה מַעֲשֶׂה לְבַד נֶגֶד אֱמוּנַת ה' אֶחָד, כְּגוֹן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אַף שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהּ כְּלָל בְּלִבּוֹ, וְכֵן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר תּוֹעָה חַס וְשָׁלוֹם עַל אַחְדּוּת ה' אַף שֶׁאֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, רַק לִבּוֹ שָׁלֵם בֶּאֱמוּנַת ה'. וְזֶה נִקְרָא דְּחִילוּ הַנִּכְלָל בִּרְחִימוּ, שֶׁהִיא אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֶפְצָהּ וּרְצוֹנָהּ בְּטִבְעָהּ לִדָּבֵק בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמִּפְּנֵי אַהֲבָה זוֹ וְרָצוֹן זֶה הִיא יְרֵאָה וּמְפַחֶדֶת בְּטִבְעָהּ מִנְּגֹעַ בִּקְצֵה טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא נֶגֶד אֱמוּנַת ה' אֶחָד, אֲפִלּוּ בִּלְבוּשֶׁיהָ הַחִיצוֹנִים, שֶׁהֵם דִּבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה בְּלִי אֱמוּנָה בַּלֵּב כְּלָל.