תניא מנוקד/חלק א/פרק יח
פרק יח
עריכהוּלְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר בָּאֵר הֵיטֵב מִלַּת "מְאֹד" שֶׁבַּפָּסוּק1 "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" וגו', צָרִיךְ לֵידַע נֶאֱמָנָה, כִּי אַף מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה בִּידִיעַת ה', וְאֵין לוֹ לֵב לְהָבִין בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ אֲפִלּוּ בְּמֹחוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְבַד, אַף עַל פִּי כֵן קָרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן בְּפִיו, וּבִלְבָבוֹ מַמָּשׁ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, שֶׁהִיא אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת שֶׁבְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. רַק שֶׁצָּרִיךְ לְבָאֵר וּלְהַקְדִּים תְּחִלָּה בָּאֵר הֵיטֵב שֹׁרֶשׁ אַהֲבָה זוֹ וְעִנְיָנָהּ, וְאֵיךְ הִיא יְרֻשָּׁה לָנוּ, וְאֵיךְ נִכְלַל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ.
וְהָעִנְיָן, כִּי הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, וְעַל כֵּן זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו. וְעַל כָּל פָּנִים, אֲפִלּוּ לְקַל שֶׁבַּקַּלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ בְּזִוּוּגָם נֶפֶשׁ דְּנֶפֶשׁ דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבִּקְדֻשַּׁת הָעֲשִׂיָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁהִיא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִיא כְּלוּלָה מִכֻּלָּן, גַּם מֵחָכְמָה דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ מְלֻבֶּשֶׁת חָכְמָה דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָהּ חָכְמָה דַּאֲצִילוּת, שֶׁבָּהּ מֵאִיר אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מַמָּשׁ, כְּדִכְתִיב2: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ", וְ"כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"3. וְנִמְצָא כִּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מְלֻבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה מִיִּשְׂרָאֵל. וּבְחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבָּהּ, עִם אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ, מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ לְהַחֲיוֹתָהּ מִבְּחִינַת רֹאשָׁהּ עַד בְּחִינַת רַגְלָהּ, כְּדִכְתִיב4: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ". [וְלִפְעָמִים מַמְשִׁיכִים פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר גִּלְגּוּלִים].
הִנֵּה הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַהֲבָנָה, וְהִיא לְמַעְלָה מֵהַבִּינָה, שֶׁהוּא הֲבָנַת הַשֵּׂכֶל וְהַשָּׂגָתוֹ, וְהַחָכְמָה הִיא לְמַעְלָה מֵהַהֲבָנָה וְהַהַשָּׁגָּה, וְהִיא מָקוֹר לָהֶן. וְזֶהוּ לְשׁוֹן חָכְמָה, כֹּ"חַ מַ"ה, שֶׁהוּא מַה שֶׁאֵינוֹ מֻשָּׂג וּמוּבָן וְאֵינוֹ נִתְפָּס בְּהַשָּׂגָה עֲדַיִן, וְלָכֵן מִתְלַבֵּשׁ בָּהּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְלָכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַנָּשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם מַאֲמִינִים בַּה', שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַהַשָּׁגָּה, כִּי "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין" וגו'5. וּלְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, הַכֹּל כִּפְתָיִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדִכְתִיב6: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ, וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ" וגו'. כְּלוֹמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאֲנִי בַּעַר וּבְהֵמוֹת, אֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ.
וְלָכֵן אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם עַל הָרֹב, וְסוֹבְלִים עִנּוּיִים קָשִׁים שֶׁלֹּא לִכְפֹּר בַּה' אֶחָד, וְאַף אִם הֵם בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֵין יוֹדְעִים גְּדֻלַּת ה'. וְגַם בַּמְּעָט שֶׁיּוֹדְעִים, אֵין מִתְבּוֹנְנִים כְּלָל, וְאֵין מוֹסְרִים נַפְשָׁם מֵחֲמַת דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּה' כְּלָל, אֶלָּא בְּלִי שׁוּם דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת, רַק כְּאִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִכְפֹּר בַּה' אֶחָד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וּטְעָנָה וּמַעֲנֶה כְּלָל. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁה' אֶחָד מֵאִיר וּמְחַיֶה כָּל הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הַמֻּשָּׂג וּמוּבָן.