ויקיטקסט

תוספתא (צוקרמנדל)/פסחים/ח

< תוספתא (צוקרמנדל) | פסחים



1. אילו עושין את השיני הזבין והזבות הנידות והיולדות האנוסין והשוגגין והמזידין והמצורעין ובועלי נידות ושהיה טמא ובדרך רחוקה אם כן למה נאמר "טמא או בדרך רחוקה" אלא שבא הכתוב לפוטרו מן ההכרת:

2. רבי עקיבא אומ' נאמר "טמא נפש" ונאמר "בדרך רחוקה" מה טמא נפש אם רצה לעשות אין יכול אף דרך רחוקה אם רצה לעשות אין יכול ר' אליעזר אומ' נאמר ריחוק מקום במעשר ונאמר ריחוק מקום בפסח מה ריחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום אכילתו אף ריחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו ר' יהודה אומ' חוץ למקום עשייתו:

3. א' ר' יוסי לפיכך נקוד על ה לומר לא מפני שרחוקה ודאי אלא מאיסקופת עזרה ולחוץ ר' יוסי הגלילי אומ' "דרך רחוקה" שומע אני מהלך שני ימים ומהלך שלשה ימים כשהוא אומ' "ובדרך לא היה" מלמד שמאיסקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך:

4. גר שנתגייר בין ראשון לשיני צריך לעשות פסח שיני דברי ר' ר' נתן אומ' אינו צריך לעשות פסח שיני שכבר לא נתחייב בראשון ניתן להן לישראל לבנות בית הבירה היחיד עושה פסח שיני ואין הציבור עושה פסח שיני ר' יהודה אומ' אף הציבור עושה פסח שיני א' ר' יהודה מעשה בחזקיהו המלך שעישה את הציבור לעשות פסח שיני שנ' "כי מרבית העם רבת מאפרים וממנשה ומיששכר ומזבולון לא הטהרו כי אכלו את פסחיהם בלא ככתוב כי התפלל חזקיהו על יי' הטוב יכפר בעד:

5. ר' שמעון אומר לא שעישה את הציבור לעשות פסח שיני אלא שעיבר ניסן בניסן ואין מעברין אלא אדר ר' שמעון בן יהודה אומ' משום ר' שמעון אף מפני שהעשי את הציבור לעשות פסח שיני:

6. ואין עושין חבורה נשים ועבדים קטנים שלא להרבות את התיפלה:

7. אילו דברים שבין ראשון לשיני הראשון בשלש כיתים ואין השיני בשלש כיתים הראשון דוחה את הטומאה והשיני אינו דוחה את הטומאה הראשון חייבין עליו כרת והשיני אין חייבין עליו כרת דברי ר' ר' נתן אומ' אף השיני חייבין עליו כרת ר' חנניא בן עקביא אומ' אם עשו את השיני אין חייבין עליו כרת על הראשון לא עשו את השיני חייבין עליו כרת על הראשון הראשון טעון חגיגה והשיני אֵין טעון חגיגה הראשון נוהג כל שבעה והשיני יום אחד:

8. אילו דברים שְשַָׁוה הראשון לשיני הראשון נאמר בו שה תמים זכר בן שנה והשיני כיוצא בו הראשון נאמר בו"אל תאכלו ממנו נא" והשיני כיוצא בו הראש' נאמר בו "לא תותירו ממנו עד בוקר" והשיני כיוצא בו הר' דוחה את השבת ואין השיני דוחה את השבת הראשון טעון לינה והשיני טעון לינה ר' יהודה אומ' אין השיני טעון לינה אלא כיצד הוא עושה נכנס ושוחט את פסחו בעזרה יוצא ומספיד את אביו אבית פאגי:

9. בזמן שהפסח נאכל בטומאה טמא מת נכנס בעזרה ואוכלו הזבין והזבות הנידות והיולדות הרי אילו לא יכנסו ואם נכנסין הרי אלו חייבין ר' שמעון משום ר' יהושע או' אם שחטו הרי אילו פטורין שנ' "הטהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר" הנשחט לטהורין חייבין עליו משום טומאה והנשחט לטמאים אין חייבין עליו משום טומאה:

10. פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה והשיני עושה אותַה טפילה אצל אחרים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' פסח שיני שוחטין על האשה בפני עצמה ואין צריך לומר פסח ראשון ר' אלעזר בר' שמעון אומ' פסח ראשון האשה עושה טפילה לאחרים ואינה עושה פסח שיני אמרו לו מעשה שהיה ביוסף הכהן שהעלה את בן בתו לעשות פסח קטן והחזירוהו שמא יקבע הדבר חובה אמ' להן לא שקבע הדבר חובה אלא שאין האשה עושה פסח שיני:

11. מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים אין חייבין עליו כרת ופסח דורות חייבין עליו כרת פסח מצרים לא נהגו בו דקין ותבלולין ופסח דורות :לא: נהגו בו דקין ותבלולין פסח מצרים לא נהגו בו אתנן ומחיר מה שאין כן בפסח דורות:

12. פסח מצרים נאמר בו "ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות"מה שאין כן בפסח דורות:

13. ר' שמעון בן אלעזר אומ' בפסח דורות כן וכל כך למה שלא יניח אדם שכינו הקרוב אל ביתו ויעשה לו פסחו אצל אחרים לקיים מה שנא' "טוב שכן קרוב מאח רחוק":

14. פסח מצרים לא היה טעון דמים וחלבים לגבי מזבח מה שאין כן בפסח דורות פסח מצרים נאמר בוואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" מה שאין כן בפסח דורות:

15. פסח מצרים נאמר בו "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות" מה שאין כן בפסח דורות:

16. פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בביתו פסח דורות כל ישר' שוחטין במקום אחד:

17. פסח מצרים מקום אכילה שם לינה ופסח דורות אוכלין במקום אחד ולנין במקום אחד:

18. אחד פסח מצרים ואחד פסח דורות מי שהיו לו עבדים שלא מלו ושפחות שלא טבלו מעכבין אותו מלאכול בפסח ר' אליעזר בן יעקב או' אומ' אני בפסח מצרים הכתוב מדבר:

19. אילו דברים ששוה בהן פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים בשלש כיתים ופסח דורות כיוצא בו פסח מצרים נאמר בו "שה תמים זכר בן שנה" ופסח דורות כיוצא בו:

20. פסח מצרים נאמ' בו "לא תותירו ממנו עד בקר" ופסח דורות כיוצא בו:

21. פסח מצרים נוההג כל שבעה ופסח דורות נוהג כל שבעה ר' יוסי הגלילי או' או' אני שלא נאסַר חמץ במצרים אלא יום אחד שנ' "לא יאכל חמץ היום":

22. פסח מצרים טעון שיר ופסח דורות טעון שיר:

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/תוספתא_(צוקרמנדל)/פסחים/ח"