ירושלמי פסחים ח


[פְּסָחִים ח,א]

[הֲלָכָה א].עריכה

מתניתין

הָאִשָּׁה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ. הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׁוֹת בְּבֵית אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּין, יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם. חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִים, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כַפָּרָה, מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן חוּץ מִדַּעְתָּן, וְאֵלּוּ הֵן: זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וּמְצֹרָע, שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בְּנוֹ הַקָּטָן, וְהוּא נָתוּן בָּעֲרֵיסָה. נִיחָא זָב וְזָבָה וּמְצֹרָע; יוֹלֶדֶת! וְיֵשׁ קְטַנָּה יוֹלֶדֶת? לֹא כֵן אָמַר רַבִּי רְדִיפָה, רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי חוּנָה: "עִבְּרָה וְיָלְדָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא וּבְנָהּ מֵתִים; מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא וּבְנָהּ חַיִּים. עִבְּרָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְיָלְדָה מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא חַיָּה וּבְנָהּ מֵת"? מָיִי כַדּוּן? שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בִּתּוֹ חֵרֶשֶׁת. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה, לֹא כְבָר יָצָאת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ? אֶלָּא שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ חֵרֶשֶׁת. וְכָאן, סוֹטָה קְטַנָּה, אֵין אַתְּ יָכוֹל, דְּאָמַר רַבִּי זְעֵירָה רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: קְטַנָּה שֶׁזִּנָּת, אֵין לָהּ רָצוֹן לֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ. וְחֵרֶשֶׁת, אֵין אַתְּ יָכוֹל, דִּכְתִיב: (בְּמִדְבָּר ה,כב) "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אָמַר רַבִּי אַבִּין: שָׁנְיָא הִיא, דִּכְתִיב: (דְּבָרִים יד,כו) "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ".

רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: אָדָם קוֹבֵעַ עַל חֲבֵרוֹ קָרְבָּן נָזִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: אָדָם קוֹבֵעַ עַל חֲבֵרוֹ חַטַּאת חֵלֶב שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָדָם שׁוֹחֵט פִּסְחוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: "הָאִשָּׁה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעֲלָהּ." מָה נַן קָיְמִין? אִם בִּמְמַחִין, סְתָם הָאִשָּׁה מְמַחָה לוֹמַר: אֵצֶל בְּנֵי אֲנִי רוֹצָה. אִם כְּשֶׁאֵינָן מְמַחִין, מַתְנֵיתָא בִּמְמַחִין. אֲתָא רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מַתְנֵיתָא בִּמְמַחִין. לֵית הָדָא פְּלִיגָא עַל דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר: "אָדָם שׁוֹחֵט פִּסְחוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ"? שָׁנְיָא הִיא פֶּסַח, שָׁנְיָה הִיא חַטָּאת. פֶּסַח, לְכְשֶׁתַּגְדִּיל, אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ חַטָּאת, לְכְשֶׁתַּגְדִּיל, רָאוּי הוּא לְהִתְכַּפֵּר בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרֶגֶל רְדוּפִין שָׁנוּ. אֵי זֶהוּ רֶגֶל רְדוּפִין? אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: זֶה רֶגֶל רִאשׁוֹן, שֶׁאָבִיהָ רוֹדְפָהּ לְבֵית בַּעְלָהּ. לֹא הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן, רֶגֶל הַשֵּׁנִי, מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה רֶגֶל רְדוּפִין? לְעוֹלָם יֵשׁ לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין? אַלְמָנָה, מָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין? נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא: הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אָבִיהָ. אוֹ הָדָא אָמְרָה, לְעוֹלָם אֵין לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין, אוֹ הָדָא אָמְרָה, אַלְמָנָה, אֵין לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: תִּפָּתֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, וּסְתָם הָאִשָּׁה מְמַחָה לוֹמַר: "אֵצֶל בָּנַי אֲנִי רוֹצָה".

אָמַר רַבִּי לְעָזָר: פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים, רְשׁוּת, וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים וְשֶׁלָּעֲבָדִים, חוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. מַצָּתָן מַה הִיא? רַבִּי לְעָזָר אָמַר: חוֹבָה. רַבִּי זְעוֹרָא אָמַר: בְּמַחְלֹקֶת. רַבִּי הִלָּא אָמַר: דִּבְרֵי הַכֹּל. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְדֵן וּמַתְנֵי מְסַיְּעָא לְדֵן. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי זְעוֹרָא: חֲזֶרֶת, מַצָּה וּפֶסַח, לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, רְשׁוּת. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי הִלָּא: (דְּבָרִים טז,ג) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, לֶחֶם עֹנִי". אֶת שֶׁהוּא בְּ'בַל תֹּאכַל חָמֵץ', הֲרֵי הוּא בְּ'קוּם אֱכֹל מַצָּה'. וְנָשִׁים, הוֹאִיל וְהֵן בְּ'בַל תֹּאכַל חָמֵץ', הֲרֵי הֵן בְּ'קוּם אֱכֹל מַצָּה'. וְהָא תְנֵינַן: "כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, הָאֲנָשִׁים חַיָּבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת"! אָמַר רַבִּי מָנָא: חֹמֶר הִיא מִצְוַת 'עֲשֵׂה' שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ 'לֹא תַעֲשֶׂה'. וְאָתְיָא כְּמַן דְּאָמַר "פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים רְשׁוּת". תְּנֵי: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח הָרִאשׁוֹן לְעַצְמָהּ, וְהַשֵּׁנִי טְפֵלָה לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח שֵׁנִי לְעַצְמָהּ, אֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח רִאשׁוֹן טְפֵלָה לַאֲחֵרִים, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פֶּסַח שֵׁנִי. מָה טַעְמָא דְרַבִּי מֵאִיר? (שְׁמוֹת יב,ג) "אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת", אִם רָצוּ, לַבַּיִת מָה טַעְמָא דְרַבִּי יוֹסֵה? "אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת", כָּל שֶׁכֵּן לַבַּיִת. מָה טַעְמָא דְרַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן? "אִישׁ", לֹא אִשָּׁה. מָה מְקַיְּמִין רַבָּנִין "אִישׁ"? פְּרָט לְקָטָן. אָמַר רַבִּי יוֹנָה: וַאֲפִלּוּ כְּמַן דְּאָמַר "פְּסָחִים שֶׁלַּנָּשִׁים חוֹבָה", שָׁנְיָא הִיא, שֶׁהַדָּבָר מְסֻיָּם, שֶׁלֹּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה.

יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אֶפִּיטְרוֹפִּין יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. מַתְנֵיתָא בְּיָתוֹם קָטָן, אֲבָל בְּיָתוֹם גָּדוֹל, נַעֲשָׂה כְמַמְנֶה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת, <משתף> דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּה: הַנִּמְנֶה עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת, אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: (פסחים ח,ב) "שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן". עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ לוֹמַר לוֹ: אֵיפְשִׁי שֶׁתִמָּנֶה עַל הַפֶּסַח. <אין רצוני> אֲבָל אוֹמְרִים לוֹ: אֵיפְשִׁי שֶׁתִמָּנֶה עַל זֶה, אֶלָּא עַל זֶה. פְּעָמִים שֶׁהוּא נִמְנֶה עַל שְׁלֹשָׁה פְּסָחִים כְּאַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא? עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח. שִׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר; שִׁחְרְרוּ שְׁנֵיהֶן, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי: עֲבַד מָהוּ שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: אִם אוֹמֵר אַתְּ, עֶבֶד לֹא יֹאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן, מֵעַתָּה, לֹא יִמָּנֶה עַל הַפֶּסַח, שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ רַבּוֹ וִישַׁחְרְרוֹ, וְנִמְצָא הֶקְדֵּשׁ פָּסוּל מְעֹרָב בָּעֲבוֹדָה. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר: רַבִּי זְעוֹרָא בָּעֵי: הָרַב, מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בְּהֶקְדֵּשׁ הָעֶבֶד? וְלָאו מַתְנֵיתָא הִיא? "הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח." מַתְנֵיתָא מִדַּעַת רַבּוֹ. מָה צְרִיכָא לֵיהּ? <מה מסופק> שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ. חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ. רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, קִדֵּשׁ אִשָּׁה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו. וְדִכְוָתַהּ, גֵּרֵשׁ, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְגֵרוּשָׁיו. שְׁמוּאֵל אָמַר: חוֹשְׁשִׁין לְגֵרוּשָׁיו. אָתְיָא דִשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי יוּדָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן: גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, רַבִּי יוּדָה מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.


[פְּסָחִים ח,ב] הֲלָכָה בעריכה

מתניתין

הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: "צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח", שָׁחַט גְּדִי, יֹאכַל, שָׁחַט טָלֶה, יֹאכַל, שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן. שָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִשְׁחֹט גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר: אִם גְּדִי אָמַר לִי רַבִּי, גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי; וְאִם טָלֶה אָמַר לִי רַבִּי, טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי. שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ, שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה; וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

[תלמוד]

תָּנֵי רַבִּי חִיָּה: הַנִּמְנֶה עַל שְׁנֵי פְסָחִין כְּאַחַת אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: "שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן". רַבִּי לְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: דְּרַבִּי נָתָן הִיא, דְּרַבִּי נָתָן אָמַר: יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְּלֹא אֲכִילָה. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי בָּא בַּר מַמָּל: תִּפָּתֵר שֶׁשָּׁכַח רַבּוֹ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה: מְתִיב חַד מִן רַבָּנִין, וְאָמְרִין: הוּא הֲוָה. וְהָא תְנֵינַן: "שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ, יִשְׁחֹט גְּדִי וְטָלֶה"! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַּר, וְנִתְגַּיַּר, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרַר, וְנִשְׁתַּחְרַר, עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר. אָמַר רַבִּי יוּדָן: כָּל הַסְּפֵקוֹת, דְּרַבִּי נָתָן אִנּוּן, חוּץ מִן הַזּוֹרֵק דַּם חַטָּאתוֹ וְדַם אֲשָׁמוֹ, סָפֵק בַּלַּיְלָה זָרַק, סָפֵק בַּיּוֹם זָרַק, נַעֲשָׂה כְּסָפֵק כַּפָּרָה, וְסָפֵק כַּפָּרָה כִּפֵּר.


[פְּסָחִים ח,ג] הֲלָכָה געריכה

מתניתין

הָאוֹמֵר לְבָנָיו: הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מְנַת מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, זָכָה בְחֶלְקוֹ וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם אֵין נִמְנִין עָלָיו, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּזָרֵק עָלָיו אֶת הַדָּם.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵית כָּאן "הֲרֵינִי שׁוֹחֵט", אֶלָּא "הֲרֵינִי מַפְרִישׁ", וְלָמָּה תְּנֵינַתַּהּ "הֲרֵינִי שׁוֹחֵט"? בִּשְׁבִיל לְזָרְזָן. רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה: תְּנַי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא זֶה מַפְרִישׁ אֶת פִּסְחוֹ, וְזֶה מַפְרִישׁ אֶת מְעוֹתָיו, מַמְנֶה אוֹתוֹ עַל שֶׁלּוֹ, וְהַמָּעוֹת יוֹצְאִין לַחֻלִּין מֵאֲלֵיהֶן. מָה, יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, אוֹ לְכָךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. מָה נָפֵק מִבֵּינֵיהוֹן? הִפְרִישׁ מֵאָה מָנֶה לְפִסְחוֹ, וְהִמְנָה אוֹתוֹ עַל חֲמִשִּׁים, אִן תֵּימַר יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, שְׁאָר הַמָּעוֹת הֶקְדֵּשׁ הֵן אִן תֵּימַר לְכָךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה, שְׁאָר הַמָּעוֹת חֻלִּין הֵן. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר: שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי: הָגַע עַצְמָךְ שֶׁהִמְנָה אוֹתוֹ עַל חִנָּם, מָה אִית לָךְ, יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ? מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָמְרִי: שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. תַּמָּן תְּנֵינַן: (תמורה ו,ד) "נָתַן לָהּ כְּסָפִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין; יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, כָּל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָסוּר. נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: בְּמַמְנֶה אוֹתָהּ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ. הָדָא אָמְרָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִן תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן. פְּתַר לַהּ בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָהּ כְלוּם. תֵּדַע לָךְ, דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (נדרים ד,ג) "מַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִים, קִנֵּי יוֹלְדוֹת", לֹא בְשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְלוּם? אוּף הָכָא, בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָהּ כְלוּם.

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֵימִי: אִתְפַּלְגוּן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר: מַקְדִּישִׁין. וְחַד אָמַר: אֵין מַקְדִּישִׁין. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין מְפָרְשִׁין לְהוֹן: <מציינים אותם בפירוש> רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַקְדִּישִׁין כַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵין מַקְדִּישִׁין כַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. אִית תַּנַּי תָּנֵי: הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. אִית תַּנַּי תָּנֵי: הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים. מַן דְּאָמַר "הוֹלֵךְ אֵצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים", כְּמַן דְּאָמַר "מַקְדִּישִׁין". מַן דְּאָמַר "הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים", כְּמַן דְּאָמַר "אֵין מַקְדִּישִׁין". הָדָא אָמְרָה, אֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִן תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם מַקְדִּישׁ! וָתְנֵינַן "אֵין מַקְדִּישִׁין"! רַבִּי חֲנַנְיָא וְרַבִּי מָנָא, חַד אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ לְמָחָר. וָחֳרָנָה אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אָמַר רַבִּי שַׁמַּי: וַאֲפִלּוּ כְּמַן דְּאָמַר "אֵין מַקְדִּישִׁין", בְּמַקְדִּישׁ בָּעֲזָרָה, מִשֵּׁם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ.

מִנַּיִן שֶׁהֵן נִמְנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר (שְׁמוֹת יב,ד) "בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת". מִנַּיִן שֶׁהֵן מַמְנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה", מָה טַעְמוֹן דְּרַבָּנִין? נֶאֱמַר כָּאן "שֶׂה", וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם "שֶׂה". מַה זֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, חַי לֹא שָׁחוּט, אַף זֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, חַי לֹא שָׁחוּט. מָה טַעְמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן? אִלּוּ מֵתוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה, שֶׁמָּא אֵין הַבְּעָלִים מִתְכַּפְּרִין? מַה בֵּין מֵתוּ, מַה בֵּין מָשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ?


[פְּסָחִים ח,ד] הֲלָכָה דעריכה

מתניתין

הַמַּמְנֶה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם.

[תלמוד]

בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁהָיוּ יָדָיו שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן יָפוֹת, <זריז לאכול> רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ: "טֹל חֶלְקָךְ וֶאֱכֹל לְעַצְמָךְ!" לֹא סוֹף דָּבָר פֶּסַח, אֶלָּא אֲפִלּוּ עָשׂוּ סִינְבּוּל, <מפגש> רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ: "טֹל חֶלְקָךְ וֶאֱכֹל לְעַצְמָךְ!" אִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, לְכָךְ הִתְנוּ עִמּוֹ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. רַבִּי חוּנָא אָמַר: הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָמַר: "עַל מְנַת שֶׁלֹּא יִמָּנֶה אַחֵר עִמִּי", אֵין אַחַר נִמְנֶה עִמּוֹ. הִפְרִישׁוֹ סְתָם, כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹאוּ מְנוּיָיו הֵם. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: <ברייתא> (שְׁמוֹת יב,ד) "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת", מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, בִּלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה הַשְּׁנִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: בֵּין מִן הָרִאשׁוֹנָה, בֵּין מִן הַשְּׁנִיָּה, בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא." אִן תֵּימַר "כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹאוּ מְנוּיָיו", הֵן בְּנֵי חֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, הֵן בְּנֵי חֲבוֹרָה הַשְּׁנִיָּה. מָה נָפֵק מִבֵּינֵיהוֹן? הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וּמָשַׁךְ יָדוֹ וְנִמְנָה אַחֵר עִמּוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חוּנָה, כָּשֵׁר; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי זְעוֹרָא, פָּסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חוּנָה, הֶקְדֵּשׁ יָחִיד הוּא, וְהֶקְדֵּשׁ יָחִיד עוֹשֶׂה תְמוּרָה; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי זְעוֹרָא, הֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין הוּא, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין עוֹשֶׂה תְמוּרָה.

נִמְנוּ עָלָיו מֵאָה בְנֵי אָדָם כְּאַחַת, רַבִּי חוּנָה אָמַר: אִם יֵשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל. אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא: מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל. וּתְנֵי כֵן: "נִמְנוּ עָלָיו, וְחָזְרוּ וְנִמְנוּ עָלָיו, עַד מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל."


משנהעריכה

זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי. רָאָה שָׁלֹשׁ, שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁמִינִי. וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשֵּׁנִי. רָאָת שְׁנֵי יָמִים, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשְּׁלִישִׁי. הַזָּבָה, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשְּׁמִינִי.

גמראעריכה

תָּנֵי רַבִּי חִיָּה: נִדָּה, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁמִינִי; בּוֹעֵל נִדָּה, שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: הָדָא אָמְרָה, שֶׁבּוֹעֵל נִדָּה טָהוֹר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ.


[פְּסָחִים ח,ו]עריכה

הֲלָכָה ו

מתניתין

הָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְעַל כֻּלָּן, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁלֹּא יְבִיאוּהוּ לִידֵי פְסוּל. לְפִיכָךְ, אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל, פְּטוּרִין מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ.

[תלמוד]

רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן, אַבָּא בַּר בַּר חַנָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מַתְנֵיתָא בְּשֶׁחֲבָשׁוּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם חֲבָשׁוּהוּ גּוֹיִם, (תְּהִלִּים קמד,ח) "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר". בְּנָתוּן חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, אֲבָל בְּנָתוּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ לֹא הִבְטִיחוּ, כְּמִי שֶׁהִבְטִיחוּ.

רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: בְּקַדְמָיְתָא הֲוֵינַן אָמְרִין: יִשְׂרָאֵל עָרֵל, מַזִּין עָלָיו. וְלֹא הֲוֵינַן אָמְרִין כְּלוּם. <ולא היינו אומרים דבר נכון> תְּנָא רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי קֻמֵּי רַבִּי הִלָּא: נֶאֱמַר כָּאן: (שְׁמוֹת יב,מח) "וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (שְׁמוֹת יב,מד) "אָז יֹאכַל בּוֹ". מָה "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת אֲכִילָה, אַף "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת אֲכִילָה. מָה "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה. אַף "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה.

פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם, פְּעָמִים שֶׁאֵין הוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם. פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, בְּגַל אָרוֹךְ, אֲנִי אוֹמֵר: נִזְרַק עָלָיו הַדָּם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַטֻּמְאָה. פְּעָמִים שֶׁאֵין הוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם, בְּגַל עָגֹל. אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה, הֵן נַעֲשִׂין כַּיּוֹצֵא בוֹ בְּגַל עָגֹל.


[פְּסָחִים ח,ז]עריכה

הֲלָכָה ז

מתניתין

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. אֲפִלּוּ חֲבוֹרָה שֶׁלְּמֵאָה שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְאֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה, (דְּבָרִים טז,ה) "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ". מָה מְקַיֵּם רַבִּי יוֹסֵה טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה? פָּתַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מַתְּיָה, דִּתְנֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא הַיָּחִיד מַכְרִיעַ עַל הַטֻּמְאָה? תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי יוּדָה, שֶׁאִם עָבַר, וְזָרַק אֶת הַדָּם, שֶׁהֻרְצָה, עָבַר וְשָׁחַט, מַתִּירִין לוֹ לִזְרֹק. תְּנֵי: אֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַרְבִּין בְּתִפְלָה. <בחוסר רצינות> תָּנֵי בַר קַפָּרָא: שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַקֳּדָשִׁים לִידֵי בִזָּיוֹן. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אִיסִי: אֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה שֶׁלַּגֵּרִים, מִתּוֹךְ שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, אֵין מְדַקְדְּקִין בּוֹ, וְהֵן מְבִיאִין אוֹתוֹ לִידֵי פָסוּל.


[פְּסָחִים ח,ח]עריכה

הֲלָכָה ח

מתניתין

אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל לֹא בַקָּדָשִׁים. הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ, וּמי שֶׁנִּתְלַקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר עֶרֶב פְּסָחִים, בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: מַתְנֵיתָא בְּשֶׁנַּעֲשָׂה אוֹנֵן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה, בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה. אֲבָל אִם נַעֲשָׂה אוֹנֵן לְאַחַר כַּפָּרָה, כְּבָר הֻרְצָה. וּתְנֵי כֵן: "אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה? מִשָּׁעַת מִיתָה וְעַד שָׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ." אַשְׁכַּחְתְּ אָמַר, קַלַּת וְחַמְרַת עַל דְּרַבִּי, <הקלה והחמירה> קַלַּת וְחַמְרַת עַל דְּרַבָּנִין; קַלַּת עַל דְּרַבִּי, מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעֲתוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בִּלְבַד; עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין, אָסוּר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. קַלַּת עַל דְּרַבָּנִין, מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים; עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין, אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי, אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲתָא רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חוּנָה, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: מוֹדֶה רַבִּי לַחֲכָמִים, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. וּתְנֵי כֵן: רַבִּי אוֹמֵר: תֵּדַע לָךְ שֶׁאֵין אֲנִינוּת הַלַּיְלָה תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: "אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב." וַהֲרֵי אֲנִינוּת יוֹם עָשׂוּ אוֹתָהּ תּוֹרָה! רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא: תִּפָּתֵר בְּשֶׁנִּקְבַּר עִם דִּמְדוּמֵי הַחַמָּה. וְלֵית שָׁמַע מִנַּהּ כְּלוּם. <ואין אתה שומע ממנה דבר> רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי לְעָזָר: אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד, דִּכְתִיב: (יְשַׁעְיָה ג,כו) "וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ". הֲתֵיב רַבִּי חִיָּה בַּר אַדָּא: וְהָכְתִיב: (יְשַׁעְיָה יט,ח) "וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה"! אָמַר רַבִּי חִינְנָא: כֵּנִי מַתְנֵיתָא: אֵין אֲנִינָה טְמֵאָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד. תְּנֵי: "יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לַקֶּרַע וְלָאִבּוּל, וְלִסְפִירַת שִׁבְעָה וְלִסְפִירַת שְׁלֹשִׁים; וְלֹאכַל בַּקֳּדָשִׁים, הֲרֵי הוּא כְלִקּוּטֵי עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים." וְלִקּוּטֵי עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים? אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: תַּרְתֵּיהוֹן בִּשְׁמִיעָה. שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מֵאֶתְמוֹל, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים; שָׁמַע שֶׁנִּתְלַקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת מֵאֶתְמוֹל, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. "וְזֶה וָזֶה טוֹבְלִין, וְאוֹכְלִין אֶת פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב." וּקְבוּרָה, אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים? רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא: תִּפָּתֵר שֶׁנִּקְבַּר מִשֶּׁחֲשֵׁכָה.

תְּנֵי: "הַמַּעֲבִיר אָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת." אֲמַר רַבִּי אַחָא: הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בְּאָרוֹן שֶׁלָּאֶבֶן, אֲבָל בְּאָרוֹן שֶׁלָּעֵץ, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: וַאֲפִלּוּ בְּאָרוֹן שֶׁלָּעֵץ, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת. אֵיזֶהוּ לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת? הַמַּעֲבִירָן בְּאֶפִּיקַרְסִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. <סדין> רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָא: לִקּוּט עֲצָמוֹת, כִּשְׁמוּעָן. וּתְנֵי כֵן: לִקּוּט עֲצָמוֹת, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם מִשֶּׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. תְּנֵי: אֵין שְׁמוּעָה לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רַבִּי חַגַּי: וְהוּא שֶׁשָּׁמַע לְמָחָר, אֲבָל אִם שָׁמַע בּוֹ בַיּוֹם, יֵשׁ שְׁמִיעָה לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. וְיֵשׁ שִׁעוּר לְלִקּוּט עֲצָמוֹת? תְּנָא נִיקוֹמָכֵי קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא: אֵין שִׁעוּר לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. כְּהָדָא: רַבִּי מָנָא הוֹרִי לְרַבִּי הִלֵּל דְּכִפְרָא לִקְרֹעַ וּלְהִתְאַבֵּל כְּרַבִּי אַחָא, וְשֶׁלֹּא לְהִטַּמּוֹת כְּרַבִּי יוֹסֵה. תְּנֵי: לִקּוּט עֲצָמוֹת אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן קִינִים וּנְהִי, וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן לֹא בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֵילוּ הֵן בִּרְכַּת אֲבֵלִים? מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֵילוּ הֵן תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים? מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין בַּשּׁוּרָה. תְּנֵי: אֲבָל אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן דְּבָרִים. מָהוּ דְּבָרִים? רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין: קִלּוּסִין.

מָה טַעְמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי? (בְּמִדְבָּר לא,יט) "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", מָה אַתֶּם לֹא נִטְמֵאתֶם עַד שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לַבְּרִית, אַף שְׁבִיכֶם לֹא נִטְמְאוּ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבְּרִית. מָה טַעְמוֹן דְּבֵית הִלֵּל? "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", מָה אַתֶּם טְעוּנִין הַזָּיָה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, אַף שְׁבִיכֶם טְעוּנִין הַזָּיָה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וְאֵינוֹ מְחֻוָּר, דְּאָמַר רַב חִיָּה בַר יוֹסֵף, גִּדּוּל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַב: מוֹדַיִי בֵית הִלֵּל, שֶׁאִם עָבַר וְזָרַק אֶת הַדָּם, שֶׁהֻרְצָה.

נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (נזיר ז,ד) "כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ." הַיְדִּינוּ סָפֵק? <אי זה הוא ספק> רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֹאשָׁה דְפִרְקָא. הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: הַהֵן דְּהָכָא.

יָחִיד שֶׁנִּטְמָא בְסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח, רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: יִדָּחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וְאָתְיָא כַּיִי דָּמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִטְמָא בְּטֻמְאַת בֵּית פְּרָס, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. צִבּוּר שֶׁנִּטְמָא בְּסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יַעֲשׂוּ בִּסְפֵקָן. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה. אַף רַבִּי הוֹשַׁעְיָה מוֹדֶה שֶׁיֵּעָשׂוּ בִּסְפֵקָן, לֹא אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה אֶלָּא לְחֻמְרִין. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה: יִשְׂרָאֵל עָרֵל, מַזִּין עָלָיו, שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁקִּבְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּיָה עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: אָתְיָא כְּמַן דְּאָמַר: בְּאַחַד עָשָׂר מָלוּ, בְּרַם כְּמַן דְּאָמַר בָּעֲשִׂירִי מָלוּ, לֹא קִבְּלוּ הַזָּיָה עֲרֵלִים. אָמַר רַבִּי אַבּוּן: מִכָּל מָקוֹם, לֹא מָנוּ לְהַזָּיָה עֲרֵלִים? רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן עָרֵל שֶׁהִזָּה, וְהֻכְשְׁרוּ הַזָּיוֹתָיו. תְּנֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִסְטְרַטְיוֹטוֹת הָיוּ שׁוֹמְרִין צִירִין בִּירוּשָׁלַיִם, <חיילים רומיים> וְטָבְלוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.